הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית הצ'צ'נית-אינגושית
 | |
| מוטו לאומי |
Пролетарии всех стран, соединяйтесь! פועלי כל העולם, התאחדו! |
|---|---|
| ממשל | |
| שפה נפוצה | צ'צ'נית, אינגושית, רוסית |
| עיר בירה | גרוזני |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| אזור זמן | UTC +3 |
| היסטוריה | |
| הקמה | איחוד האובלסטים האוטונומיים צ'צ'ניה ואינגושטיה |
| תאריך | 15 בינואר 1934 |
| פירוק | הפרדה לרפובליקות אוטונומיות |
| תאריך | 9 בינואר 1993 |
| ישות קודמת | האובלסטים האוטונומיים צ'צ'ניה ואינגושטיה |
| ישות יורשת | צ'צ'ניה ואינגושטיה |
| שטח בעבר | 19,300 קמ"ר (נכון ל־1979) |
| אוכלוסייה בעבר | 1,155,805 (נכון ל־1979) |
| כלכלה | |
| מטבע | רובל רוסי |
הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית הצ'צ'נית-אינגושית (ברוסית: Чече́но-Ингу́шская Автономная Советская Социалистическая Республика) הייתה רפובליקה סובייטית בין השנים 1936 ל-1944 ואחר כך שוב מ-1957 עד 1993.
בתקופת קיומה של ברית המועצות, ממשלות שונות שלטו באזורי צפון הקווקז – צ'צ'ניה ואינגושטיה. במסגרת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית ההררית (אנ'), שסופחה מאוחר יותר לרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, צ'צ'ניה ואינגושטיה היו קרויות אז "המחוז האוטונומי הצ'צ'ני" (Чеченская автономная область) ו"המחוז האוטונומי האינגושטי" (Ингушская автономная область) אשר אוחדו ב-15 בינואר 1934 ויצרו את "המחוז האוטונומי הצ'צ'ני-אינגושטי". מעמדו שודרג לרפובליקה אוטונומית – "הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית הצ'צ'נית-אינגושית" – בין השנים 1936 ל-1944. בירתה הייתה גרוזני.
עם זאת, בשל שיתוף פעולה לכאורה עם גרמניה הנאצית ומדינות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה, הרפובליקה האוטונומית בוטלה ב-7 במרץ 1944, ובוצע טיהור אתני של הצ'צ'נים והאינגושים משטחה. מעמד הרפובליקה האוטונומית הושב על כנו בינואר 1957. מפקד האוכלוסין של 1979 דיווח כי שטח הטריטוריה היה 19,300 קמ"ר ואוכלוסייתה מנתה 1,155,805 נפש: 611,405 צ'צ'נים, 134,744 אינגושים (אנ'), והיתר רוסים וקבוצות אתניות אחרות. ב-1993 הרפובליקה התפרקה לשתי הרפובליקות צ'צ'ניה ואינגושטיה.
היסטוריה
האימפריה הרוסית
האזור שולב באימפריה הרוסית בשנים 1810–1859.[1] אינגושטיה סופחה רשמית לרוסיה בשנת 1810, בעקבות חתימה של האינגושים (אנ') על אמנה.[2] האינגושים נזקקו לברית עם הרוסים כדי להגן על כפריהם; בד בבד, הם קיוו לזכות בתמיכה פוליטית במאבקם נגד התפשטותם של נסיכי קברדיה ואקסאי. ההסכם גם תרם להתפתחותה הכלכלית של אינגושטיה. סעיף בהסכם מ-23 באוגוסט 1810 העניק לאינגושים את הזכות להשתמש באדמות בגדה הימנית של נהר טרק.[3]
צ'צ'ניה ההיסטורית סופחה גם היא לרוסיה בשנת 1859, במסגרת מלחמת הקווקז הארוכה של 1817–1864.[4]
התקופה הסובייטית
ב-20 בינואר 1921, שלוש שנים לאחר המהפכה הרוסית של 1917, סופחו צ'צ'ניה ואינגושטיה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית ההררית (אנ'). חלוקת הרפובליקה ההררית החלה זמן קצר לאחר הקמתה, והמחוז הצ'צ'ני שלה הופרד ב-30 בנובמבר 1922 והפך למחוז האוטונומי הצ'צ'ני (אנ'). ב-7 ביולי 1924, שרידי הרפובליקה ההררית חולקו למחוז האוטונומי צפון אוסטיה (אנ') ולמחוז האוטונומי האינגושטי (אנ'). ב-15 בינואר 1934, אוחדו המחוזות האוטונומיים של צ'צ'ניה ואינגושטיה ל"מחוז האוטונומי הצ'צ'ני-אינגושטי", שמעמדו שודרג ב-5 בדצמבר 1936 ל"רפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית הצ'צ'נית-אינגושית".
