השקעת אימפקט
השקעת אימפקט, המכונה גם השקעה חברתית[1] היא סוג של מודל מימון. השקעות אימפקט מתבצעות באופן מוצהר לא רק משיקולי רווח, אלא גם במטרה לגרום לשיפור באספקט ערכי מסוים, למשל לחברות השמות דגש על תועלת חברתית או סביבתית, כך שהכספים לא מושקעים בהכרח בחברות בעלות תחזית התשואה הגבוהה ביותר, אלא בחברות הצפויות להיות רווחיות אמנם, לצד תרומה לאספקטים אשר סומנו על ידי המשקיעים כערכים חיוביים.
בדו"ח גלובלי שערכו יזמי אג"ח חברתיות בבריטניה בשנת 2016, נספרו 60 מיזמים של אג"ח חברתיות הרחבי העולם. מבין המיזמים, 12 החלו להחזיר למשקיעים בהם את השקעתם הראשונית, ו-4 סיימו להחזיר את מלוא הכסף בתוספת תשואה. רק מיזם אחד מתוך ה-60 רשם כישלון והמשקיעים איבדו את הכסף שהשקיעו בו. עורכי הדו"ח התייחסו בחיוב גם לכישלון היחיד ואמרו לגביו, "המשקיעים הפסידו אבל הם והממשלה יוכלו ללמוד מהכישלון שלא עלה אגורה למשלם המיסים"[2].
בשנת 2016 ענף האג"ח החברתיות בעולם גייס כ-220 מיליון דולר[2], ובענף האימפקט כולו בכל המודלים ביחד הושקעו כ-22 מיליארד דולר[3]. בשנת 2017 דוחות נוספים של חברות מהתחום פרסמו נתונים לפיהם היקף הכספים המושקעים בענף האימפקט כולו (הכולל מודלים נוספים שאינם רק אג"ח) עומד על 114 מיליארד דולר[4][3].
התופעה מבחינה כלכלית-חברתית
לאורך המאה ה-20, הייתה דיכוטומיה ברורה למדי בין חברות אשר מטרתן למקסם רווחים, לבין עמותות, אשר שאפו, לפחות על הנייר, ליצור שיפור כלשהו בעולם כמטרת על. מודלים כלכליים שונים, כמו עסקים חברתיים, ניסו לאתגר את הדיכוטומיה הזו לאורך השנים, והשקעות האימפקט מצטרפות לניסיונות אלו[5].
בסיס הרעיון הוא בתיווך פיננסי, בדומה לשוק ההון. המתווכים הפיננסים החברתיים הם גופים מקצועיים שיודעים לטפח את הרווחיות של העסקים החברתיים, להגדיל מקורות מימון, ולבצע התאמה בין ההיצע של כספי המשקיעים לביקוש להון ולאשראי של העמותות והעסקים החברתיים[5].
הערכות שונות בבריטניה כימתו לכדי תועלת כספית פעולות חברתיות שונות, ועל פיהן, לדוגמה, תוספת מקום עבודה שווה למדינה 24,931 ליש"ט, מניעת שנת מאסר שווה למדינה 34,840 ליש"ט, מניעת שרפה בבניין מסחרי שווה 87,140 ליש"ט והשארת ילד במסגרת משפחתית שווה 134,184 ליש"ט[2].
התפתחות מתווכים פיננסיים-חברתיים דורשת עבודה תלת מגזרית. מחד הם תלויים בתמיכת הממשלה, למשל בהיבטי המיסוי שיוטל על רווחי המשקיעים, או במקרה של אג"ח חברתית - בהסכמים של ממש. מהצד השני הם קשורים בשיתוף פעולה הדוק עם עסקים חברתיים ומוסדות ללא כוונת רווח, ומהצד השלישי בעבודה עם המשקיעים במטרה לייצר תשואה[5].
דוחות שהפיקו חברות האימפקט בשנת 2017 דווחו על התשואה הכספית ממוצעת של 10% מהשקעות האימפקט, וסקרים שערכו החברות הראו ש91% מהמשקיעים מדווחים כי הם מרוצים מהשקעות אלו[3].
על פי נתונים שפרסמה חברת סיטיבנק בשנת 2019, כ-79-70% מהנשים מעוניינות להשקיע לפחות חלק מכספן בהשקעות אימפקט שיניבו הון חברתי לצד ההחזר הכלכלי, וכן 62-49% מהגברים[6].
מודלים של השקעות האימפקט
ישנם מודלים שונים ליישום השקעות האימפקט. אלו דוגמאות למודלים נפוצים[5]:
אגרות החוב החברתיות (Social Impact Bonds): מודל שהחל בשנת 2010 בבריטניה. נכון לשנת 2018 קמו עשרות אגרות חוב חברתיות שמצויות בשלבי פיתוח או יישום ברחבי העולם, כולל בישראל.
