לדלג לתוכן

התנהגות בלתי הולמת של משטרה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

התנהגות בלתי הולמת של משטרה (באנגלית: Police misconduct) היא התנהגות פסולה של שוטרים במסגרת תפקידם הרשמי, תוך ביצוע עבירות פליליות, או בניגוד לנוהלי המשטרה, או בניגוד לתקנון אתי.

הגדרות

ארצות הברית

על פי היחידה לזכויות האזרח (Civil Rights Division) שבמשרד המשפטים האמריקאי, המונח "התנהגות בלתי הולמת" כולל עבירות פליליות, או פגיעה, או שלילת זכויות חוקתיות, שנעשו "בין אם שוטר נמצא בתפקיד ובין אם לאו, כל עוד הוא פועל, או טוען לפעול, בתפקידו הרשמי". רשימת הנושאים הנכללים בטיפול המשרד כוללת: שימוש מופרז בכוח, התנהגות בלתי הולמת, גניבה, מעצר שווא, אדישות מכוונת מול צרכים רפואיים חמורים, שיבוש הליכי משפט (כמו: ניסיון למנוע מקורבן או עדים, לדווח על התנהגות בלתי הולמת, שקר למי שחוקר חשד להתנהגות בלתי הולמת, כתיבת דוח כוזב כדי להסתיר התנהגות כזו ובידוי ראיות.[1]

במסמך אחר של משרד המשפטים, הדן בבניית אמון הציבור במשטרה, נכתב שבין היתר שוטרים ייחקרו גם על "עבירות אתיות".[2]

האיחוד האירופי

באיחוד האירופי אין הגדרה מחייבת אחת וכל מדינה באיחוד מנהלת את כוחות משטרה שלה. עם זאת, ישנם מסמכים, דוחות ומסגרות אירופיות שמגדירות התנהגות בלתי הולמת של שוטרים ומתייחסות לנושא, בעיקר דרך זכויות אדם, פיקוח דמוקרטי וסטנדרטים משותפים.

מסמך של המועצה האירופית, משנת 2001, שכותרתו "הקוד האירופי לאתיקה משטרתית" (European Code of Police Ethics)[א][3] הוא המסמך מפורט ביותר על אתיקה משטרתית באירופה. המסמך לא מגדיר באופן ישיר מהי "התנהגות בלתי הולמת"' אך קובע שני עקרונות שחריגה מהם נחשבת להתנהגות פסולה:

  1. שימוש בכוח רק כשנחוץ באופן קפדני ובמידה הנדרשת להשגת מטרה לגיטימית (סעיף 37).
  2. איסור על שחיתות בכל צורה, חובה לדווח עליה (סעיף 46).

במסמך של האיחוד האירופי שכותרתו "פיקוח דמוקרטי על המשטרה", משנת 2022, מובאת ההגדרה הבאה להתנהגות בלתי הולמת של משטרה: "מעשה או מחדל של משטרה שמפר חוקים, כולל שחיתות, שימוש לא הולם בכוח, אלימות, עדות שקר משטרתית ופרופיילינג גזעני".[4]

גרמניה

בגרמניה אין הגדרה אחת ל"התנהגות בלתי הולמת של משטרה", מאחר ששוטרים הם "עובדי ציבור" והתנהגותם נבחנת בסעיפים הרלוונטיים בחוק הפלילי (Strafgesetzbuch). סעיף 340 לחוק[5] עוסק בפגיעה גופנית (אלימות), בעת מילוי תפקיד רשמי, כמו: שימוש מופרז בכוח, התעללות, איומים, או הפרות אחרות של חובות השירות והעונש עומד על בין 3 חודשים ל-5 שנות מאסר. סעיפים 332-331[6][7]עוסקים בשחיתות, כמו: קבלת טובות הנאה או ניצול סמכות לרווח אישי.