מלחמת העולם השנייה
במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנים 1942–1943, הרפובליקה נכבשה בחלקה על ידי גרמניה הנאצית, בזמן שכ-40,000 צ'צ'נים לחמו במסגרת הצבא האדום. ב-7 במרץ 1944, בהוראת סטלין, הרפובליקה פורקה ואוכלוסייתה גורשה בכוח באשמת שיתוף פעולה עם מדינות הציר ובדלנות.[5] שטח הרפובליקה חולק בין חבל סטברופול (שבו הוקם מחוז גרוזני (אנ')), הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית דגסטן (אנ'), הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית צפון אוסטיה (אנ') ורפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הגאורגית, שם השטח הנוסף היה ידוע כמחוז אחלחבי עד 1957.[6]
התקופה שלאחר המלחמה
ב-9 בינואר 1957 יישם חרושצ'וב מדיניות שהתירה למגורשים ולמשפחותיהם לחזור, והרפובליקה הוקמה מחדש.[7]
פירוק
בשנות ה-90 של המאה ה-20 בעקבות התפרקות ברית המועצות שונה שם הרפובליקה ל"רפובליקה הצ'צ'נית-אינגושית", וב-1 באוקטובר 1991, זמן קצר לאחר ניסיון ההפיכה הסובייטי הכושל באוגוסט 1991, החליט הסובייט העליון של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית לחלק את הרפובליקה לשתי רפובליקות נפרדות צ'צ'ניה ואינגושטיה, ההחלטה יושמה ב-1993.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Исторические документы свидетельствуют о добровольном вхождении Ингушетии в состав России, kavkaz-uzel.eu, 17 March 2015.
- ↑ History of the Ingush by Georgian historians. Ingush. Citizenship of the Russian Empire, hiddenshell.ru
- ↑ Agieva, L. T., Dolgieva, M. B., Yandieva, T. U., & Teboev, I. A. (2022). Some Issues Of Socio-Economic Consequences Of Ingushetia's Accession To Russia. In D. K. Bataev, S. A. Gapurov, A. D. Osmaev, V. K. Akaev, L. M. Idigova, M. R. Ovhadov, A. R. Salgiriev, & M. M. Betilmerzaeva (Eds.), Knowledge, Man and Civilization - ISCKMC 2022, vol 129. European Proceedings of Social and Behavioural Sciences (pp. 62-71). European Publisher.
- ↑ Chechnya, britannica.com
- ↑ Указ Президиума ВС СССР от 07.03.1944 о ликвидации Чечено-Ингушской АССР и об административном устройстве ее территории
- ↑ The Geography of Georgia: Problems and Perspectives Bondyrev, Davitashvili & Singh, p25
- ↑ Указ Президиума ВС СССР от 09.01.1957 о восстановлении Чечено-Ингушской АССР в составе РСФСР
| רפובליקות ברית המועצות | ||
|---|---|---|
| רפובליקות סובייטיות | אוזבקיסטן • אוקראינה • אזרבייג'ן • אסטוניה • ארמניה • בלארוס • גאורגיה • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • לטביה • ליטא • מולדובה • קזחסטן • קירגיזסטן • רוסיה | .svg)
|
| רפובליקות קצרות ימים | עבר הקווקז • קרלו-פינית • אבחזיה • המזרח הרחוק • ליטא-בלארוס • בוכרה • ח'ווארזם | |
| רפובליקות אוטונומית | אבחזיה אסס"ר • נחצ'יבאן אסס"ר | |
הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית הצ'צ'נית-אינגושית42045571Q1148929