Wired (מגזין)

Wired
פורמט	עיתון, אונליין
תוכן
ISSN	1059-1028
בעלי תפקידים
מייסד	לואי רוסטו

Wired הוא מגזין טכנולוגיה חודשי היוצא לאור ממרץ 1993. המגזין מתמקד בהשפעה של הטכנולוגיה על תחומי הכלכלה, התרבות, ארכיטקטורה, פוליטיקה ועוד. המגזין נמצא מאז 1998 בבעלות של חברת קונדה נאסט שבסיסה בסן פרנסיסקו, ומחוץ לארצות הברית הוא יוצא לאור בקנדה וביפן^[1]. בשנת 2009 השיק המגזין מהדורות בינלאומיות נוספות באיטליה ובריטניה.

עקרונות העריכה של המגזין התבססו בתחילה על הרעיונות של מרשל מקלוהן, תאורטיקן תקשורת קנדי שנחשב לפטרון הרוחני של המגזין בשלביו המוקדמים. המגזין התפרסם במיוחד בשל עקרונותיו הליברליים ותמיכתו בכלכלה החדשה^{[דרושה הבהרה]}. מבקרי המגזין הדביקו לו את הכינוי המזלזל "האיבר המרכזי של האידאולוגיה הקליפורנית", שכוון במיוחד נגד הליברטריאניזם שלו שהשפיע רבות על השקפת העולם של משתמשי האינטרנט הראשונים.

רק לאחר התפוצצות "בועת הדוט קום" בשנת 2000, כשצוות העריכה צומצם משמעותית, שינה המגזין את פניו לכיוון יותר מיינסטרימי תחת שרביטו של העורך הראשי החדש כריס אנדרסון^[2]. המגזין "Wired" והקבוצה "Wired News" (האחראית על האתר Wired.com) היו בבעלות נפרדת של פורטל "לייקוס" משנת 1998 עד ליוני 2006, אז הודיעה קונדה נאסט על הסכם לרכישת Wired News תמורת 25 מיליון דולר ועל התאחדות המגזין עם האתר^[3]. המהדורה המקוונת של המגזין מציעה מבחר מאמרים בחינם ומתקיימים בה באופן קבוע דיונים פעילים. היה מראשוני המגזינים שהוציאו מהדורת אייפד, עם השקת המכשיר^[4].

Wired ידוע במונחים החדשים שטבע ובכללם "הזנב הארוך" ו"מיקור המונים". כמו כן מפרסם Wired מאז 1996 רשימה שנתית של מוצרי "vaporware" - עשרת המוצרים המדוברים והמבטיחים ביותר שמעולם לא יצאו לציבור בסופו של דבר. עם כותבי הטורים הקבועים של המגזין נמנים סופר הסייברפאנק ברוס סטרלינג והפרופ' למשפטים לורנס לסיג.

בשנת 2012 עזב כריס אנדרסון את המגזין^[5].

במשך השנים Wired כיסה באופן נרחב את תעשיית ההיי-טק בישראל. ביוני 2000 דירג את ישראל במקום הרביעי בדירוג מרכזי ההיי-טק בעולם^[6]. באוגוסט 2012 דירג את ישראל כמרכז הטכנולוגיה השני בעולם אחרי עמק הסיליקון^[7].