ואנקה ז'וקוב

ואנקה ז'וקוב הוא אחד מהסיפורים הידועים של אנטון צ'כוב שנכתב בשנת 1886

זהו סיפור המספר על ילד בן 9 שמסרו אותו כמתלמד לסנדלר. הוריו נפטרו ונשאר לו רק סבו (קוסטנטין מקריץ'). ואנקה כתב לסבו מכתב, ובו כמה סיפורי יום יום עגומים על חייו:

"אתמול החטיפו לי, בעל הבית משך לי בשערות והוריד עליי ברצועה זה משום שנענעתי את התינוק שלהם בעריסה ונרדמתי... והשבוע בעלת הבית ציוותה עליי לנקות דג מלוח, התחלתי בזנב, והיא לקחה את הדג בראש והתחילה להרביץ לי בפנים עם הדג. הם מצווים עליי לקנות וודקה ולגנוב מלפפונים, ואוכל אין בכלל...בבוקר הם נותנים לחם, בצהריים דיסה ובערב גם כן לחם, ואם זה תה או מרק כרוב הם זוללים בעצמם. ולישון מצווים עלי בכניסה. סבא חביב קח אותי לכפר אין לי שום סיכוי אם לא - אמות."

ואנקה שלח את מכתבו למרות שלא ידע את כתובתו של סבו. הוא כתב על המכתב מעט מאוד פרטים: לסבא בכפר. אחר כך הוסיף קוסטנטין מקריץ'. ואנקה יצא בעלות השחר מהבית של בעליו ושלח את מכתבו באמצעות תיבת הדואר. באותו הלילה (כלומר עלות השחר, מיד לאחר שחזר אל הבית) חלם שסבו קורא את מכתבו באוזני המבשלות, ושכלב סבו מכשכש בזנבו בזמן הליכתו ליד התנור

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25221401ואנקה ז'וקוב