בריטניה

אנגליה ווילס

באנגליה ובוויילס המונח "התנהגות בלתי הולמת" משמש את המשטרה לתיאור עבירות המפרות את "כללי ההתנהגות המקצועית" (Standards of Professional Behaviour), דהיינו: ניצול לרעה של כוח או סמכות, הפרת זכויות אדם, פעולה שלא בהגינות, או אפליה, שימוש בכוח כשהדבר אינו הכרחי או באופן לא מידתי, אי שמירה על סודיות וכן פגיעה באמינות השירות המשטרתי (כמו: דיווח ונקיטת פעולה נגד עמיתים שפעלו שלא לפי כללי ההתנהגות המקצועית.[8] המונח "התנהגות בלתי הולמת חמורה" מתאר עבירות שבהן התוצאה האפשרית של בירור פרטי המקרה, עשויה להיות פיטורי העובד.[9]

בקוד האתי הנלמד במכללה לשיטור (הגוף המקצועי הלאומי) נכתב במפורש: "אתנהג, בין אם בתפקיד ובין אם לאו, באופן שלא יפגע באמון הציבור במשטרה...". סעיף 9.1 בקוד מפרט: "אתה חייב תמיד לחשוב איך הציבור יראה את ההתנהגות שלך, בין אם אתה בתפקיד ובין אם לא". הפרה של סטנדרט זה יכולה להוביל להליכי משמעת, גם אם המעשה היה פרטי.[8][10]

צרפת

בצרפת אין הגדרה אחת למונח "התנהגות בלתי הולמת" של המשטרה, אלא הנחיות, שהן שילוב של עבירות על החוק הפלילי (Code pénal), על קוד ביטחון הפנים מ-2012 (code de la sécurité intérieure)[11] ועל קוד האתיקה המשטרתית. שימוש מופרז בכוח, אלימות, התעללות, אפליה, או הפרות כמו מעצרים שרירותיים, מוסדרים בחוק הפלילי כעבירות של הפעלת אלימות על ידי בעל סמכות ציבורית (עם עונשים מוגברים).[12][13] קוד ביטחון הפנים מתיר שימוש בכוח ונשק רק במקרה של כורח מוחלט וגם אז, השימוש יהיה באופן מידתי וחריגה מכך נחשבת להתנהגות פסולה פלילית.[14] עבירות אתיות הן עבירות כמו: אי שמירה על סודיות מידע המגיע לשוטר במסגרת תפקידו, אי אפליה מכל סוג (מוצא, דת, תרבותית), פגיעה בכבודו ושלומו של מי שנמצא תחת משמורת המשטרה.[11]

יפן

ביפן יש מספר הגדרות למונח "התנהגות בלתי הולמת" של המשטרה ובין היתר "אסור לעובדים לעסוק בכל התנהגות הפוגעת באמינות תפקידם או מביאה קלון למקצוע התעסוקה כולו" והדברים מחייבים גם אם העובד אינו בתפקיד.[15]

ישראל

במשטרת ישראל מוגדרת "התנהגות בלתי נאותה", במסגרת פקודת מטא"ר 06.03.01,[ב] הטיפול בתלונות הציבור: "התנהגות בלתי הולמת שוטר, או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה, כגון ניצול מעמד, התנהגות בלתי אדיבה, שימוש בלשון גסה, הופעה בלתי נאותה וסירוב למסור פרטים.[16] בנוסף, מוגדר באותה פקודה, המונח "מילוי תפקיד באופן לקוי": "לרבות אי-מתן שירות, סירוב לקבל תלונה, טיפול לקוי, בלתי מקצועי או בלתי יעיל, טיפול שאינו ענייני, הפליה, שרירות או משוא פנים, שימוש לרעה בסמכות, פעולה בניגוד לדין או ללא סמכות כדין, הטרדת אדם שלא לצורך".

