ווהלין
ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא אזור במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה. מתחילת המאה ה-19 היה ברובו בשליטת האימפריה הרוסית, בין שתי מלחמות העולם (21 שנים) היה רוב האזור שייך לפולין אך מרבית אוכלוסייתו היא אוקראינית.
היסטוריה
האזור הוא אחד ממקומות ההתיישבות הקדומים ביותר של הסלאבים באירופה. ווהלין ההיסטורית כוללת את המחוזות ווהלין, רובנו, ז'יטומיר, החלק הצפוני של מחוז טרנופול שבאוקראינה החל מ-1939, וכן אזורים קטנים מפולין של היום כמו חלם.
ב-1569 הפכה ווהלין לחלק מהאיחוד הפולני-ליטאי. בתקופה זו החלה התיישבות של פולנים-קתולים ויהודים. יש גם עדויות משנת 1783 להתיישבות של חקלאים מנוניטים בווהלין. המתיישבים החדשים דחקו את רגליהם של הנוצרים האורתודוקסים, וחלק מהכנסיות האורתודוקסיות באזור הוסבו לכנסיות קתוליות.
בעקבות חלוקתה השלישית של פולין ב-24 באוקטובר 1795, סופחה ווהלין לאימפריה הרוסית, והפכה לחלק מתחום המושב. בתקופה זו, ועד מלחמת העולם השנייה, התקיימו בה קהילות יהודיות רבות. למעשה, ברוב הערים והעיירות של ווהלין היו קהילות יהודיות גדולות יחסית, דוברות יידיש. קהילות יהודיות ידועות היו בערים ז'יטומיר, דובנו, רובנו, לודמיר, לוצק ועוד.
בסוף המאה ה-19 היו גם קהילות של גרמנים בווהלין, שמנו כ-200 אלף נפש, וגם קהילות קטנות של צ'כים. בתקופה זו התפתח המסחר באזור במהירות, אבל ווהלין נשארה ברובה אזור חקלאי של כפרים ועיירות קטנות.
בנובמבר 1918 הוקמה רפובליקה פולנית עצמאית, שהייתה נתונה במלחמה עם ברית המועצות. ב-1921 נחתם הסכם ריגה שסיים את המלחמה הפולנית-סובייטית ונקבע גבולה המזרחי של הרפובליקה הפולנית. גבול זה חילק את ווהלין כך שרובה עברה לידי פולין ושוליה המזרחיים נותרו בידי ברית המועצות. הרפובליקה הפולנית אימצה את עקרונות האמנציפציה והעניקה שוויון זכויות מלא גם לבני הקהילות היהודיות של מערב ווהלין, החלק שעבר לידיה. שיפור זה במעמדם הפוליטי של היהודים באזור נמשך עד כיבוש פולין במלחמת העולם השנייה.
בשנים 1923–1935 עיירה פוליני הייתה מרכז של "ריאון לאומי גרמני של פוליני" שכלל 18 מועצות מקומיות גרמניות.
בין השנים 1935–1938 גירש סטלין את הפולנים שחיו במזרח ווהלין, החלק שנותר בידי ברית המועצות. ב-1939 נחתם הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, שבו הסכימו ברית המועצות וגרמניה הנאצית על חלוקת שטחה של פולין ביניהן. על-פי ההסכם הייתה ווהלין אמורה לעבור כולה לידי ברית המועצות. בעקבות ההסכם עזבו הגרמנים שחיו בווהלין את האזור, והיגרו לחלקים של פולין שנכבשו וסופחו לגרמניה הנאצית.
ב-22 ביוני 1941 הפרה גרמניה הנאצית את הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, ופלשה לברית המועצות במה שכונה מבצע ברברוסה. הכוחות הגרמנים כבשו גם את ווהלין והחלו לטבוח ביהודים, באוקראינים סובייטים ובפולנים הקתולים תושבי האזור. בטבח השתתפו באופן פעיל גם כוחות הגרילה של "צבא המורדים האוקראיני", שהיה ארגון של לאומנים אוקראינים שהוקם בווהלין ב-14 באוקטובר 1942.
