התקן האמריקאי לבנייה ירוקה LEED

מרכז הכנסים דוד ל. לורנס בפיטסבורג הוא מרכז הכנסים הראשון בעולם שזכה בדירוג הפלטינה של LEED

התקן האמריקאי לבנייה ירוקה, המוכר בשם LEED (קיצור של Leadership in Energy and Environmental Design), הוא סדרה של מערכות דירוג בתחומי התכנון, הקונסטרוקציה, התפעול והתחזוקה של מבנים ירוקים כדוגמת בתי מגורים ושכונות.

התקן, שפותח בידי המועצה האמריקנית לבנייה ירוקה (USGBC), מיועד לעזור ליזמים, בעלי דירות ואנשי אחזקה לפתח אחריות סביבתית ולהשתמש במשאבים בצורה יעילה. הצעות לשינוי ושיפור הסטנדרטים שמציג התקן נעשות באופן שוטף ומתמיד ונבחנות על ידי כ-20,000 מחברי המועצה האמריקנית לבנייה ירוקה.

השימוש בתקן החל בשנת 1998 ומאז יושמו עקרונותיו ביותר מ-7,000 פרויקטים ב-31 מדינות^[2].

בתחילה, סוכנויות פדרליות אמריקניות וגורמי ממשל מדיניים ומקומיים רבים עודדו את השימוש בתקן LEED. ואולם, 4 מדינות (אלבמה, ג'ורג'יה, מיין, מיסיסיפי) החרימו בפועל את השימוש בתקן זה.

בניינים שקיבלו את התקן האמריקאי לבנייה ירוקה – LEED PLATINUM

מגדל ToHa 1. מעטפת הבניין תוכננה ובוצעה על ידי קבוצת אלומיניום קונסטרקשיין

פרויקט אמות גבעתיים בית הוורד בדרך יצחק רבין 33 גבעתיים: פרויקט פורץ דרך בישראל והבניין מאופס הפחמן הראשון בישראל^[3].
מתחם גוגל מזרח גב-ים מת"ם.
מגדל עזריאלי שרונה בדרך בגין 121 תל אביב.
מגדלי לנדמרק A ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב.
מגדלי תוצרת הארץ 1 ToHa.
קמפוס מובילאיי בירושלים.
קמפוס אינטל בפתח תקווה.
קמפוס אמות ברחוב הרוקמים 1 חולון.
מגדל אמות אטריום ברחוב ז'בוטינסקי 1 ברמת גן.
מגדל ברחוב רוטשילד 22 בתל אביב.
מגדל גוגל ברחוב יגאל אלון 98 בתל אביב.
קמפוס אינטל בירושלים.
בניין פורטר של החוג ללימודי הסביבה בבית הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ ע"ש פורטר שבאוניברסיטת תל אביב קיבל את ההסמכה LEED Platinum, אם כי מבחינת ניצול הקרקע הבניין לוקה בחסר.
מגדל סיטיבנק בקרית עתידים 4 בתל אביב.
מגדל HSBC ברחוב ז'בוטינסקי 2 ברמת גן.
משכן הספרייה הלאומית ברחוב קפלן 1 בירושלים.