וולפגנג מאיר-מיכאל
 | |
| לידה |
14 באפריל 1890 רדה, בילפלד, במדינת נורדריין-וסטפאליה, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
3 באוגוסט 1976 (בגיל 86) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| יצירות ידועות | "ציפייה לציון" |
וולפגנג לודוויג מאיר-מיכאל (14 באפריל 1890 – 3 באוגוסט 1976 בלונדון) היה פסל וצייר ישראלי, יליד גרמניה. נחשב לאחד מחלוצי אמנות הקרמיקה בארץ-ישראל.[1] פסלו המפורסם "ציפייה" מוצג בגן האם בחיפה משנת 1955.
ביוגרפיה
מאיר מיכאל נולד ברדה (אנ'), בילפלד, במדינת נורדריין-וסטפאליה, גרמניה. בנם של סוזן מאייר (1861–1934) וגאורג לוי מאייר (1850–1929). הוא גדל בברלין, גרמניה. למד בבית הספר הגבוה לאומנויות בברלין בהדרכת לואי טואיון (אנ'). בשנים 1915–1919 כחייל במלחמת העולם הראשונה הוא יצר ליתוגרפיות שונות שפורסמו ב"מלחמה ואמנות פרישת ברלין". למד תצריב בהדרכת האמן היהודי הרמן שטרוק וקרמיקה בשנות ה-20. הוא הקים סטודיו ב"ברלינר אקדמי". הוא עלה לישראל בשנת 1935 עם משפחתו והקים את מחלקת הקרמיקה ב"נעמן", בקיבוץ כפר מסריק. הוא לימד עיצוב בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, חיפה, הקים מחלקה לקרמיקה בבית ספר בחיפה ולימד מודלים ותבניות גבס לתלמידי ארכיטקטורה.
ב-1934 יצר את פסלו "ציפייה לציון" בגרמניה. תחילה הוצג הפסל במוזיאון היהודי בברלין. עם עלייתו של הפסל לארץ ישראל הוצג הפסל במוזיאון העירוני של תל אביב וזכה להערכה ולפרסום. בשנת 1939 נשלח לתצוגה בביתן הארצישראלי בתערוכה העולמית של ניו יורק (1939). בגלל מלחמת העולם השנייה נסגרה התערוכה והפסל נעלם. לאחר כעשר שנים נמצא הפסל במחסן נטוש של קרן היסוד בניו יורק. בשנת 1954 הפסל נרכש על ידי עיריית חיפה והוחזר לישראל. בשנת 1955 הוצב בגן האם בחיפה.
בדצמבר 1935 הציג תערוכה בגלריה סטימצקי בירושלים ביחד עם גרטה וולף קרקואר.[2]
עיזבונו של האמן מנוהל על ידי מכון ליאו בק, ניו יורק.
חיים אישיים
מאיר-מיכאל נישא לאליס (עליזה) ולזוג נולדו שתי בנות, סוזנה (נולדה ב-1923) וסבינה (1925–2006). ביחד עם אשתו הקימו את "פנסיון עליזה" ברחוב תל מנה 40 בשכונת אחוזה בחיפה. בשנת 1946 עבר עם משפחתו לקריית טבעון. בשנות ה-50 היגרו בנותיו ללונדון. בשנת 1963 נפטרה אשתו והוא הצטרף אל בנותיו ובשנת 1976 נפטר בלונדון.
יצירותיו
- זיקנה - אגרטל עשוי בבניית יד מחומר קרמי. האגרטל עבר עיבוד ידני שהקטין את נפחו ונתן לו מראה של דמות שפופה. חלקו הפנימי מזוגג בזיגוג בהיר מבריק. בצידו החיצוני זיגוג אפור כהה מתכתי משחק ומבריק, 1955.[3]
- חייל - ליתוגרפיה בשחור, על נייר רך וצהבהב עשוי במכונה. הדפס מקורי, 1915.[4]
- לודוויג ואן בטהובן - תחריט, 32.4 ס"מ 22.9 ס"מ (לפני 1923)[5]
- פרוטומה עצמית - גבס, חתימה חרוטה ותאריך "MMW 1916" בבסיס, כנראה דיוקן עצמי. גובה כ-62 ס"מ. 1916.[6]
- פרוטומה של מקס ורבה, פסל ברונזה 37.5 ס"מ (ללא בסיס) (1920 בקירוב)[7]
- אייל - פסלון נמצא במוזיאון ההיסטוריה של בילפילד, גרמניה[8]
- רובינזון קרוזו - פסל ברונזה, ניצב על בסיס שיש, גובה: 12.5 ס"מ, חתום.[9]
קישורים חיצוניים
- Wolfgang Ludwig Meyer-Michael (1890 - 1976), באתר geni (באנגלית)
- מאיר מיכאל וולפגאנג, באתר מוזיאון ישראל, ירושלים
- חיפה ביטאון העמותה לתולדות חיפה, גיליון 14, עמוד 35, דצמבר 2016
- גדעון עפרת, ביתני ארץ-ישראל בתערוכות הבינלאומיות 1939-1936, 17 באוגוסט 2020
הערות שוליים
- ↑ גדעון עפרת, ראשית הקראמיקה הישראלית 1962-1932, 18 בינואר 2011
- ↑ לוח - ירושלים, דואר היום, 8 בדצמבר 1935
- ↑ 'זיקנה', אגרטל מעשה ידיו של וולפגנג מאיר-מיכאל
- ↑ Meyer-Michael, Wolfgang. Landsturmmann (באנגלית)
- ↑ Ludwig van Beethoven - Etching by Wolfgang Meyer-Michael after his own drawing (באנגלית)
- ↑ Meyer-Michael, Wolfgang (1890-1976) (באנגלית)
- ↑ museumboeckstiegel
- ↑ Objects (באנגלית)
- ↑ פסל ברונזה, רובינזון קרוזו
וולפגנג מאיר-מיכאל42502656Q108812180