השרפה הגדולה בניו יורק (1776)
 | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| תקופה | 21 בספטמבר 1776 |
| נפגעים | |
| עלות הנזק לרכוש | 400 עד 1,000 מבנים הושמדו – 10% עד 25% ממבני העיר[1][2] |
השרפה הגדולה בניו יורק הייתה שרפה הרסנית שפרצה בליל 20 בספטמבר 1776 ונמשכה עד לבוקר 21 במנהטן תחתית בצד המערבי של מנהטן בניו יורק, זמן קצר לאחר כיבוש העיר על ידי הכוחות הבריטיים במלחמת העצמאות של ארצות הברית.[3]
השרפה השמידה בין 10% ל-25% מהמבנים בעיר, ובמקביל אזורים שלא נפגעו נבזזו. רבים סברו שהשרפה הוצתה בזדון מסיבות שונות. מנהיגים בריטיים האשימו את המהפכנים, ואילו התושבים הניחו שאחד מהצדדים אחראי לכך. לשרפה היו השפעות ארוכות טווח על הכיבוש הבריטי שנמשך עד 1783.
רקע
ערך מורחב – המערכה על ניו יורק וניו ג'רזי
מלחמת העצמאות של ארצות הברית החלה באפריל 1775. העיר ניו יורק הייתה מרכז מסחרי חשוב, אך עדיין לא מטרופולין גדול. אוכלוסייתה עמדה על כ-25,000 נפש.[4] עוד לפני פרוץ הקרבות הייתה המושבה פרובינציית ניו יורק מחולקת פוליטית, עם ארגוני פטריוטים פעילים מול אספה קולוניאלית לויאליסטית.[5] לאחר קרבות לקסינגטון וקונקורד השתלטו הפטריוטים על העיר, עצרו לויאליסטים וגירשו אותם.[6]
בקיץ 1776 הגנרל הבריטי ויליאם האו פתח במערכה לכיבוש העיר ונמלה האסטרטגי. לאחר כיבוש סטטן איילנד ביולי, הוא ניצח בקרב לונג איילנד באוגוסט בעזרת צי ימי בפיקוד אחיו האדמירל ריצ'רד האו.[7] הגנרל האמריקאי ג'ורג' וושינגטון צפה את נפילת העיר ונסוג מראש עם עיקר צבאו צפונה להארלם הייטס.[8] היו שהציעו להצית את העיר כדי למנוע תועלת לבריטים, בין היתר הגנרל נתנאל גרין וג'ון ג'יי מניו יורק,[9] אך הקונגרס הקונטיננטלי השני דחה את ההצעה.[10]
ב-15 בספטמבר 1776 נחתו הבריטים במנהטן,[11] ולמחרת התקדמו צפונה להארלם ונלחמו בפטריוטים בקרב הארלם הייטס.[12] הגירה אזרחית מהעיר החלה עוד קודם, במיוחד לאחר הגעת כוחות הצבא הקונטיננטלי בפברואר. עם כיבוש לונג איילנד התעצמה העזיבה, ובתים נטושים הוחרמו לשימוש הצבא. כך עשו גם הבריטים עם נכסי הפטריוטים לאחר כניסתם לעיר.[13] המחסור בדיור החריף תחת כיבוש צבאי.[14]
השרפה
_092631.jpg)
לפי עדותו של ג'ון ג'וזף הנרי, שבוי אמריקאי על סיפון האונייה הבריטית פרל, האש פרצה בפאב פייטינג קוקס, ליד וייטהול סליפ.[1] עם זאת, מיקומה המדויק של תחילת השרפה לא ידוע, ויש שטענו שהחלה בכנסיית השילוש ה"קדוש". תנאי יובש ורוחות חזקות אפשרו ללהבות להתפשט במהירות בין בתים צפופים, כשהרחובות הצרים והמבנים מעץ החמירו את המצב. תושבים נמלטו עם רכושם המועט לעבר השטחים הפתוחים, כגון כיכר העיר. השרפה חצתה את ברודוויי ליד רחוב ביבר וכלתה אזורים נרחבים מערבה עד נהר הדסון.[15]
האש דעכה רק עם שינוי כיוון הרוח ופעולות מקומיות. ייתכן שגם השטח הלא-בנוי של קינגס קולג' בלם את ההתפשטות.[15][16] 400 עד 1,000 מבנים הושמדו – 10% עד 25% ממבני העיר.[1][2] כנסיית השילוש הקדוש נחרבה, ואילו קפלת סנט פול ניצלה.[16]
חשדות להצתה
הדיווח של האו ללונדון רמז כי השרפה הוצתה במכוון: "נעשה ניסיון נורא על ידי כמה פושעים להצית את העיר".[16] המושל המלכותי ויליאם טריון חשד כי וושינגטון אחראי, וכתב כי "נסיבות רבות מובילות להשערה שמר וושינגטון היה שותף למעשה הנבזי הזה" וכי "חלק מקציניו נמצאו מסתתרים בעיר".[17] גם אמריקנים רבים סברו כי ההצתה בוצעה בידי פטריוטים. ג'ון ג'וזף הנרי תיעד עדויות של נחתים שחזרו לספינה לאחר שנאבקו בשרפה, שלפיהן אנשים "נתפסו ברגע הצתת הבתים".[18]
חלק מהאמריקנים האשימו דווקא את הבריטים בהצתה, כדי שיוכלו לבזוז את העיר. רב-סרן מהסן כתב כי מי שנאבקו בלהבות "דאגו לשלם לעצמם היטב בבזיזת בתים סמוכים שלא נשרפו".[18] אף שבזיזות אכן התרחשו במהלך השרפה, אין ראיות לכך שהדבר היה יוזמה בריטית מכוונת.
