הרואה את הנולד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרואה את הנולד הוא פתגם עברי-חז"לי מתקופת התנאים שמשמעותו דרישה מן האדם לחשוב מה עתיד לקרות ולהתאים את מעשיו לכך.
מקור
לביטוי זה שני מקורות בדברי חז"ל:
- כאשר ביקש רבן יוחנן בן זכאי מחמשת תלמידיו לחפש 'דרך ישרה', אחד התלמידים, רבי שמעון בן נתנאל, מצא שדרך זו היא הרואה את הנולד[1].
- כאשר נפגש אלכסנדורס מוקדון עם חכמי הנגב, הוא מנהל עימם דיון פילוסופי ובו הוא מציג בפניהם עשר שאלות והם משיבים לו, ועל שאלתו מי הוא ה'חכם', הם משיבים לו שזהו הרואה את הנולד[2].
המאמר קיים גם בניסוח שונה: "שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מיטייפי"[3], כלומר שהוא מסתכל על העתיד אשר עדיין רחוק ממנו.
נולד, לשון עבר
הפרשנים נדרשו לשאלה מדוע הפתגם משתמש בלשון 'נולד', שהוא לשון עבר או הווה, ואילו הדרישה היא הפוכה, להביט על שעתיד להיוולד. לכך נאמרו כמה הסברים:
- בלשון חז"ל לעיתים משתמשים בלשון עבר על עתיד.
- בספרי החסידות מבואר כי הדרישה מן האדם היא לראות את הדברים שעתידים להיות כאילו הם כעת לנגד עיניו בהווה, כביכול נולד עכשיו[דרוש מקור].
- בספר התניא[4] מוסבר שמשמעות ביטוי זה היא החובה על האדם לראות כיצד נברא והתהווה 'נולד' כל דבר בעולם, יש מאין.
- החתם סופר ביאר שרק על ידי שנתבונן בעבר, על הנולד כבר, נוכל להחכים ולגלות מה העתיד צופן בחובו[5].
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: ראה את הנולד |
- איזהו חכם - הרואה את הנולד באתר השפה העברית.
- איזהו חכם הרואה את הנולד באתר חב"דפדיה.
- הרב עזריאל יונה, הרואה את הנולד באתר חברותא.
- הרב מאור כהן, איזהו החכם הרואה את הנולד, ומה עם היולדת, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ ”חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי... ורבי שמעון בן נתנאל... אמר להם, צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם... רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד”. ופירש רבי עובדיה מברטנורא ”צופה ומביט במה שעתיד להיות, ומתוך כך נמצא מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה” משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט'.
- ^ ”עשרה דברים שאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב... אמר להם: אידין מתקרי חכים? אמרו ליה: איזהו חכם הרואה את הנולד” תלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף ל"ב עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד עמוד ב'.
- ^ פרק מג.
- ^ ותן חלקנו: מיהו הרואה את הנולד? י"ט באלול ה'תשע"ז באתר הידברות.