רבי מאיר מנדלסון

רבי מאיר מנדלסון
	רבי מאיר מנדלסון רבה של רמות פולין, בעל 'דברי מאיר'
לידה	1917; ה'תרע"ז; ורשה, ממלכת פולין (1916–1918)
פטירה	20 בספטמבר 1990 (בגיל 73 בערך); א' בתשרי ה'תשנ"א; ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר הזיתים, ירושלים
תאריך עלייה	אדר ה'תש"א
מקום פעילות	ניו יורק, ארצות הברית; רמות אלון, ישראל
חיבוריו	דברי מאיר
	רב שכונת רמות פולין, ירושלים

רבי מאיר מנדלסון (ה'תרע"ז, 1917 - א' בתשרי ה'תשנ"א, 20 בספטמבר 1990) היה רב, דומ"ץ וראש ישיבה חסידי, ראש ישיבות צאנז קלויזנבורג ובאבוב בארצות הברית, וממייסדי המתיבתא של חסידי גור בארצות הברית, ורבה של שכונת רמות פולין בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בשנת תרע"ז (1917) למנחם מניס ורחל^[1] מנדלסון, שנמנו על חסידי ראדזימין בוורשה. למד בבתי מדרש בעיר, אצל סבו רבי ברוך וילבלונד ודודו רבי צבי מנדלסון, הרב מוישניץ ומו"ץ בפרגה. הוסמך להוראה על ידי רבי צבי יחזקאל מיכלזון בגיל 17.

במקביל להיותו תלמידו של רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן מראדזמין ומכותבי תורותיו ומעורכי ספריו, וספרי זקנו רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזמין, ואחריו של ממלא מקומו רבי חיים יעקב אריה מורגנשטרן, היה לחסידו של רבי אברהם מרדכי אלטר מגור, והחל ללמד בחורים בבית מדרשו של החידושי הרי"ם בורשא, וקיבל היתר הוראה וכתב סמיכה מוועד רבני ורשה, רבי מנחם זמבה ורבי מאיר שפירא מלובלין.

בתחילת מלחמת העולם השניה נספו בני משפחתו בהפצצות בוורשה, ואילו רבי מאיר ניצל עם אביו^[2] והבריח את הגבול לוילנה האוטונומית, ומשם לטורקיה. בחודש אדר תש"א עלה לארץ ישראל, והשתכן בתל אביב. בתקופה זו היה לתלמידו של החזון איש.

בארץ ישראל נשא את יוטא רחל, בת רבי ישעיה אינגבר, אך היא נפטרה כעבור זמן קצר, בשנת תש"ו. בתקופה זו הכניסו רבו החזון איש לביתו, ואשתו טיפלה בבתו. בסיון תש"ז השיאו החזון איש בשנית למלכה, פליטת אושוויץ, בת רבי גדליה זוסיא קיקין.

לאחר השואה צירפו הרב איסר יהודה אונטרמן לבית הדין המיוחד לענייני עגונות. בהמשך לימד בישיבת שפת אמת בתל אביב, וכיהן כרב ומורה הוראה בבית החסידים ברחוב החשמל של חסידי גור בעיר.

היה מקורב לרבי ישראל אלתר מגור, ועמד בקשרי ידידות עם האדמו"רים רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש, ורבי יצחק קאליש,מאמשינוב. וכן למד עם רבי אברהם יעקב מסדיגורה^[3].

בשנת תשט"ו, נדד לפרנסתו לניו יורק, שם כיהן כרב ומורה הוראה בבית החסידים "יגדיל תורה" של חסידי גור, וכראש ישיבות צאנז קלויזנבורג ובאבוב בארצות הברית, ובהמשך ממייסדי המתיבתא "בית ישראל" של חסידי גור בארצות הברית.

בשנת תש"מ חזר ארצה וכיהן כרבה של שכונת רמות פולין בירושלים.

הוציא לאור את ספרו של רבו רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן מראדזמין "עלים לתרופה" על דף אחד ממסכת ביצה, יחד עם ספר תולדותיו "תועפות ראם", (ירושלים, תש"מ). כתב וליקט שרידים מחידושי תורת רבו רבי חיים יעקב אריה מורגנשטרן מוישקוב-ראדזמין וממכתביו, שנדפסו לאחר פטירתו בקונטרס 'זכרון יעקב' בסוף ספרו "דברי מאיר" (ירושלים, תשס"ד).

נפטר בא' בתשרי, ראש השנה ה'תשנ"א, ונקבר בחלקת כולל ורשה בהר הזיתים.

משפחתו

אשתו מלכה, נפטרה בי"ד בכסליו ה'תשנ"ז.

בנו רבי יהודה מנדלסון, מחבר ספרי "ביאורי השיטות", ראש ישיבת נר ישראל - גור, ירושלים.
נכדו הוא אברהם דוב גרינבוים, עיתונאי חרדי.

קישורים חיצוניים

ספרו, דברי מאיר - מסכתות הש"ס, מסכתות הש"ס, באתר אוצר החכמה.
ספרו, דברי מאיר - תורה ומועדים, תורה ומועדים, באתר אוצר החכמה.
ספרו, דרשות לבר מצוה, נדפס על פי כתב ידו, ירושלים תש"ע, באתר אוצר החכמה.
ספרו, מאיר עינים, חידושים על הש"ס, ירושלים תשס"ו, באתר אוצר החכמה.
תולדותיו, המאיר לארץ, בסוף ספרו "מאיר עינים", ירושלים תשס"ו, באתר היברובוקס.
מנדלסון, יהודה בן מאיר, ביאורי השיטות, "בן יכבד אב", בתוך הקדמת המחבר, ירושלים תשס"א, באתר אוצר החכמה.
ר' מאיר מנדלסון באתר זיכרון בספר.
כרטיס קבר באתר הר הזיתים.

הערות שוליים

↑ בת רבי ברוך וילבלונד
↑ ראו: רוטנברג, משה בן יעקב יוסף, בכורי אביב <מהדורה חדשה>, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
↑ היה מאוד מקורב אליו וכתב לו בכתב ידו שלא כדרכו, הסכמה נדירה על ספרו 'דברי מאיר' על הש"ס.

[1] בת רבי ברוך וילבלונד

[2] ראו: רוטנברג, משה בן יעקב יוסף, בכורי אביב <מהדורה חדשה>, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

[3] היה מאוד מקורב אליו וכתב לו בכתב ידו שלא כדרכו, הסכמה נדירה על ספרו 'דברי מאיר' על הש"ס.

[1]

[2]

[3]