קרנות האימפאקט: קרנות המשקיעות בעסקים בעלי "אימפקט חברתי". הקרנות מגייסות כספים ממשקיעים, ומשקיעות אותן במיזמים ועסקים בעלי תשואה כלכלית ותשואה חברתית מדידה. הקרנות נתפסות ככאלו המייצגות משקיעים הרוצים לשלב בין העשייה הפילנתרופית שלהם לבין ההשקעה שלהם.
תאגידי B (או B-Corps): חברות או תאגידים העוסקים ביצירת הכנסות לצד יצירת ערך חברתי מדיד. תאגידים אלו מדורגים על ידי גופים שונים, כמו עמותת B Corp, במטרה לסייע לציבור המעוניין בכך להעדיף להשקיע בתאגידים אלו.
חלוקת סיכונים מבוטחת: חברת ביטוח באוסטרליה יצרה מודל חלוצי, שמאפשר לגופים מוסדיים להשקיע, כשחברת הביטוח לוקחת עליה את הסיכון, והמבוטח מפנה 25% מהפרמיה למטרות חברתיות[7][2].
ביקורת
ביקורת על מודל האג"ח החברתיות גורסת שהשימוש במונח אג"ח הוא מטעה, מכיוון שהיזמים חשופים לאובדן מלוא ההון שהשקיעו ולכן מדובר למעשה בהשקעת הון-סיכון או במוצר מובנה[2].
טענות נוספות כנגד המודל מתייחסות לכך שמודל האג"ח החברתיות סובל ממורכבות יתר[2].
התפתחות מיזמי אימפקט בעולם
אחד המשקיעים המזוהים[2] עם השקעות האימפקט הוא סר רונלד כהן, שיזם בשנת 2007 את הקמתו של Social Finance, ארגון ללא כוונת רווח, המפעיל נכון לשנת 2016 שלוש שלוחות קבועות בעולם: בבריטניה, בארצות הברית ובישראל.
מיזם האג"ח החברתי הראשון, שיזמה Social Finance, יצא לדרך בשנת 2010. 5 מיליון ליש"ט גויסו ממשקיעים פרטיים למימון מיזם של חמש שנים לשיקום אסירים משוחררים במטרה לצמצם את שיעור החזרה של אסירים אלה לבתי הסוהר. הספק שנבחר לבצע את המיזם העניק לאסירים מגוון שירותי תמיכה בהם טיפולי גמילה, ייעוץ, ושירותי בריאות הנפש. מאמץ נוסף הושקע בשיפור התיאום בין שירותי הרווחה השונים למען זיהוי סימני מצוקה בקבוצת הטיפול. התוצאה הייתה ירידה של 8.4% בשיעורי ההרשעות החוזרות של קבוצת הטיפול, בהשוואה לקבוצת הביקורת. כתוצאה מהצלחת המיזם החליטה ממשלת בריטניה להלאים אותו ולהרחיב אותו לכל בתי הסוהר במדינה. בעקבות המיזם הבריטי, נפתח מיזם דומה בעיר ניו יורק, אך הפעם ניסיון זה נחל כישלון. שלוחת Social Finance בארצות הברית טענו בתגובה לכישלון שהוא אינו מעיד על בעיה במודל[2].
מיזם "ניו הורייזן" בשנת 2012 ליווה 4,000 בני נוער בסיכון במטרה לסייע להשתלבותם במערכת החינוך ובשוק העבודה. מודל הרווח של המיזם התבסס על חישוב התועלת הכספית למדינה מהצלחות חברתיות שונות (לדוגמה, נער אחד המתמיד במשרה קבועה 26 שבועות שווה למדינה 693 ליש"ט, ונוכחות מלאה בלימודים של הנער שווה למדינה בממוצע 1,841 ליש"ט). בסיכום שלוש שנים נמדדו 4,270 תוצאות חיוביות בקרב כ-4,000 בני הנוער קבוצת היעד. העמותה המבצעת קיבלה תשלום של 4.5 מיליון ליש"ט - סכום שאיפשר לה להחזיר את ההשקעה בפרויקט למשקיעים בתוספת תשואה שנתית חד-ספרתית. המדינה מבחינתה הרוויחה תועלות שאותן העריכה בסכום כפול של כ-9 מיליון ליש"ט, כך שפועל הרוויחה כ-4.5 מיליון ליש"ט בניכוי התשלום לעמותה. הפרויקט זכה בפרסים והממשלה החליטה להמשיך בו לשלוש שנים נוספות[2].
