הרב חיים אהרן בצלאל הכהן פאול
הרב חיים אהרן בצלאל הכהן פאול (י"ט באב תרמ"ב, 4 באוגוסט 1882[א] – י"ח בכסלו תש"ב, 8 בדצמבר 1941) היה רב ואב בית דין, מנהל בית ספר עברי, ראש קהילה ואיש ציבור רב-פעלים בלטביה. נמנה עם בכירי הרבנים בלטביה[1] עד להשמדת הקהילה בשואה. נרצח בטבח גטו ריגה בגיל 59.
ביוגרפיה
ילדותו ולימודיו
אהרן בצלאל הכהן נולד בשנת תרמ"ב (1882) בעיירה דאוגבפילס (דווינסק, דינאבורג) שבלטביה, אחד מעשרת ילדיהם של רפאל הכהן פאול ורחל לאה לבית בלייכמן. מילדות הפגין כישורים יוצאי דופן[2] והיה מתלמידיו של הגאון רבי מאיר שמחה הכהן, רבם של "המתנגדים" בדווינסק.[3]
בנעוריו נשלח ללמוד בישיבת לומז'ה הידועה והמשיך את לימודיו במוסדות התורניים המובילים באותה תקופה, ישיבת סלבודקה (שבעיר קובנה) וישיבת וולוז'ין, שעם בוגריהן נמנו גדולי תורה והוראה רבים. בגיל 17 בלבד הוסמך לרבנות על ידי שניים מגדולי הרבנים בליטא ובלטביה – הרב רפאל שפירא, ראש ישיבת וולוז'ין, והרב מאיר שמחה הכהן מדאוגבפילס. בגיל 20 התקבל ללימודי פילוסופיה ופילולוגיה באוניברסיטת קניגסברג היוקרתית שבמזרח פרוסיה (כיום קלינינגרד שברוסיה).[4]
כרב עיר וכאיש ציבור
בשנת 1906 קיבל את תפקידו הראשון כרב קהילה בעיירה זילופה (רוזנו, רוזינובסק) שבלטביה, שם כיהן ברבנות במשך 13 שנה.[5] במלחמת העולם הראשונה התנהלו קרבות ליד העיר, היא נפגעה קשה ורבים מיהודי העיירה נעקרו מבתיהם.[5] במקביל לדאגה לקהילתו, נרתם הרב פאול בתקופה זו לסייע לפליטים שהגיעו לאזור מקורלנד ומליטא.[4] בשנת 1918, בתקופת הכיבוש הגרמני, מונה לראש המועצה המקומית בזילופה.[6]
בשנת 1919 העתיק הרב פאול את מקום מגוריו ליאוניילגבה (פרידריכשטאט, ניירי) שבלטביה בעקבות מינויו כרב העיר וכאב"ד בעיירה.[7] במשך 21 שנים, עד לכיבוש המדינות הבלטיות על ידי הסובייטים ב-1940, הוא כיהן ביאוניילגבה בתפקידים אלה והיה ראש הקהילה היהודית ואחד מאנשי הציבור המובילים בעיירה. הוא הוביל את הקמת "תלמוד תורה", שימש כמורה בבית הספר היסודי היהודי העירוני, ובשנת 1925 מונה למנהל בית ספר זה. בתחילת שנות ה-20 נבחר כחבר מועצת העיר ושימש כסגן ראש העירייה במשך שמונה שנים. היה מעורב בפעילות ציבורית ענפה, ובין השאר שימש כחבר בצלב האדום של יאוניילגבה.[4]
הרב פאול נודע כאחד הרבנים ומנהיגי הקהילה המוערכים ביותר בלטביה. כציוני מסור, תומך בקרן הקיימת וקנאי נלהב לשפה העברית, הוא ניהל מאבק עיקש נגד הבּוּנְד האידישיסטי והצליח להנהיג את שפת ההוראה העברית בבית הספר שבניהולו ביאוניילגבה. ב"פנקס הקהילות לטביה ואסטוניה" נכתב אודותיו: "הרב חיים אהרון בצלאל פאול החל לכהן כרבה של הקהילה הקטנה עוד בתקופת השלטון הצבאי הגרמני, בשלהי מלחמת העולם הראשונה. הוא המשיך בכהונתו זו גם בתקופה שלאחריה והיה בין שתי מלחמות עולם לדמות דומיננטית בקרב יהודי יאוניילגבה. עם כינון השלטון הלטבי מילא הג'וינט תפקיד פעיל בארגונה של הקהילה ובשיקומה החומרי: בעידודו של מוסד זה נבחרת מועצת-קהילה בהשתתפות חמש רשימות בלתי מפלגתיות. בראש המועצה עמד הרב פאול [...] בשנת 1930 היו מוסדות הקהילה נתונים במשבר, בין השאר בגלל הפסקה בזרימת הכספים מיוצאי הקהילה שמעבר לים. לאחר הפיכת אולמאניס אורגנה הקהילה מחדש. הרב פאול המשיך לעמוד בראשה ולייצגה בפני השלטונות. בשנת 1938 מינה הרב פאול 'פרנסים' קבועים לבית הכנסת המרכזי (גבאי, מורה וקופאי) ומינוים אושר בידי משרד הפנים הלטבי. בית ספר יהודי בלשון הגרמנית נוסד ביאוניילגבה עוד בתקופת השלטון הצבאי הגרמני. בתקופת לטביה הריבונית קיבל המוסד הכרה בתור מוסד עירוני הזכאי לסיוע מכספי העירייה. בהתחלה הייתה לשון ההוראה רוסית; לאחר מכן, עם הצטרפות בית-הספר לרשת בתי-הספר הידישאית ציש"א, היא הוחלפה ביידיש. בשנת 1922 מנה המוסד 153 תלמידים שלמדו בשש כיתות. הרב פאול, ששימש בבית-ספר זה כמורה ליהדות, מונה ב-1925 למנהלו. בהשפעתו החליטה מועצת ההורים להוסיף החל משנת הלימודים 1927/8 מסלול לימודים עברי [...] הרב פאול נבחר למועצת העיר ושימש בתפקיד סגן ראש העירייה, עד להתפטרותו מתפקידו בשנת 1925, עם מינויו למנהל בית-הספר היהודי".[7][8]
ב-1940, לאחר כיבוש לטביה על ידי השלטון הסובייטי, עבר עם משפחתו לריגה.
