וידאו תרפיה
וידאו תרפיה (באנגלית: Video Therapy, Video-Based Therapy או Video Psychotherapy) היא שיטת טיפול בתחום בריאות הנפש והטיפול באמנויות, המשתמשת במדיום הווידאו – יצירה, צפייה וניתוח של חומרים מצולמים, ככלי טיפולי. המונח משמש לתיאור שתי תצורות עיקריות: שימוש בווידאו כחומר טיפולי (למשל יצירת סרטים על ידי מטופלים), וכן טיפול פסיכותרפי המתקיים באמצעות תקשורת וידאו מרחוק. וידאו תרפיה משלבת עקרונות מפסיכותרפיה, טיפול באמנויות ומדיה דיגיטלית, ומיושמת בעבודה עם יחידים, קבוצות וקהילות.[1]
היסטוריה והתפתחות
השימוש בווידאו בהקשרים טיפוליים החל להתפתח במחצית השנייה של המאה ה-20, במקביל להתפתחות טכנולוגיות צילום והקלטה. כבר בשנות ה-90 נבחנה האפשרות לקיים טיפול פסיכולוגי באמצעות וידאו אינטראקטיבי, בין היתר במסגרת רפואה מרחוק (telemedicine).[2]
בתחילת המאה ה-21 חלה התרחבות של התחום, הן בשימוש בווידאו ככלי יצירתי בתוך טיפול, והן כפלטפורמה להעברת טיפול מרחוק. מגמה זו התחזקה במיוחד בעקבות מגפת הקורונה, אשר האיצה את המעבר לשירותי טיפול מבוססי וידאו.[3]
ישומי השיטה
וידאו תרפיה מיושמת במגוון הקשרים:
- טיפול בילדים ובני נוער
- עבודה עם נפגעי טראומה
- שיקום פסיכיאטרי
- חינוך וטיפול קהילתי
- עבודה עם אוכלוסיות בעלות קשיי תקשורת
השימוש במדיום הווידאו מאפשר לעיתים לעקוף חסמים מילוליים וליצור מרחב ביטוי חלופי.[1]
יתרונות
- הרחבת אפשרויות הביטוי מעבר לשפה מילולית
- הגברת רפלקסיה עצמית ומודעות רגשית
- נגישות גבוהה יותר לטיפול (במיוחד בטיפול מרחוק)
- חיזוק הקשר הטיפולי באמצעות חוויות משותפות[1]
חסרונות וביקורת
לצד יתרונותיה, השיטה מעוררת מספר קשיים:
- מגבלות בתקשורת לא־מילולית בסביבה דיגיטלית[2]
- תלות בטכנולוגיה ובאיכות חיבור
- סוגיות של פרטיות, סודיות והסכמה לשימוש בחומרים מצולמים
- מחסור במחקר השוואתי מספק לגבי חלק מהשיטות היצירתיות[4]
סוגיות אתיות
השימוש בווידאו בטיפול מעלה שאלות אתיות מרכזיות:
- שמירה על פרטיות ואבטחת מידע
- הסכמה מדעת לשימוש בחומרים מצולמים
- גבולות בין שימוש טיפולי לפרסום או שיתוף
- השפעת החשיפה על המטופל והסביבה[5]
וידאו תרפיה בישראל
- קולנוער – עמותת להב – עבודה עם בני נוער בסיכון. המשתתפים יוצרים סרטים בליווי אנשי חינוך וטיפול. התהליך משמש לביטוי רגשי, לחיזוק תחושת המסוגלות ולפיתוח מיומנויות חברתיות, תוך עבודה קבוצתית ותהליכי למידה חווייתיים.[6]
- מרכז שרון ישראל – מרכז המתמקד בהפעלת תכניות של יצירת סרטי וידאו בעבודה קבוצתית ופרטנית למטרות טיפוליות, חינוכיות וקהילתיות. המרכז מכשיר מנחים ומטפלים בווידאותרפיה במסגרות המרכז ובמסגרות אקדמיות.[7]
- הערוץ הקהילתי – תוכניות הערוץ מופקות על ידי עשרות[8] קבוצות של יוצרים, שמכינות תוכניות בשלל שפות. הערוץ נותן במה ליוצרים חובבים, צעירים ומבוגרים.
