שירות לאומי

שירות לאומי או שירות אזרחי משמש לרוב כשירות תחליפי לשירות צבאי נעשה לרוב במסגרות חינוכיות, רפואיות או בפעילויות רווחה. מסגרות שירות כדוגמת זו קיימות במדינות שונות בעולם ובפרט בישראל.

שירות לאומי במדינות העולם

בחלק ממדינות העולם, במיוחד באירופה, ניתנת אפשרות לאזרחים הצעירים לשרת בשירות הקהילה שלהם במקום השירות הצבאי.^{[דרוש מקור]} הסיבות לכך הן בדרך כלל:

1. אמונה בחשיבות השירות למען הכלל כמרכיב בהתפתחות תפיסה אזרחית וסולידריות חברתית בקרב הנוער המתבגר.
2. רצון להקל על הקהילה באמצעות אספקת שירותים זולים.
3. אין צורך בכל בני מחזורי גיוס החובה עבור הצבא כאשר אין איום על המדינה.
4. גישה אנטי-מיליטריסטית, במיוחד במדינות שהן בעלות עבר צבאי ניכר.
5. חיסכון בתקציב בשל העלות הנמוכה של תקן שירות לאומי לעומת שכר עובד.

ברוב מהמדינות השירות הלאומי ארוך מהשירות הצבאי וזאת על מנת לעודד גיוס, כמו כן לרוב אין אפשרות להימנע הן משירות צבאי והן משירות לאומי, כך למשל בגרמניה (היהודים בגרמניה פטורים משניהם)^{[דרוש מקור]}.

שירות לאומי בישראל

על פי החוק בישראל, כל מי שקיבל פטור משירות צבאי יכול להתנדב לשירות לאומי. נכון לשנת 2014 בישראל מתנדבים כ-16,500 צעירים בשירות לאומי. אוכלוסיית המתנדבים כוללת נשים וגברים, ביניהם יהודים, ערבים, חרדים, ופטורי גיוס מסיבות שונות, כגון מסיבות רפואיות או דתיות. כמחצית ממתנדבי השירות הלאומי בישראל הן בנות דתיות לאומיות ששוחררו מחובת השירות בצה"ל מטעמי דת, כרבע מהם חילונים, כרבע מהם מגיעים מהחברה הערבית, כ-8 אחוזים שייכים לקבוצות אוכלוסייה מיוחדות (מתנדבים עם מוגבלות, נוער בסיכון ונערות במצוקה).

ניהול השירות הלאומי בישראל מבוצע על ידי שמונה עמותות (גופים מוכרים): האגודה להתנדבות, בת עמי, העמותה לשוויון חברתי ושירות לאומי, עמינדב, ש"ל, שלומית, אופק וחיבור חדש. עמותות השירות הלאומי אחראיות על איתור המועמדים, שיבוצם במקומות שירות וליווי המתנדבים במהלך השירות. המדינה מפעילה סמכויות פיקוח ותכנון אסטרטגי מקיף לכל נושא השירות, באמצעות רשות השירות האזרחי-לאומי.

חוק שירות לאומי

השירות הלאומי-אזרחי אינו מוסדר בחוק אחד, אלא בכמה חוקים, תקנות והחלטות ממשלה. בשנת 1953 נחקק חוק שירות לאומי, התשי"ג-1953, הקובע כי כל בת דתייה שקיבלה פטור משירות בצה"ל חייבת לשרת בשירות לאומי. חוק זה עורר את התנגדותם הפעילה של גדולי הרבנים בציבור החרדי ביניהם החזון איש, רבי איסר זלמן מלצר ואף הרב יעקב משה חרל"פ, מגדולי תלמידי הרב קוק שאף הכריזו כי השירות אסור באיסור "יהרג ובל יעבור" (אליהם הצטרף גם הרב הראשי דאז הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג).

