ולינגטון (ניו זילנד)
 | |
| העיר ולינגטון מראש הר ויקטוריה. במרכז התמונה ניתן לראות את מוזיאון טה פאפה | |
| מדינה |
 ניו זילנד |
|---|---|
| חבל ארץ | האי הצפוני |
| תאריך ייסוד | 1839 |
| שטח | 444 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 412,500 (2017) |
| ‑ צפיפות | 930 נפש לקמ"ר (2017) |
| אזור זמן | UTC +12 |
| http://www.wellingtonnz.com | |
|
(למפת ניו זילנד רגילה) | |
ולינגטון (באנגלית: Wellington) היא בירת ניו זילנד, והעיר השנייה בגודלה במדינה אחרי אוקלנד. נכון ליוני 2017 מתגוררים בעיר כ-412,500 תושבים[1].
מיקום וגאוגרפיה
ולינגטון ניצבת בקצהו הדרום-מערבי של האי הצפוני של ניו זילנד לחוף מצר קוק - המעבר המפריד בין האיים הצפוני והדרומי של ניו זילנד (ומשום כך חשופה לרוחות חזקות ומכאן כינויה "עיר הרוחות"). היא עיר הבירה הדרומית בעולם, בקו רוחב 41 דרום. בקצה הדרומי של העיר נמצא חצי האי מירמר המחובר לאי באמצעות מצר היבשה רונגוטאי, בו שוכן שדה התעופה הבינלאומי ולינגטון.
כמות המשקעים השנתית הממוצעת בוולינגטון היא 1,270 מילימטרים של גשם.
היסטוריה
באזור ולינגטון הייתה התיישבות מאורית החל מהמאה ה-10 לספירה. המאורים קראו לאזור טה אופוקו או טה איקה א מאוי, היינו "ראשו של דג המאאוי". ההתיישבות האירופית הראשונה הייתה עם הגעת האוניה "טורי" של חברת ניו זילנד" ב-20 בספטמבר 1839, והאוניה "אורורה" ב-22 בינואר 1840. אוניות אלה הביאו למקום 150 מתיישבים. המתיישבים קראו ליישוב "ולינגטון" על שם ארתור ולסלי - הדוכס הראשון מוולינגטון. במקור, שם העיר במאורית הוא "טה וונאגנוי - א - טרה" או "נמל טרה".
רעידות אדמה
לאחר הקמתה סבלה העיר ממספר רב של רעידות אדמה (בשנים 1848, 1855), בשל העובדה שבמרכז העיר נמצא קו שבר גאולוגי. רעידת האדמה של שנת 1855 הייתה כנראה רעידת האדמה החזקה ביותר שהורגשה בניו זילנד מאז תחילת ההתיישבות האירופית, ועוצמתה המשוערת היא 8.2 בסולם ריכטר. בעקבות רעידת אדמה זו הורמו פני המפרץ, וקו הרציף של נמל העיר מצא את עצמו במרכז שטח יבשתי.
בשל רעידות האדמה התכופות, המתרחשות בממוצע אחת לשנה, ומאז רעידת האדמה הגדולה של 1855, נהגו המתיישבים לבנות את בתי העיר מעץ, וגם היום ממשיכים לבנות את בתי המגורים מעץ (אף שבתי המשרדים כיום נבנים מפלדה ומבטון). בניין הממשל שנבנה לאחר רעידת האדמה הוא בניין המשרדים עשוי העץ הגדול ביותר בחצי הכדור הדרומי.
בירת ניו זילנד
בשנת 1865 הפכה ולינגטון לבירת ניו זילנד (במקום אוקלנד, שהייתה הבירה החל משנת 1840), אולם הפרלמנט של ניו זילנד התכנס בעיר החל מה-7 ביולי 1862. הסיבה להעברת הבירה לוולינגטון הייתה הרצון לקרב את הבירה לאי הדרומי, מתוך חשש שהאי הדרומי (בו היו מרבית מרבצי הזהב) יהפוך למושבה עצמאית.
השכלה
אוניברסיטת ויקטוריה היא האוניברסיטה הוותיקה ביותר בוולינגטון. במקור הייתה אוניברסיטת ויקטוריה חלק מאוניברסיטת ניו זילנד, אולם זו התפצלה בשנת 1961. המכון הטכנולוגי של ולינגטון, שנוסד בשנת 1904 הוא המכון הטכנולוגי הגדול ביותר בניו זילנד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ולינגטון |
- מועצת העיר ולינגטון
- בתי קפה, אירועים ומסעדות בוולינגטון
- משרד התיירות של ניו זילנד - ולינגטון
- ההיסטוריה של ולינגטון
- המכון הטכנולוגי של ולינגטון
הערות שוליים
| בירות מדינות וטריטוריות באוקיאניה | ||
|---|---|---|
| אוסטרליה | אוסטרליה: קנברה • נורפוק: קינגסטון | 
|
| מלנזיה | איי שלמה: הוניארה • ונואטו: פורט וילה • מזרח טימור: דילי • פיג'י: סובה • פפואה גינאה החדשה: פורט מורסבי • קלדוניה החדשה: נומאה | |
| מיקרונזיה | איי מריאנה הצפוניים: קפיטל היל • איי מרשל: מג'ורו • גואם: האגטנה • מיקרונזיה: פליקיר • נאורו: יארן (בירה דה-פאקטו) • פלאו: נגרולמוד • קיריבטי: דרום טאראווה | |
| פולינזיה | איי קוק: אוורואה • הוואי: הונולולו • ואליס ופוטונה: מאטה אוטו • טובאלו: פונאפוטי • טונגה: נוקואלופה • טוקלאו: (לכל אטול מרכז אדמיניסטרטיבי משלו) • ניואה: אלופי • ניו זילנד: ולינגטון • סמואה: אפיה • סמואה האמריקנית: פאגו פאגו, פאגאטוגו (מושב הממשלה) • פולינזיה הצרפתית: פפאטה • פיטקרן: אדמסטאון | |