בפקודת מטא"ר 4.03.01 "התנהגות אנשי משטרה בתפקיד ומחוץ לתפקיד" מפורט כי ההגבלות חלות "על כל המשרתים במשטרת ישראל חלות הגבלות שנועדו להבטיח מילוי תפקיד ללא דופי, הקפדה על טוהר המידות והתנהגות נאותה במסגרת התפקיד ומחוצה לו".[17]

חקירת חשדות להתנהגות בלתי הולמת

ארצות הברית

בהנחיית משרד המשפטים האמריקאי, כל מחלקת משטרה "תקים יחידות לענייני פנים, לחקירת הפרות חמורות של החוק על ידי שוטרים".[18] ליחידת החקירות הפנימיות יש חובה וסמכות "ליישם את כלי החקירה... שימוש בפוליגרף, ביצוע בדיקות גופניות להשגת ראיות, חיפוש ותפיסה, מעצרים... באופן התואם את החקיקה המקומית ואת זכויותיו החוקתיות של שוטר".[18] כאשר שוטר חשוד בעבירות פליליות חמורות, כמו: טרור, ריגול, סייבר, שחיתות, פגיעה בזכויות הפרט, פשע מאורגן, עבירות "צווארון לבן", החשדות והחומר הקיים, עשויים לעבור לחקירת ה-FBI.[19]

גרמניה

בגרמניה, כמו במדינות פדרליות אחרות, המשטרה פועלת מכוח הסמכות של כל מדינה ומכאן שכך גם הטיפול בעבירות משמעתיות ופליליות של שוטרים נחלק לכמה סוגים. הטיפול בעבירות משמעתיות, כמו: פגיעה בחובות שירות ועבירות על נהלים נעשה על ידי "הדירקטוריון", "הממונה על השירות" (שלרוב, הוא ראש המשטרה המדינתית) או משרד הפנים של המדינה. החקירה הפנימית וההחלטה על סנקציות, כמו: אזהרה, קנס, הורדה בדרגה, פיטורים, מתבצעים על פי חוקי המשמעת המדינתיים, או הפדרליים. הדירקטוריון חייב לפתוח הליך בכל מקרה של חשד סביר.[20][21]

חקירת חשד לביצוע עבירה פלילית של שוטרים מתבצעת על ידי המשטרה, בפיקוח הפרקליטות, במקרה של שוטר, החקירה הפלילית מבוצעת על ידי יחידה פנימית של המשטרה, תחת פיקוח הפרקליטות.[22][23]

צרפת

בצרפת, חקירת עבירות שביצע שוטר מתבצעת במערכת משפטית אינקוויזיטורית (inquisitorial), שבה הפרדה בין חקירה פלילית לבין חקירה משמעתית או מנהלית. עבירות פליליות נחקרות על ידי תובע ציבורי מהפרקליטות הציבורית (Procureur de la République) הוא מנהל ומפקח על החקירה הפלילית, אך בפועל החוקרים הם מהמשטרה השיפוטית (Police judiciaire), שמפעילה שוטרים מוסמכים (OPJ – Officiers de police judiciaire). במקרים חמורים או מורכבים, כמו עבירות אלימות, שחיתות או הפרות חמורות, התובע יכול לבקש פתיחת חקירה שיפוטית בפני שופט חוקר, שמקבל סמכויות רחבות לחקור באופן עצמאי.[24]

עבירות משמעתיות נחקרות על ידי יחידת "הפיקוח הכללי של המשטרה הלאומית" (IGPN (Inspection Générale de la Police Nationale. יחידה פנימית של משרד הפנים שמשמשת בתפקיד "המשטרה של המשטרה". במקרים מיוחדים היחידה חוקרת גם עבירות פליליות, אם התובע או שופט החוקר מורים לה.[25]

ישראל

הטיפול בעבירות משמעתיות נעשה בתוך המשטרה.[26][27] היחידה לתלונות הציבור (ית"ץ) מטפלת בחשדות לביצוע עבירות על ידי שוטרים, שמתקבלות מהציבור, מחלקת משמעת במשטרה מרכזת את הטיפול המינהלי והמשמעתי ומחלקת מתנדבים מטפלת בעבירות משמעתיות של מתנדבים.