החוק לא בוצע בפועל ולא הותקנו תקנות לביצועו, ובשנת 1979 נוסף בסופו סעיף 21 הקובע "ביצועו של חוק זה לא יחל, אלא לאחר שהממשלה תחליט על כך". החלטה כזו לא נתקבלה מעולם ולכן החוק אינו מיושם עד היום. לכן המקור הנורמטיבי המרכזי לדרכי הפעלתו ופעילותו של השירות הלאומי הן תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס"ב-2002. השירות האזרחי מעוגן כיום בתיקון לחוק שירות ביטחון, התשמ"ח-1986, ובחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014, שניהם ממרץ 2014.

מפעל השירות הלאומי בישראל התחיל בסוף שנות ה-60 כהתנדבות בלתי ממוסדת, ומוסד ב-31 באוקטובר 1971 כנישה סקטוריאלית של בנות הציונות הדתית, במסגרת האגודה להתנדבות. מאז ועד היום בחרו להתנדב מדי שנה אלפי בנות דתיות הפטורות משירות צבאי לשירות הלאומי, ובמקביל אוכלוסיות מגוונות נוספות הצטרפו למעגלי השירות הלאומי ומפעל השירות הלאומי הכה שורש בחברה הישראלית.

במרץ 2017 אישרה הכנסת את חוק שירות אזרחי, המסדיר לראשונה את המסגרת והתנאים לביצוע שירות לאומי / התנדבותי מטעם המדינה למי שאינו משרת בשירות סדיר בצה"ל (למעט אלה שקיבלו פטור משירות מטעמי דת, הכלולים בחוק אחר). החוק ייכנס לתוקף ב-1 באפריל 2018.

החוק קובע כי השירות יארך בין שנה לשנתיים, ניתן יהיה לבצע את השירות גם בארגוני צער בעלי חיים (כולל בגני חיות), בגנזך המדינה ובהסברה ממשלתית בעניין זכויות ומענה לפניות ציבור, זאת בנוסף לביטחון פנים, הגנת העורף, בריאות, רווחה, בטיחות בדרכים, ביטחון פנים, תרבות ועוד. בחוק נכללת ההגדרה "התנדבות קהילתית", לצורך התאמתו גם למגזר הערבי. עוד נקבע כי מתנדב לא ימלא את מקומם או את תפקידם של עובדים קבועים. המתנדבים לא יקבלו שכר בעד השירות, אבל  יהיו זכאים לדמי כיס לתשלום הוצאות אישיות ובחלק מהמקרים אף למגורים. המתנדבים לא ישתתפו במסגרת השירות בפעילות בעלת אופי פוליטי-מפלגתי. מנהל הרשות יוכל לאשר למתנדבים לבצע חלק מהשירות הלאומי מחוץ לישראל, בתנאי שיעסקו בתחום החינוך או בתחום עידוד העלייה.

גוף המפעיל מתנדבים לשירות אזרחי יוגבל בהיקף פעילויות אחרות, כך שלא יעלו על 20 אחוז מכלל עיסוקיו. בנוסף, גוף כזה לא ישלול את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, ולא יתמוך בטרור. החוק קובע כי: "היה הגוף המפעיל המבקש מימון... גוף שעיקר פעילותו זוכה למימון מצד ישות מדינית זרה – תותנה בקשתו בקבלת אישור מטעם השר". החוק מפרט עיצומים כספיים לגופים המפנים מתנדבים לשירות אזרחי, אשר יפעלו בניגוד לחוק. על כל הפרה ייקנס הגוף ב-3,000 ש"ח.

הקמת השירות הלאומי

בסוף שנות ה-60, בעקבות מלחמת ששת הימים, נוצר רצון עז בקרב בנות דתיות לשרת את החברה כמקבילותיהן בציבור החילוני. מספר בנות החלו להתנדב ללא מסגרת מסודרת בתום התיכון, ובעקבות כך הוקמה בשנת 1971 האגודה להתנדבות כגוף המוכר המייסד של השירות הלאומי על ידי דב פרומן ונציגי ציבור נוספים מן הציונות הדתית.

