וואטרפון
 | |
| וואטרפון במראה מלמעלה | |
| סיווג | אידיופוניים |
|---|---|
| קבוצה | כלי קשת |
וואטרפון (Waterphone הלחם של מים וצליל), המכונה גם נבל אוקיינוס (Ocean Harp), הוא כלי נגינה אקוסטי בלתי־הרמוני, המשתייך למשפחת האידיופוניים. הכלי בנוי מקערת תהודה או מחבת עשויה נירוסטה, שלה צוואר גלילי, וסביב שפת הקערה מותקנים מוטות ברונזה באורכים ובקטרים שונים. בתוך קערת התהודה עשויה להיות כמות קטנה של מים, שבתזוזתם מכופפים את צלילי הכלי, ומשנים אותם.
לרוב מנגנים בו באמצעות קשת או בהקשה (כאידיופון חיכוך או הקשה) – תוך תנועות והטיית הכלי באופן המשפיע על המים שבתוך הכלי. כך משתלבים מאפייני התהודה של הקערה והמוטות עם תנועת המים. צליל הווטרפון משמש לעיתים קרובות ליצירת תחושה של מסתורין ומתח. ניתן גם להקיש עליו באמצעות מקוש או לתופף עליו באצבעות.
הוואטרפון הוא כלי מודרני, שהומצא ופותח על ידי האמריקאי ריצ'רד ווטרס (1935–2013) שהושפע מתוף טיבטי שבו נתקל הממציא בתחילת שנות השישים, ושכלל כמות קטנה של מים שהשפיעה על הגוון הצלילים שלו.[1] הכלי מזכיר ומבוסס על טכניקה דומה לזו של כינור מסמרים, כלי המשתמש אף הוא בתיבת תהודה ובמוטות (מסמרים), ומנוגן בהקשה או בקשת.
שימוש
בשל צלילו המקושר עם מתח ומסתורין, הוואטרפון שימש בפסי קול של סרטים רבים וסדרות טלוויזיה בהם: סטארטרק (מוזיקה של ג'רי גולדסמית'), באגסי, Young Guns, The Man Who Skied Down Mt. Everest, A Pure Formality, אנשי המסתורין, המטריקס, נמר, דרקון, The Spirit, פולטרגייסט וכן בסדרות טלוויזיה כגון המנטליסט, 24 וכו'.[2]
בין המלחינים שכתבו יצירות העושות שימוש בכלי אפשר למנות את סופיה גוביידולינה, ג'רי גולדסמית', דן פורסט, ג'ון מאקי, כריסטופר ראוס, קולין מת'יוז, ג'ון וולריץ', קרסון קומן, לודוביקו אינאודי ועוד. בין הנגנים שעשו בו שימוש ניתן למנות את להקת אירוסמית'[2] במופע חי של ביורק נעשה גם כן שימוש בכלי.[3] ז'אן מישל ז'אר עשה אף הוא שימוש בכלי באלבומו Oxymore.[4]
קישורים חיצוניים
- Waterphone Demo: Waters-Hubbert באתר יוטיוב.
הערות שוליים
וואטרפון42636833Q1471374