במקרה של חשד ששוטר, או מתנדב במשטרה עבר עבירה פלילית, או כל עבירה שהעונש בגינה הוא מעל שנת מאסר, תוגש התלונה למח"ש, שפועלת במסגרת פרקליטות המדינה, ותטופל על ידה. בהמשך נקבע גם שכל חשד לשימוש בכוח שלא כדין, על ידי שוטר במסגרת מילוי תפקידו ייחקר תמיד על ידי מח"ש.[27][28][29]

אמצעים למניעת והפחתת התנהגות בלתי הולמת של משטרה

התפתחות היסטורית

הפעלת כוח

בשנת 1829 הקים סר רוברט פיל (Sir Robert Peel) את משטרת מטרופולין בלונדון המודרנית, על בסיס 9 עקרונות והיה הראשון להתייחס ולמנוע התנהגות בלתי הולמת של שוטרים. "עקרונות פיל" (Peelian Principles), כמו: המטרה הבסיסית של המשטרה היא מניעת פשיעה ושמירה על הסדר, לא ענישה באמצעות כוח (עיקרון 1), המשטרה תשתמש בכוח רק כשאמצעי שכנוע ואזהרה אינם מספיקים, ורק במידה המינימלית הנדרשת (עיקרון 5), על המשטרה להימנע מהפגנת סמכות יתר (עיקרון 7), מספר המעצרים או השימוש בכוח לא מעידים על איכות השיטור (עיקרון 8) ואסור למשטרה להחליף את מערכת המשפט, אלא רק לאכוף את החוק (עיקרון 9).[30]

שחיתות ועינויים

בסוף המאה 19 ובתחילת המאה 20 החלו פעילויות נגד שחיתות משטרתית בארצות הברית. הפעילות הובילה לוועדות אזרחיות שפיקחו על עבודת המשטרה. ב-1931 חשפה ועדת ויקרשם (the Wickersham Commission) שהמשטרה השתמשה בעינויים בחקירות וטבעה את המושג "אי-חוקיות באכיפת החוק" ("lawlessness in law enforcement") הוועדה המליצה על הכשרה מקצועית לשוטרים והפרדת התביעה מהגוף החוקר, כדי להימנע מניגודי אינטרסים.[31]

ביקורת אזרחית

ב־1940 הוקם בוושינגטון די.סי מנגנון ביקורת אזרחי פורמלי, לטיפול בתלונות על שוטרים, ראשון בארצות הברית, "Complaint Review Board" (במקום המנגנון הפנים משטרתי).[32]

תנועות זכויות האזרח, בשנות ה-60, בארצות הברית וברחבי העולם, הפנו תשומת לב לנוהלי המשטרה והשפעתם על חירויות האזרח והחלו יוזמות חקיקה במטרה להטיל אחריות על המשטרה על מעשיה, הקמת גופים לניטור וביקורת על התנהגות המשטרה ומחלקות לחקירת חשדו להתנהגות בלתי הולמת, במשטרה.[33]

הקלטת חקירות

ב-1984 חוקק בבריטניה חוק Police and Criminal Evidence Act (PACE) ובו חיוב שוטרים להקליט בשמע (ובהמשך גם בווידאו), חקירות משטרה בתחנות, כדי להגן על חשודים מפני התנהגות בלתי הולמת.[34] באוסטרליה החלו להקליט חקירות משטרה בעשורים שלאחר מכן, במיוחד בחקירות של פשעים חמורים. רק שתי מדינות בארצות הברית (אלסקה ומינסוטה) אימצו את חובת הקלטת החקירות ואילינוי הייתה המדינה הראשונה בארצות הברית שחוקקה ב־2003 חוק ובו חובה להקליט אלקטרונית חקירות של חשודים ברצח. עד אמצע העשור השני של המאה ה־21 רוב המדינות בארה״ב אינן מחייבות הקלטה בחוק.[34]