בין השנים 1942 ו-1944 הושמדו כל הקהילות היהודיות בווהלין בידי גרמנים נאצים ולאומנים אוקראינים. גם הפולנים הקתולים באזור היו נתונים לרדיפות ולמעשי טבח. עם תום השואה ומלחמת העולם השנייה כמעט שלא נותרו יהודים בווהלין - חלקם הגדול נרצח, המעטים ששרדו ברחו אל מחוץ לאזורי השליטה של גרמניה הנאצית, לתוך ברית המועצות. לזכר קהילות אלו הקים האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין את "היכל יהדות ווהלין" בגבעתיים. ב"היכל יהדות ווהלין" ממוקמת משנת 1975 שלוחת בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה של יד ושם.[1]
עם תום מלחמת העולם השנייה שורטטו מחדש גבולותיה של פולין. ווהלין סופחה כולה לאוקראינה והפכה לחלק מברית המועצות. ב-1945 פונו חלק מתושביה הפולנים אל החלקים שנותרו בידי הרפובליקה הפולנית (שהפכה לחלק מ"הגוש המזרחי"). עם התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991 הפכה ווהלין לחלק מהרפובליקה האוקראינית העצמאית.
יהדות ווהלין
ראשית היישוב היהודי בווהלין אינה ידועה בוודאות, אך יש השערות כי היהודים הראשונים הגיעו לאזור במאה ה-11. בתקופה זו, עסקו יהודי האזור במסחר, במתן הלוואות, בייצור משקאות ומכירתם, במכס, מלאכה וחקלאות. יהדות הקהילה נהנתה אף משלטון עצמי חלקי. תקופת תור הזהב של הקהילה הגיעה במאות ה-16 וה-17, תקופה בה הייתה פריחה כלכלית והשתלבות באוטונומיה היהודית במסגרת "ועד ארבע ארצות". בווהלין קמו ישיבות, ובראשן עמדו רבנים נודעים. תנועת החסידות של הבעל שם טוב התפשטה גם לווהלין, ונוצרו כמה שושלות של אדמו"רים: טריסק, סטפין ונשכיז.
בסוף המאה ה-19 עלה מספרם של היהודים בווהלין על מאתיים אלף, והם היו כ-13% מהאוכלוסייה. ווהלין נכללה בתחום המושב שנקבע ליהודים ברוסיה, וההגבלות והאיסורים על ישיבת יהודים בכפרים גרמו להתרכזותם בערים ובעיקר בעיירות. באזור זה, כמו גם באזורים אחרים, נוצרה ה"שטעטל". בשנות השמונים של המאה ה-19 החלה בווהלין הפעילות הציונית.
במסגרת הסכם ריגה, סופחו ב-1921 לפולין שני שלישים מפלך ווהלין. בחלק של ווהלין שהיה בשליטת פולין, היהודים היו כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה, כ-200 אלף נפשות. רוב הסוחרים ובעלי המלאכה בווהלין היו יהודים, מביניהם רוב העוסקים במסחר היו חנוונים זעירים, שהשלימו את פרנסתם באמצעות משקי-עזר חקלאיים. השלטון הפולני עודד את התחרות עם המסחר היהודי. במשבר הכלכלי בשנות ה-30 החל הציבור היהודי להתרושש, והמצב הקשה נתן את אותותיו בחיי הקהילה. הקהילות עמדו בקושי רב בהוצאותיהן השוטפות, ובכלל זה בתשלום שכר הרבנים.
למעלה משני שלישים מן הילדים היהודים בווהלין למדו בבתי-ספר עבריים, בעיקר ב"התחייה" וב"יבנה". הפעילות הציונית הייתה ערה ביותר, והיא נעשתה בעיקר במסגרת המפלגות ותנועות הנוער. בין תנועות הנוער, בלטו בפעילותן בעיירות תנועות "השומר הצעיר", "בית"ר" והחלוץ. התנועות קיימו קיבוצי הכשרה, שהחשוב שבהם היה קיבוץ חוצבי האבנים בקלוסובה (קליסוב), קיבוץ שנוסד ב-1924 והיה מרכז ההכשרות של תנועת "החלוץ" בכל פולין. בסוף שנות ה-30, קיימה תנועת "בית"ר" סניף של האצ"ל בווהלין, וכן מחנה אימונים בנשק בסיוע הצבא הפולני.
ערים בווהלין
- ז'יטומיר
- לודמיר
- לוצק
- נובוהרד-וולינסקי
- קובל
- רובנו
- דובנו
- זדולבונוב
- קרמניץ
- קאמין-קושירסקי
- לובומל
- טוצ'ין
- אוליקה
- ראו גם קטגוריה:מחוז ווהלין: ערים, קטגוריה:מחוז רובנו: ערים
ראו גם
לקריאה נוספת
- ולדימיר לוין וסרגיי קרבצוב, Synagogues in Ukraine, Volhynia, הוצאת מרכז זלמן שזר, 2018
קישורים חיצוניים
- ווהלין, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ שלוחת ביה"ס הבין-לאומי להוראת השואה בגבעתיים, באתר יד ושם
32626810ווהלין