השתלטות על השוק

השתלטות על השוק (באנגלית: Cornering the market) הוא מונח מתחום המימון הפיננסי המתאר רכישה של מניות, סחורות, או נכסים מסוימים במידה המאפשרת לרוכש להשפיע על מחיר השוק, למשל בדרך של הרצת מניות. כאשר נטען כי חברה השתלטה על השוק, הכוונה כי אותה חברה מחזיקה בנתח שוק גדול מאד באופן יחסי. הגדרה מקובלת אחרת למונח "השתלטות על השוק" היא: "להחזיק בנתח השוק הגדול ביותר בתחום תעשייתי מסוים מבלי להחזיק במונופול. חברות שהשתלטו על השוק בו הן פועלות הן בעלות השפעה רבה יותר באותו תחום שוק; כך לדוגמה, הן יכולות לגבות מחירים גבוהים יותר על מוצריהן ללא חשש כי יאבדו חלק משמעותי מנתח השוק שבו הן מחזיקות. חברת ענק, דוגמת וולמארט או מיקרוסופט, נחשבות כחברות שהשתלטו על השוק." בכל הגדרה שהיא המשתלט על השוק מקווה לרכוש שליטה מספקת על ההיצע של סחורה כדי להיות מסוגל להשפיע על מחירה.

השתלטות על השוק ניתנת לביצוע במספר מנגנונים. המנגנון הישיר והפשוט ביותר הוא רכישה ישירה של נתח גדול דיו מן הסחורה המצויה למכירה בשוק המיידי (spot market) ואגירתו. עם התרחבות השימוש בחוזים עתידיים ניסיונות השתלטות על השוק עשויים להיות כרוכים אף ברכישה נרחבת של חוזים עתידיים של סחורה מסוימת ומכירתם של התייקרות המחיר.

אף שלאורך השנים בהן פועלים שוקי סחורות מוסדרים, היו ניסיונות רבים להשתלטות על שוקי סחורות באמצעות רכישות ענק, מעטים מן הניסיונות הללו הצליחו. כבר בשנת 1923 כתב העיתונאי והמדינאי האמריקאי אדווין לפברה כי "מעטים מאד מניסיונות ההשתלטות היו רווחיים למי שתכננו אותם." המנסה להשתלט על השוק נעשה פגיע יותר ככל שהיחס בין רמת התחייבותו הכספית לבין הרזרבות הכספיות שלו קטן (position), במיוחד במקרים שבהם ניסיון ההשתלטות נודע ברבים. במידה והשוק חש בחולשה, הוא עשוי להתנגד לכל ניסיון להעלאת מחיר באופן מלאכותי על ידי ביצוע התחייבויות נוגדות. במידה ורמת המחיר מתחילה לנוע בניגוד למגמה הרצויה למתכנן ההשתלטות, כל ניסיון מכירה מצד המנסה להשתלט יניב בדרך כלל נפילה חדה במחיר. במקרים כאלה, משתתפים רבים אחרים בשוק עשויים להניב רווחים מן הצורך של מתכנן ההשתלטות לשפר את הרזרבות הכספיות שלו.

הצלחה רבה יותר בהשתלטות על השוק באה לגופים אשר השיגו מעמד של כמעט-מונופולין, כך בתחום יצור מחשבים (חברת IBM) ובתחום תוכנות המחשב (מיקרוסופט).

היסטוריה

תאלס איש מילטוס

בספרו פוליטיקה מתאר אריסטו תכנון השתלטות על השוק של תאלס איש מילטוס:

הדבר שמספרים על תאליס איש מיליטוס למשל, הריהו המצאה בחכמת-הכספים (מיחסים את המעשה לו כאות לחכמתו, אבל יש בו משום חשיבות כוללת). כשגינו אותו על עניותו כראיה על חוסר-התועלת שבפילוסופיה, אומרים עליו שהכיר מאותו הכוכבים שתהיה ברכה בזיתים, ובעוד חורף השיג קצת כסף ונתן ערבונות בעד כל בתי-הבד במיליטוס וכיאוס; לקח אותם בשכר קטן שהרי לא התחרה בו מישהו. כשבא המסיק ונתבקשו פתאום [בתי בד] רבים בזמן אחד, השכיר אותם בכל סכום שרצה. כך אסף כסף הרבה והראה שקל לפילוסופים להיות עשירים אם ירצו, אבל אין זו שאיפתם.

— אריסטו, פוליטיקה א'

במאה ה-19

העיתונאי אדווין לפברה מביא בספרו "זכרונות סוחר מניות" (Reminiscences of a Stock Operator) מספר דוגמאות בולטות לניסיונות השתלטות על השוק החל ממחצית המאה ה-19. לפברה מבחין בין ניסיונות השתלטות כתוצאה ממניפולציה של השוק לבין אלה שבאו כתוצאה מקניה תחרותית.

אחד ממתכנני ניסיונות ההשתלטות על השוק בארצות הברית אשר ההיגיון אשר עמד מאחורי מעשיו פורסם ואף הוצדק, היה זה של קורנליוס ואנדרבילט אשר החל בשנת 1862 לאגור מניות של חברת מסילות הברזל הארלם לאחר שחזה את ערכן האסטרטגי. הוא הצליח להשתלט על חברת המסילות הארלם ומאוחר יותר הסביר כי הוא רצה להראות שיוכל להפוך חברה זו שנחשבה כחסרת ערך ולהפכה לחברה בעלת ערך.

"יום שישי השחור" של שנת 1869, בו אחזה בהלה בשוק הכספים האמריקאי, נגרם כתוצאה מניסיונם של ג'יי גולד וג'יימס פיסק להשתלט על שוק הזהב בבורסת הזהב של ניו יורק. הייתה זו אחת מן השערוריות הרבות שאיפיינו את ממשלו של הנשיא יוליסס סימפסון גרנט. כאשר הממשל האמריקאי שחרר זהב לשוק מתוך יתרותיו, מחיר הסחורה צנח בתוך דקות ורבים מן המשקיעים ידעו הפסדים כבדים. גולד ופיסק לעומת זאת לא ניזוקו באופן משמעותי.

השתלטות על השוק בקולנוע

ניסיון השתלטות על שוק הסחורות בתחום מיץ תפוזים מתואר בסרט משנה מקום משנה מזל (1983) (באנגלית: Trading Places). גיבורי הסרט (אדי מרפי ודן אקרויד) מצליחים לסכל ניסיון של יריביהם להשתלט על השוק על ידי מכירה בחסר של חוזים עתידיים ובכך גורמים הפסדים אדירים למתכנני ניסיון ההשתלטות.