ביקורת משפטית

בעקבות אירועים מתוקשרים של אלימות משטרתית (כמו המהומות בלוס אנג'לס לאחר מות רודני קינג) נחקק ב-1994, חוק השליטה בפשיעה אלימה ואכיפת החוק (Violent Crime Control and Law Enforcement Act of 1994).[ג] סעיף 14141 (שוּנה ל: 34 U.S.C. § 12601) מאפשר למשרד המשפטים האמריקאי לחקור יחידות משטרה מקומיות, אם יש בהן "דפוס שיטתי" של הפרת זכויות חוקתיות (אלימות מוגזמת, מעצרים לא חוקיים, או אפליה) ואם נמצא דפוס כזה, ניתן להגיש תביעה אזרחית ולכפות על המשטרה לשנות מדיניות, להגביר שקיפות ולשפר פיקוח.[33][35]

שימוש במצלמות גוף

מצלמת גוף של שוטר

כאמצעי נוסף למניעת התנהגות בלתי הולמת וכן לתיעוד אירועים, החלה ב-2005, משטרת Devon and Cornwall בבריטניה, לחייב שוטרים להשתמש במצלמות גוף. הניסוי הביא לירידה בתלונות על שוטרים והשימוש במצלמות גוף הוחל גם ביחידות משטרה נוספות בבריטניה.[36]

בארה״ב החלו פיילוטים רק ב־2012 וגם שם נרשמו ירידות חדות בתלונות על שוטרים, מה שעודד אימוץ רחב יותר.[37] אחרי האירוע בו ירה שוטר והרג את מייקל בראון ב־2014, השיק הממשל האמריקאי תוכנית פדרלית למימון מצלמות גוף וב־2020 כ־79% מהשוטרים המקומיים בארצות הברית חויבו להשתמש במצלמות גוף, עם כי הדבר לא עוגן בחקיקה.[37]

תחקיר ואבחון ביטחוני

ממשלת הלייבור בבריטניה, החלה ב-2024 לנקוט בצעדים להתמודדות וצמצום תופעות של התנהגות בלתי הולמת של שוטרים. ב-3 מרץ 2021 נחטפה ונרצחה בבריטניה שרה אוורארד (Sarah Everard) והחקירה העלתה כי הפשע בוצע על ידי שוטר. ועדת חקירה בראשות ליידי אליש אנגיוליני (Lady Elish Angiolini), בחנה את הכשלים, שהובילו לגיוסו של פושע למשטרה והממשלה קיבלה את כל 16 ההמלצות שבחלק הראשון של הדו"ח (פברואר 2024)[38] ובהמשך, את ההמלצות שהיו בחלק השני (פורסם בדצמבר 2025).[39] בין היתר: שיפור התחקיר והאבחון טרם קבלה לעבודה, כולל: ראיון אישי עם המועמד, ביקור בבית המועמד, בדיקת בני משפחה, מכרים וחברים, בדיקת יושרה (להתרשמות מעמדותיו וערכיו האישיים של המועמד), בדיקת המניעים להתגייס למשטרה ובדיקת המעמד החברתי-כלכלי שלו (למניעת מניע לשחיתות), הערכת התאמת פסיכולוגית לתפקיד (במיוחד לשוטרים המורשים לנשק חם), שימוש במאגר הנתונים הלאומי של המשטרה (לחשיפת מידע שלילי שלא דווח על ידי מועמדים), בדיקות בצבא ובמשרד הביטחון על כל מועמד ששירת שם, קביעת תקופת ההכשרה כחלק מהליך ההערכה והסינון. בנוסף, נערכים אבחונים חוזרים לשוטרים מכהנים, כדי להבטיח זיהוי והערכת סיכונים פוטנציאליים בתחומים כמו: שימוש בסמים, שינוי מהותי בהתנהגות וחשד לשחיתות. השעיית שוטרים הנחקרים בחשד לאלימות ועבירות נוספות.[40]

ישראל

בישראל התפתחו מנגנונים למניעת התנהגות בלתי הולמת של שוטרים, כבר מקום המדינה. בין השנים 1948–1949 פוטרו כ־180 שוטרים ששירתו במשטרת המנדט והיו חשודים בשחיתות (בג"ץ החזיר חלק מהם לעבודתם).