בשנות ה-90 חלו תמורות בחברה הישראלית, ביניהן ירידה באחוזי הגיוס לצבא, ופנייה של בנות שאינן דתיות, ובנים, להתנדבות לשירות הלאומי, ונוצר לחץ ציבורי לפתיחת שורות השירות הלאומי לכלל אזרחי המדינה. כתוצאה מכך, הקימה המדינה מספר וועדות, ביניהן וועדת עברי, שאת מסקנותיה אימצה ממשלת ישראל בסוף 2006, ובמרכזן פתיחת השירות הלאומי לכלל האוכלוסיות הפטורות משירות צבאי, כולל בנות שאינן דתיות, בנים, וערבים. שילוב אוכלוסיות אלו בשירות לאומי מתבצע דרך עמותות שונות ובהן האגודה להתנדבות (ש.ל.ם), שלומית, בת-עמי ועמותת ש"ל. כתוצאה נקלטו אלפי חילונים במסגרות השירות הלאומי השונות. כמו כן נפתחו מסגרות המשלבות את האוכלוסייה הערבית והדרוזית בשירות הלאומי. החל משנת 2000 ואילך מתקיימת עלייה רצופה וחדה במספר בני המיעוטים המשרתים שירות לאומי-אזרחי. בשנת 2010 התחילו את השירות 1,350 בני מיעוטים, בנים ובנות, בהשוואה לכ-100 בשנת 2003.

רשות השירות הלאומי-אזרחי

ערך מורחב – רשות השירות הלאומי-אזרחי

לוגו הרשות לשירות לאומי- אזרחי

בשנת 2007 הוקמה מנהלת שירות אזרחי-לאומי במשרד הרווחה. בחודש ינואר 2008 קיבלה הממשלה החלטה המעבירה את סמכויות השירות הלאומי ממשרד הרווחה למשרד ראש הממשלה. בחודש אפריל 2009 העבירה הממשלה במסגרת הסכם קואליציוני את סמכויות המנהלת למשרד המדע והטכנולוגיה שבראשו עמד דניאל הרשקוביץ ממפלגת הבית היהודי. בשנת 2008 הפכה המנהלת לרשות השירות הלאומי-אזרחי במשרד המדע והטכנולוגיה, המטפלת הן בשירות הלאומי הוותיק, והן ב"שירות הלאומי-אזרחי" לתלמידי ישיבות. בשנת 2013 עברה רשות השירות הלאומי-אזרחי למשרד הכלכלה, שבראשו השר נפתלי בנט ממפלגת הבית היהודי, ולאחר מכן למשרד לאזרחים ותיקים, שבראשו עמד אורי אורבך ממפלגת הבית היהודי. בשנת 2015 עברה הרשות לשירות האזרחי למשרד החקלאות בראשות השר אורי אריאל.

גופים מומחי אוכלוסייה (גופי מעטפת ציבורית)

מעטפת השירות הלאומי היא תוכנית ליווי, תמיכה והעשרה אשר נועדה למקסם את חווית השירות של המתנדבים מהאוכלוסיות המיוחדות (צעירים עם מוגבלות, נוער בסיכון, נערות במצוקה, וצעירים ערבים) ולאפשר להן להתקרב למימוש עצמי, מעורבות חברתית, להשכלה ולתעסוקה. במסגרת המעטפת זוכים המתנדבים לליווי אישי, לתוכנית קבוצתית  המתמקדת בהכנה לתעסוקה במגוון מתודות.

את התוכניות מעבירות עמותות המתמחות בכך (כדוגמת עמותת אלווין ישראל, עמותת גוונים והחברה למתנ"סים) במימון רשות השירות הלאומי-אזרחי וקרן הזדמנות.

תנאי המתנדב בשרות הלאומי בישראל

תנאי השירות של מתנדב לשירות לאומי מוסדרים בחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), תשנ"ח–1998. השירות הלאומי לבנות מוסדר בתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), תשס"ב-2002 בו מפורטות חובות וזכויות המתנדבים. השירות הלאומי לבנים מוסדר בחוק שירות לאומי בהתנדבות (תוכנית ניסיונית לבנים) (הוראת שעה), תשס"א-2001, והוא מתבסס על כללי השירות הלאומי לבנות.

משך השירות הלאומי יכול להיות שנה אחת או שנתיים, וניתן להפסיקו בכל עת. עם זאת, על מנת לקבל את מלוא תנאי השחרור (כגון מענק שחרור), יש לשרת שנה אחת מלאה.