- רואים רחוק – עמותה הפועלת לקידום בני נוער מהריפריה החברתית, בעולמות היצירה והמסך.[9]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Cohen, J. L., Johnson, J. L., & Orr, P. P. (Eds.). Video and Filmmaking as Psychotherapy (2015)
- Steubl, L. S., & Baumeister, H. (2023). Video-based psychotherapy
- Muir, S. D. et al. (2020). Videoconferencing psychotherapy
- Norwood, C. et al. (2018). Effectiveness of video therapy (סקירות שונות)
- Sharp, C. et al. (2002). Cinematherapy (מצוטט בסקירות)
- Nancy Peske; Beverly West (1999). Cinematherapy: The Girl's Guide to Movies for Every Mood. Random House Publishing Group. ISBN 978-0-307-48296-9.
- Nancy Peske; Beverly West (2000). Advanced Cinematherapy: The Girl's Guide to Finding Happiness One Movie at a Time. Random House Publishing Group. ISBN 978-0-307-48118-4.
- John W. Hesley; Jan G. Hesley (2001). Rent two films and let's talk in the morning: using popular movies in psychotherapy. Wiley. ISBN 978-0-471-41659-3.
- Hyder, Paul (2020). Tears in the Dark: Why the Movies Make Us Cry. Independently published. ISBN 979-8669430382.
- Brigit Wolz (2004). The cinema therapy workbook: A self-help guide to using movies for healing and growth. Canyon, CA: Glenbridge Publishing Ltd.
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של מרכז שרון ישראל.
- אתר האינטרנט הרשמי של האיגוד לסינמה ווידאו תרפיה.
- אתר האינטרנט הרשמי של מסלול לתואר ראשון במדעי ההתנהגות עם תעודת וידאו-תרפיה בקריה האקדמית אונו.
- אתר האינטרנט הרשמי של קורס וידאו תרפיה בבית הספר חשיפה - האוניברסיטה הפתוחה.
- אתר האינטרנט הרשמי של מסלול וידאותרפיה במעלה - בית הספר לקולנוע וטלוויזיה.
- אתר האינטרנט הרשמי של ראיה - תקשורת מקדמת.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Elena Sacilotto, Gerardo Salvato, Federica Villa, Fulvia Salvi, Gabriella Bottini, Through the Looking Glass: A Scoping Review of Cinema and Video Therapy, Frontiers in Psychology 12, 2021, עמ' 732246 doi: 10.3389/fpsyg.2021.732246
- ^ 2.0 2.1 M. Manchanda, P. McLaren, Cognitive behaviour therapy via interactive video, Journal of Telemedicine and Telecare 4 Suppl 1, 1998, עמ' 53–55 doi: 10.1258/1357633981931452
- ↑ Lena Sophia Steubl, Harald Baumeister, [Video-based psychotherapy: current framework conditions, developments, and recommendations for practical implementation], Bundesgesundheitsblatt, Gesundheitsforschung, Gesundheitsschutz 66, 2023-02, עמ' 154–159 doi: 10.1007/s00103-022-03644-6
- ↑ Tarja Koffert, Sinikka Luutonen, Päivi M. Niemi, Juhani Tiuraniemi, Elisa Nordström, Matti Keinänen, Jarmo Hietala, Patient-Made Videos as a Tool of Self-Observation Enhancing Self-Reflection in Psychotherapy, Journal of Contemporary Psychotherapy 49, 2019-09-01, עמ' 187–195 doi: 10.1007/s10879-019-09425-8
- ↑ Dorothy E Stubbe, Through the Lens: Telepsychotherapy and the Working Alliance, Focus (American Psychiatric Publishing) 20, 2022-07, עמ' 309–312 doi: 10.1176/appi.focus.20220051
- ↑ שרונה אסלמן, נוער יוצר סרטים – פרויקט קולנוער, מניתוק לשילוב, 2002, עמ' 76-89
- ↑ מרכז שרון ישראל - סרטים יוצרים שינוי! (2013-01-31), שרון ישראל מתראיין על וידאו תרפיה ערוץ 2, נבדק ב-2026-03-31
- ↑ אמילי גרינצווייג, תקציב הערוץ הקהילתי לשנה הקרובה 3 מליון שקל, באתר וואלה, 16 באוגוסט 2010
- ↑ עמותת "רואים רחוק" של קשת זכתה באות הנשיא למתנדב לשנת תש"ף 2020, באתר מאקו, 9 בספטמבר 2020
וידאו תרפיה43017438Q6100763