בשנות ה-60–70 פעלו יחידות פיקוח פנימיות במשטרה, לצד יחידת תלונות ציבור ראשונית, שנטתה להגן על שוטרים. ב־1992 הוקמה מח"ש (מחלקה לחקירות שוטרים) במסגרת פרקליטות המדינה, כדי למנוע הטיות וטיוח בחקירות פליליות של שוטרים.[41]

שנות ה-2000 הביאו דוחות מבקר המדינה חריפים על שחיתות (כמו הקצאת שוטרים פרטית, 2014) והדגישו צורך בשקיפות, לצד ועדות משמעת פנימיות.

בשנת 2016 עוגנה בחוק החובה לתעד חקירות (תיעוד חזותי/קולי) בחשד לביצוע עבירות חמורות (ענישה צפויה מעל 10 שנות מאסר), חקירות של קטינים או של מי שאינם דוברי עברית.[42] כל החקירות האחרות, לרבות חקירות ביטחוניות[43] וכן חקירות מח"ש, מתועדות בפרוטוקול כתוב בלבד.

בינואר 2019 החלה משטרת ישראל להצטייד במצלמות גוף ובמקביל הוכשרו השוטרים לשימוש במצלמות וזאת לאחר פיילוט שנערך בנושא בשנים 2016–2017 בחמש יחידות משטרה.[44][45]

ראו גם

ביאורים

  1. ↑ על אף שזה מסמך של המועצה האירופית ולא האיחוד האירופי, כל 27 מדינות האיחוד הן חברות גם במועצה.
  2. ↑ פקודת מטא"ר: פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי
  3. ↑ החוק הפלילי הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית

הערות שוליים

  1. ↑ Civil Rights Division | Law Enforcement Misconduct, www.justice.gov, מעודכן ל: June 7, 2023, ‏2016-09-26 (באנגלית)
  2. ↑ Building Trust Between the Police and the Citizens They Serve: An Internal Affairs Promising Practices Guide for Local Law Enforcement | Office of Justice Programs, www.ojp.gov
  3. ↑ THE EUROPEAN CODE OF POLICE ETHICS, rm.coe.int, ‏2001
  4. ↑ Democratic Oversight of the Police, www.europarl.europa.eu, ‏2022
  5. ↑ § 340 StGB - Einzelnorm, www.gesetze-im-internet.de
  6. ↑ § 331 StGB - Einzelnorm, www.gesetze-im-internet.de
  7. ↑ § 332 StGB - Einzelnorm, www.gesetze-im-internet.de
  8. ^ 8.0 8.1 Standards of Professional Behaviour, polfed.org (באנגלית)
  9. ↑ Expert Participation, The Police (Conduct) Regulations 2020, www.legislation.gov.uk (באנגלית)
  10. ↑ College of Policing, Code of Ethics, ‏2014
  11. ^ 11.0 11.1 Code de la sécurité intérieure - Légifrance, www.legifrance.gouv.fr (בצרפתית)
  12. ↑ Article 222-13, www.legifrance.gouv.fr, אלימות מכוונת, ועונשים מוגברים כאשר מבצע הוא שוטר או בעל סמכות ציבורית.
  13. ↑ Article 222-13, www.legifrance.gouv.fr, ‏עודכן ב: 11 יולי 2025
  14. ↑ Code de la sécurité intérieure, www.legifrance.gouv.fr
  15. ↑ e-Gov 法令検索, laws.e-gov.go.jp, סעיף 33 (ביפנית (תרגום AI))
  16. ↑ הטיפול בתלונות הציבור, באתר www.police.gov.il, ‏10/01/2010
  17. ↑ מטא"ר, פקודת מטא"ר 04.03.01 (התנהגות שוטרים), באתר www.police.gov.il, ‏15/11/1990
  18. ^ 18.0 18.1 Disciplinary Process - Internal Affairs Role | Office of Justice Programs, www.ojp.gov
  19. ↑ What We Investigate, Federal Bureau of Investigation (באנגלית)
  20. ↑ Disziplinarrecht, Bundesministerium des Innern und für Heimat (ב־)
  21. ↑ § 17 BDG - Einzelnorm, www.gesetze-im-internet.de
  22. ↑ § 160 StPO - Einzelnorm, www.gesetze-im-internet.de
  23. ↑ § 161 StPO - Einzelnorm, www.gesetze-im-internet.de
  24. ↑ Code de procédure pénale, www.legifrance.gouv.fr, סעיפים 40, 75
  25. ↑ Décret n° 2013-784 du 28 août 2013 relatif aux missions et à l'organisation de l'inspection générale de la police nationale (עמ' סעיף 4), www.legifrance.gouv.fr
  26. ↑ 06.01.01 - עבירות משמעת, באתר www.police.gov.il, ‏31/12/2006
  27. ^ 27.0 27.1 דו"ח מבקר המדינה, הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים, באתר knesset.gov.il, ‏מאי 2023
  28. ↑ Wayback Machine, fs.knesset.gov.il
  29. ↑ הנחיית פרקליט המדינה, הנחיה מס' 1.16 – מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בתיקי שימוש בכוח שלא כדין על ידי שוטרים, ‏עדכון אחרון ביום כ"ח אב תש"פ, 18 אוגוסט 2020
  30. ↑ Sir Robert Peel's Policing Principles, Law Enforcement Action Partnership (באנגלית)
  31. ↑ Analysis: The Wickersham Commission Report on Prohibition and Crime | History | Research Starters | EBSCO Research, EBSCO (באנגלית)
  32. ↑ Udi Ofer, [https://scholarship.shu.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1572&context=shlr Getting It Right: Building Effective Civilian Review Boards to Oversee Police] (עמ' 1040), scholarship.shu.edu
  33. ^ 33.0 33.1 Ensuring Police Accountability and Civil Liberties in Society - Law Society Online, ‏2024-09-03 (באנגלית)
  34. ^ 34.0 34.1 Thomas P. Sullivan, Electronic Recording of Custodial Interrogations: Everybody Wins, scholarlycommons.law.northwestern.edu, ‏2005
  35. ↑ 34 U.S. Code § 12601 - Cause of action, LII / Legal Information Institute (באנגלית)
  36. ↑ The history of police body cameras: from invention to innovation | Axon, Axon.com (באנגלית)
  37. ^ 37.0 37.1 The Past, Present, and Future of Police Body Cameras, R Street Institute (באנגלית)
  38. ↑ Angiolini Inquiry Part 1 Report, GOV.UK, ‏2024-03-11 (באנגלית)
  39. ↑ Angiolini Inquiry part 2 first report, GOV.UK (באנגלית)
  40. ↑ From Local to National: A New Model for Policing, Home Office, ‏January 2026
  41. ↑ חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 11), התשנ"ב 1991, באתר www.knesset.gov.il
  42. ↑ חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002, באתר www.nevo.co.il
  43. ↑ לינא סאבא־חבש, התיעוד החזותי בחקירת חשודים בצל תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – חקירת חשוד בעבירת ביטחון), התשע"ב–2011, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 28 במאי 2012
  44. ↑ דו"ח ביקורת מעקב מצלמות גוף, באתר המשרד לביטחון הפנים, ‏2021
  45. ↑ נוהל מצלמות גוף, באתר police.gov.il, ‏29/08/2021

התנהגות בלתי הולמת של משטרה43065045Q11632323

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=התנהגות_בלתי_הולמת_של_משטרה&oldid=3751223"