הרווארט ולדן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. הרווארט ולדן (שמו האמיתי: גאורג לוין, בגרמנית: Herwarth Walden; 16 בספטמבר 1879 – 3 באוקטובר 1941) היה אמן אקספרסיוניסטי יהודי-גרמני ומומחה לאמנות בתחומים רבים. הוא זכה להכרה רחבה כאחד המגלים והמקדמים החשובים ביותר של אמנות האוונגרד הגרמנית בראשית המאה העשרים (אקספרסיוניזם, פוטוריזם, דאדאיזם). הוא נודע בעיקר כמייסד כתב העת האקספרסיוניסטי "דר שטורם" (הסערה).
ביוגרפיה
_Else_Lasker-Sch%C3%BCler.jpg)
ולדן למד קומפוזיציה ופסנתר באקדמיות למוזיקה בברלין ופירנצה. אך העניין שלו השתרע על כל האמנויות. הוא הפך למוזיקאי, מלחין, סופר, מבקר ובעל גלריה. הוא היה ידוע בעיקר כמייסד כתב העת האקספרסיוניסטי דר שטורם (הסערה) ותוצריו אלה כללו הוצאה לאור, הרצאות, תיאטרון ועוד. כתב העת נוסד בשנת 1910, ואליו הוסיף גלריה לאמנות שנתיים לאחר מכן.[1]
בין השנים 1910–1932 פרסם ולדן את כתב העת, אותו הקים יחד עם אלפרד דובלין והיה אחד הפרסומים החשובים ביותר של האקספרסיוניזם. משתפי הפעולה הספרותיים כללו את פטר אלטנברג, מקס ברוד, ריכרד דהמל, אנטול פראנס, קנוט האמסון, סלמה לגרלף, היינריך מאן, ואחרים. בשנת 1910 הגיע אוסקר קוקושקה לברלין על פי הצעתו של ולדן ועבד על המגזין. דיוקן בפורמט גדול של ולדן, שצייר קוקושקה באותה השנה, נמצא בגלריה הממלכתית בשטוטגרט.
הוא גילה, חסד וקידם אמנים צעירים רבים, שעדיין היו לא ידועים, בעלי סגנונות וזרמים שונים, כמו "הפרש הכחול" והפוטוריזם האיטלקי. מאוחר יותר חלקם התפרסמו מאוד, בין היתר האמנים: אוסקר קוקושקה, מריה אודן, גאורג שרימפף.[2] הוא גם גילה וקידם כמה משוררים.
בין השנים 1901–1911 ולדן התחתן עם אלזה לסקר-שילר, הנציגה הנשית המובילה של האקספרסיוניזם הגרמני. היא המציאה עבורו את שם הכינוי "הרווארט ולדן", בהשראת ספרו של הנרי ולדן, "החיים ביער" (1854).
בשנת 1912 נישאה לציירת השוודית נל רוזלונד. לאחר פרוץ המלחמה בשנת 1914 עבדה נל וולדן בזכות כישורי השפה הסקנדינבית עבור שירותי ביון גרמניים שונים בארצות הנורדיות ובהולנד והתמורה הכספית היוותה את הבסיס הפיננסי של חברת Sturm במהלך המלחמה.[3]
בשנת 1916, ברוח האוונגרדית של כתב העת דר שטורם, ייסד ולדן את בית הספר לאמנות וארגן ערבי תרבות שם הציגו אמני צעירים את שיריהם. בשנה שלאחר מכן הוא פתח חנות ספרים של דר שטורם, שבעקבותיה הגיע בשנת 1918 Sturm-Bühne והמגזין בעל אותו השם. הם נועדו לקדם את אמנות התיאטרון האקספרסיוניסטית.
בשנת 1919 הוא הפך לחבר במפלגה הקומוניסטית. בשנת 1924 הוא התגרש מאשתו השנייה שהתנגדה לכניסתו למפלגה הקומוניסטית.
גלות ומוות
עם השפל הכלכלי של שנות השלושים והעלייה של הנאצים, פעילותו נפגעה. בשנת 1932 הוא התחתן שוב ועזב את גרמניה בגלל האיום של הגסטפו. הוא נסע למוסקבה, שם עבד כמורה וכמוציא לאור. אהדתו לאוונגרד עוררה עד מהרה את חשדה של הממשלה הסובייטית הסטליניסטית, והוא נאלץ להתגונן שוב מפני הפשיזם.
בשנת 1941 נכלא ולדן. אשתו ובתו חיפשו מקלט בשגרירות גרמניה וחזרו לברלין.
ולדן נפטר ב־31 באוקטובר 1941 בכלא הסובייטי ליד סראטוב.
פרסומים
- Der Sturm (Magazine, 1910–1932)
- Dafnislieder für Gesang und Klavier (Songs, 1910)
- Das Buch der Menschenliebe (Novel, 1916)
- Die Härte der Weltenliebe (Novel, 1917)
- Expressionismus: die Kunstwende (Essays, 1918)
- Kind (Drama, 1918)
- Menschen (Drama, 1918)
- Unter den Sinnen (Novel, 1919)
- Die neue Malerei (Essays, 1920)
- Glaube (Drama, 1920)
- Einblick in Kunst (Essay, 1920)
- Sünde (Drama, 1920)
- Die Beiden (Drama, 1920)
- Erste Liebe (Drama, 1920)
- Letzte Liebe (Drama, 1920)
- Im Geschweig der Liebe (Poems, 1925)
- Vulgär-Expressionismus (Essay, 1938)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Expressionism, Futurism, and the Dream of Mass Democracy"
- ^ Special Exhibitions – Berlin Metropolis, web.archive.org, 2011-07-16
- ^ The Sturm is Herwarth Walden, SCHIRN KUNSTHALLE FRANKFURT, 2015-11-11 (באנגלית)
36064372הרווארט ולדן