וושינגטון כתב לג'ון הנקוק ב-22 בספטמבר והכחיש במפורש כל ידיעה על סיבת השרפה.[18] במכתב לבן דודו לאנד כתב: "השגחה (עליונה), או איזה אדם טוב וישר, עשתה עבורנו יותר ממה שחשבנו לעשות בעצמנו".[19]
לדברי ההיסטוריון ברנט שכטר, אף האשמת הצתה לא עמדה במבחן הזמן. הראיה החזקה ביותר בעד תאוריות ההצתה היא שהשרפה פרצה במספר מוקדים, אולם מקורות בני התקופה מסבירים כי גגי עץ בוערים העיפו גיצים שהבעירו בתים נוספים. אחד הכותבים ציין כי "הלהבות הועברו לבתים נוספים" בשל גיצים "שהרוח נשאה למרחק".[17]
הבריטים חקרו מעל 200 חשודים, אך איש לא הועמד לדין.[17] במקרה, נייתן הייל, קפטן אמריקני שפעל כמרגל עבור וושינגטון, נעצר בקווינס באותו יום שבו פרצה השרפה. מעצרו קישר אותו בעיני הציבור לשרפה, אך השמועות הללו מעולם לא בוססו; אין כל עדות שנעצר (או הוצא להורג), למעט בשל ריגול.[20]
השפעת השרפה על הכיבוש הבריטי
הגנרל ג'יימס רוברטסון החרים בתים שלא נפגעו מהשרפה ושבעליהם נודעו כפטריוטים, והקצה אותם לקצינים בריטים. כנסיות שאינן כנסיות המדינה (כגון הכנסייה האנגליקנית) הוסבו לבתי חולים, מחסנים או בתי כלא. חיילים רגילים שובצו בבתי משפחות מקומיות. עוד לפני השרפה התמודדו הבריטים עם בעיות לוגיסטיות וצפיפות, והשרפה החריפה אותן. בשבועות שלאחר מכן זרמו לעיר פליטי לויאליסטים רבים, ואלה שהגיעו ממחוזות בשליטת הפטריוטים התיישבו במחנות אוהלים דחוסים על חורבות חרוכות. המצב יצר מתחים בין הלויאליסטים לבין השלטון הבריטי, כאשר הראשונים ציפו להגנה ועזרה – לשווא. השרפה שכנעה את הבריטים להטיל ממשל צבאי במקום להשיב את העיר לרשויות אזרחיות. ממשל צבאי הונהג גם משום שניו יורק כבר הייתה עיר כבושה ומפולגת מבחינת נאמנויות. פשיעה ותברואה ירודה נותרו בעיות מתמשכות לאורך כל תקופת הכיבוש, שנמשכה עד לפינוי העיר ב-25 בנובמבר 1783.[21][22]
לקריאה נוספת
- Johnston, Henry Phelps (1878). The campaign of 1776 around New York and Brooklyn. Brooklyn: The Long Island Historical Society. p. 245. OCLC 234710.
citizens.
- Lamb, Martha Joanna (1896). History of the City of New York: The Century of National Independence, Closing in 1880. New York: A. S. Barnes. OCLC 7932050.
- Schecter, Barnet (2002). The Battle for New York. New York: Walker & Co. ISBN 0-8027-1374-2.
- Stokes, Isaac Newton Phelps (1915–1928). The Iconography of Manhattan Island, 1498–1909. Robert H. Dodd.
- Trevelyan, Sir George Otto (1903). The American Revolution: 1766–1776. London, New York: Longmans, Green. p. 310. OCLC 8978164.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Chester, p. 204
- ^ 2.0 2.1 Trevelyan, p. 310
- ↑ Stokes 1915–1928, v. 5, pp. 1020–24.
- ↑ Schecter, p. 64
- ↑ Schecter, pp. 50–51
- ↑ Schecter, pp. 52–53
- ↑ Johnston, pp. 94–224
- ↑ Johnston, p. 228
- ↑ Johnston, p. 229
- ↑ Johnston, p. 230
- ↑ Schecter, pp. 179–193
- ↑ Johnston, p. 245
- ↑ Schecter, p. 194
- ↑ Schecter, p. 209
- ^ 15.0 15.1 Lamb, p. 135
- ^ 16.0 16.1 16.2 Chester, p. 205
- ^ 17.0 17.1 17.2 Schecter, p. 206
- ^ 18.0 18.1 18.2 Schecter, p. 207
- ↑ Schecter, p. 208
- ↑ Schecter, pp. 210–215
- ↑ Schecter, pp. 275–276
- ↑ Lamb, p. 274
השרפה הגדולה בניו יורק (1776)42146831Q2740393