במהלך השירות הלאומי מקבל המתנדב דמי כלכלה בסך כמה מאות שקלים. מתנדבי השירות הלאומי מקבלים החזר מלא על נסיעות באוטובוסים במהלך השירות, והחל מ-1.1.2001 הם זכאים לנסיעות חינם ברכבת ישראל. השירות הלאומי מספק לכל מתנדב אשר מתגורר במרחק רב ממקום השירות דירה בה יוכל לגור במהלך השירות.

עם תום השירות הלאומי זכאי המתנדב להטבות על-פי חוק קליטת חיילים משוחררים, בדומה להטבות הניתנות למי ששירת בצה"ל במשך אותו זמן.

שירות לאומי-אזרחי

במקביל לשירות לאומי ובנפרד ממנו, מתקיים בשנים האחרונות מסלול של "שירות לאומי-אזרחי" (שכונה בעבר "שירות אזרחי"). חוק טל איפשר לבני ישיבה להתגייס לשירות אזרחי כתחליף לשירות הצבאי, וכיום מוסדר השירות הלאומי-אזרחי בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014, שחוקק יחד עם תיקון לחוק שירות ביטחון שהחליף את חוק טל.

השירות האזרחי לפי חוק טל הוצע לרווקים מעל גיל 26 ולנשואים עם ילד אחד החל מגיל 22. ניתן היה לשרת במסלול מלא של 40 שעות שבועיות במשך שנה אחת, או במסלול מפוצל של 20 שעות שבועיות במשך שנתיים.

בשירות הלאומי-אזרחי, החל מיום 1 ביולי 2014, השירות הוא במסלול של 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים, או 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שלוש שנים. מוצע גם מסלול של "שירות אזרחי-ביטחוני" בו משרתים 36 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים.

בחצי השני של שנת 2015 הצטרפו לשירות לאומי-אזרחי 421 משרתים.

תחומי השירות הלאומי בישראל

השירות הלאומי בישראל פועל במגוון תחומים, בין השאר:

• תגבור כוח ההוראה והסיוע בבתי ספר ובגני הילדים.
• סניפי תנועות נוער
• העברת שיעורי יהדות לבית ספר חילוניים.
• עזרה בבתי חולים ובמרפאות.
• טיפול באנשים עם מוגבלויות פיזיות, נפשיות או שכליות (במסגרת ארגונים כגון קו לחיים, שמחה לילד, חברים לרפואה, עמותת על"ה, עמותת אלווין ישראל ועוד).
• סיוע חברתי לאזרחים ותיקים במסגרת פרויקט "והדרת פני זקן"
• איוש מוקדים טלפוניים ואמבולנסים בארגון מגן דוד אדום.
• עבודות פקידותיות במוסד, במשטרת ישראל ובשב"כ.
• שירות ב'גופים הירוקים' (רט"ג, קק"ל, החברה להגנת הטבע ונאות קדומים) בהדרכה, חינוך ופיקוח בנושאי טבע וסביבה.
• במוקדי הביטחון ביו"ש במסגרת "צופות יש"ע".
• הדרכת טיולים.
• עבודה משרדית או פקידותית במקומות מגוונים, ביניהם קופת חולים, בית המשפט ועמותות שונות.
• שירות לאומי בתפוצות.
• מרכזי זהות יהודית

עם הזמן התפתח השירות הלאומי וכיום ניתן לשרת בתחומים שונים ומגוונים, החל מעבודה פקידותית ועד עבודה חינוכית וחקלאית. השינוי נובע גם מהפעלת עמותות שונות הפועלות לקידום השירות בקרב כלל האוכלוסייה בארץ, בין היתר "האגודה להתנדבות", בת עמי, שלומית ואחרות.

הפולמוס סביב השרות הלאומי בישראל

ישנם מספר רבנים דתיים לאומיים (כדוגמת הרב זלמן מלמד ובנו הרב אליעזר מלמד) אשר ממליצים לבנות לוותר על השירות הלאומי על מנת להקדים ללמוד מקצוע ולהקים משפחה, דבר אותו רואים רבנים אלו כמסייע לעם ישראל יותר מאשר השירות הלאומי.