תחום השקעות האימפקט בישראל
ראשית התופעה בישראל מזוהה עם דוח אשר חובר בשנת 2011 בתמיכת קרן יד הנדיב, ודיבר על פיתוח שוק הון חברתי לישראל. מחברי הדוח הגדירו השקעה חברתית כ"השקעה פיננסית שבמסגרתה נלקחים בחשבון בעת החלטת ההשקעה, נוסף על התשואה הכלכלית, גם שיקולים חברתיים או סביבתיים". בשנים שלאחר הדוח, החל שוק האימפקט המקומי לצמוח[5].
שלוחת Social Finance בישראל הוקמה בשנת 2013, ובשנותיה הראשונות יזמה שני מיזמי אג"ח חברתיים: המיזם ראשון הוא לצמצום הנשירה של תלמידי מדעי המחשב מאוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית תל אביב-יפו, שפוטנציאל הרווח שלו טמון בכך שהאוניברסיטאות מפסידות כסף על סטודנטים שנושרים, והן משלמות ל-Social Finance בהתאם לצמצום בשיעורי הנשירה. המיזם השני שואף לצמצום התחלואה בסוכרת מבוגרים, על ידי שינוי אורחות חייהם של אנשים בקבוצות סיכון לסוכרת, מה שעשוי לדחות את התפרצות המחלה ב10-15 שנים. דחייה כזו של המחלה תחסוך כסף לקופות החולים ולביטוח הלאומי, ואלו הסכימו לשלם למיזם על בסיס הצלחה שתיקבע לפי פרוטוקול מחקר ומדידה שהוכן על דעת רופאי הקופות, הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות. על פי ארגון Social Finance, ישנם יתרונות עבורם בפתיחת השלוחה בישראל, לדוגמה, איכות בסיסי המידע בישראל מאפשרת לארגון לזהות ביתר קלות קבוצת סיכון לסוכרת[2].
בשנת 2018 קרן השקעות נוספת של רונלד כהן הכריזה שהיא נמצאת בעיצומו של גיוס של 75 מיליון דולר להשקעה בישראל במטרות הנוגעות לסיוע לאוכלוסיות חלשות וצמצום פערים חברתיים[8].
בהמשך אותה שנה פרסמה קרן רוטשילד שהחליטה על השקעת 5% מתקציב ההשקעות של הקרן - סכום של כ-50 מיליון שקלים בשנה - בתחומי האימפקט[9], וקרן השקעות חברתיות ישראלית נוספת פרסמה קול קורא לחברות בעלות תוכנית עסקית ופוטנציאל כלכלי גבוה, אשר מעסיקות אוכלוסיות שבדרך כלל מודרות משוק העבודה, כמו בעלי מוגבלויות, הורים יחידנים, קשישים או אסירים משוחררים[10].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ד"ר מיכל חמו לוטם, ערוצי השקעות אימפקט: מדוע צריך שוק הון חברתי בישראל?, באתר גלובס, 15 במרץ 2015
- נתן סטולרו, לחשוב על רווח לטווח ארוך: הערך המוסף של השקעות IMPACT, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2018
הערות שוליים
- ^ השקעות אימפקט חברתיות, באתר הבלוג האקדמי של פרופסור אורן קפלן
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 עמירם ברקת, יזמי האג"ח החברתיות במסר לממשלות: שלמו תמורת תוצאות, באתר גלובס, 12 ביולי 2016
- ^ 3.0 3.1 3.2 שחר בוצר, גם אימפקט חברתי וגם תשואה פיננסית, באתר ynet, 7 בנובמבר 2017
- ^ How big is the impact investing market?, Global Impact Investing Network
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 ד"ר מיכל חמו לוטם, ערוצי השקעות אימפקט: מדוע צריך שוק הון חברתי בישראל?, באתר גלובס, 15 במרץ 2015
- ^ תופעה בשוק ההשקעות: רוב המשקיעים בתחום האימפקט הם בעצם - משקיעות, באתר מעריב
- ^ Lee Mannion, Insurance giant offers customers chance at impact investing, Pioneers Post, 10 באוגוסט 2017
- ^ נתי יפת, קרן אימפקט של רונלד כהן תשקיע 75 מיליון ד' בישראל, באתר גלובס, 15 במרץ 2018
- ^ טל שחף, רווח עם נשמה: קרן רוטשילד תשקיע 5% באימפקט, באתר גלובס, 11 ביולי 2018
- ^ יעל וייס, קרן השקעות תשקיע מיליון ש”ח בעסקים חברתיים המעסיקים אוכלוסיות מודרות, באתר Israel News, 7 באוגוסט 2018