בקרב הציבור הערבי ומנהיגיו קיימת התנגדות ליוזמות של שירות אזרחי לערבים, בנימוק שמדובר ב"זרוע ישירה של צבא הכיבוש" ובפגיעה בזהותם של בני הנוער הערבים כחלק ממיעוט לאומי.

העלות הישירה של הפעלת בת שירות לאומי, כולל התשלום הישיר אליה ועלות ליוויה על ידי עמותת השירות הלאומי הוא 27,700 שקלים לשנה, שהם כ-2,300 שקלים לחודש. עו"ד אמנון דה הרטוך טען שעלות בת שירות לאומי אשר שירתה במשך שנתיים ולאחר מכן עובדת בשירות הציבורי, למשל כמורה, במשך 35 שנה (כולל אבדן תשלומי מס מאותן שנתיים שבהן לא עבדה), שווה ערך ל-5,500 שקלים לכל חודש שירות, ללא עלות העמותה המלווה. הרטוך מסיים את מאמרו בשאלה: "שמא כדאי לוותר על כל העניין?".

בעקבות מבצע צוק איתן בקיץ 2014, שבו גברה הביקורת הציבורית על עמותות שמאל דוגמת בצלם ושוברים שתיקה שעיקר תקציבן מגיע ממדינות זרות ופעילותן נתפשה כאנטי-ישראלית, יזמו שרים בממשלה החלטה השוללת מעמותות אלה תקני שירות לאומי. ההחלטה בוטלה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר. בעקבות ביטול זה, החלה הממשלה בהליך חקיקה השולל תקני שירות לאומי מעמותות שעיקר תקציבן מגיע מיישויות מדיניות זרות וארגונים השוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או תומכים בטרור. ב-22 במרץ 2017 עבר חוק זה בקריאה שנייה ושלישית.

קישורים חיצוניים

• חוק שירות אזרחי, בספר החוקים הפתוח
• חוק שירות לאומי-אזרחי, בספר החוקים הפתוח
• רשות השירות האזרחי-לאומי, עמוד הבית
• עמותות השירות האזרחי-לאומי
  • עמותת ש"ל, עמותה להפעלת מתנדבים חילונים, דתיים, מגזר ערבי
  • האגודה להתנדבות, עמותה לשירות לאומי-אזרחי (דתיים, חילוניים, ערבים, בעלי מוגבלויות, נוער בסיכון, מתנדבים מחו"ל)
  • בת עמי, עמותה לשירות לאומי-אזרחי
  • עמינדב, אגודה תורנית להתנדבות
  • שלומית, עמותה להפעלת מתנדבים לשירות לאומי
• זכויות השירות אזרחי - לאומי, באתר כל זכות
• חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), תשנ"ח–1998.
• תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), תשס"ב-2002.
• אתר אתר מתת - מפגש צעירות דתיות לפני ואחרי שירות לאומי וצבאי
• אוריאנה אלמסי, ‏השירות הלאומי-אזרחי בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 30 בספטמבר 2014
• דנה ויילר-פולק, מה עושות בנות השירות הלאומי בארגון אמנסטי?, באתר הארץ, 12 ביוני 2010
• אבישי מזרחי, תנו להן מדים, באתר ynet, 2 בפברואר 2010
• גילי כהן, השירות הלאומי ימנע התנדבות ל"בצלם" בשל "פעילותו נגד מדינת ישראל", באתר הארץ, 14 באוגוסט 2014
• רויטל חובל, היועמ"ש הורה על הקפאת ההחלטה לבטל את השירות הלאומי ב"בצלם", באתר הארץ, 17 באוגוסט 2014
• חיים ביאור, "מתנדבי השירות האזרחי-לאומי עלולים לאיים על עובדים קיימים", באתר TheMarker‏, 26 במרץ 2015
• אילנה שטוטלנד, ‏בודדות במערכה: מאבקן של בנות השירות הלאומי, באתר מעריב אונליין, 11 ביוני 2018

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23252398שירות לאומי