ב-8 בדצמבר 1941 (י"ח בכסלו תש"ב) נרצחו הרב פאול ואשתו חיה ליבה בטבח יער רומבולה, באקציה השנייה לחיסול גטו ריגה.[9][10]
חיים אישיים
זמן קצר לפני שהעתיק את מגוריו לזילופה נשא הרב פאול לאישה את חיה ליבה לבית לימן, ילידת דווינסק (דאוגבפילס).
בין השנים 1907 ל-1917 נולדו להם שבעה ילדים: רוזה – 1906, שמואל זנוויל (זאוול) – 1910, דב בער – 1911 (מת כתינוק בן פחות משנה), זליק ראובן – 1912, אידה – 1915, נחמה – 1916, וגיטה – 1917.
בבגרותו הוּסף לרב פאול השם חיים כסגולה לבריאות, לאחר סיבוך של מחלת הסוכרת שבה לקה, ומאז נקרא חיים אהרון בצלאל.
בתו נחמה, אחות בבית החולים "לינת הצדק" בריגה, נרצחה באקציה הראשונה לחיסול גטו ריגה ב-30 בנובמבר 1941 (י' בכסלו תש"ב). בסוף 1944 נספה בנו שמואל זַנוויל (זאוֶול) – רב, עורך דין, מורה ב"תורה ודרך-ארץ" ועיתונאי ב"פרימארגן" – במחנה הריכוז דכאו. שתי בנותיו הרופאות, שושנה ואידה, והבת הצעירה גיטה, ניצלו עם משפחותיהן בזכות שירותן בצבא צ'כוסלובקיה ובצבא האדום בזמן מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה היגרו שושנה ואידה לארצות הברית, וגיטה עלתה לארץ ישראל. הבן הרופא זליק ראובן עלה לארץ כמפקד אוניית המעפילים הבלתי-לגאלית "קאטינה" באפריל 1939, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. נכדיו של הרב פאול, ניניו וצאצאיהם חיים כיום בישראל ובארצות הברית. אחד מניניו הוא צלם העיתונות הישראלי זיו קורן.
הנצחה
- בעצרת הזיכרון של יוצאי לטביה ואסטוניה בישראל שנערכה ב-8 בדצמבר 2021, ביום השנה ה-80 לטבח ביער רומבולה, הודלקו במנורת ששת הקנים שישה נרות לזכר הנספים. את הנר הראשון הדליקה שלומית (מיקי) קורן יחד עם נכדיה, לזכר סבה הרב פאול שנרצח באקציה השנייה ב-8 בדצמבר 1941.
- באתר הארכיון ההיסטורי של איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה בישראל, הועלו תמונות של הרב פאול כמנהל בית הספר בפרידריכשטאט (יאוניילגבה).
לקריאה נוספת
- פנקס הקהילות לטביה ואסטוניה, דב לוין (עורך), הוצאת יד ושם, ירושלים תשמ"ח, עמ' 128, 142–143.
- לטביא ורבניה, ביוגרפיה של רבני הקהילות, דיינים ומורי צדק, הרב מרדכי גלזמן, ריגא ה'תש''פ, עמ' 129, 148–149.
- לטביה: בתי כנסת ורבנים 1918–1941, ריטה בוגדנובה, ריגה, 2004, עמ' 237.
- רבינו מרן רבי מאיר שמחה הכהן, רבינר, זאב אריה בן בנימין בינוש, עמ' רמ (229), תל אביב, תשכ"ז 1967.
- יהדות לטביה – ספר זיכרון, ב. אליאב, מ. בובה, א. קרמר (עורכים), איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה בישראל, תל אביב תשי"ג, "הרב ר' חיים אהרן בצלאל פאול", עמ' 404.
- יאוניילגבה 1800–1941, תולדות קהילת יהודי יאוניילגבה (בשפה הרוסית), פרופ' ויקטור שץ, ריגה 2024, עמ' 235, 162, 129.
קישורים חיצוניים
- By Aleksandrs Feigmanis ,LATVIAN JEWISH INTELLIGENTSIA VICTIMS OF THE HOLOCAUST
- "25-יאריקער יוביליי פון פרידריכשטאטער רב פאול", ידיעה בעיתון "מארגן פאסט", ריגה, 20.9.1932, גיליון 151, עמ' 4
- "הרב פאול פון פרידריכשטאט", ידיעה בעיתון "פרימארגן", ריגה, 26.9.1930, גיליון 221, עמ' 2
- ידיעה על הרב פאול מתוך עיתון מקומי ביאוניילגאבה, 29 בינואר 1931 – זיכרונות יאוניילגבה בפייסבוק, 10 במאי 2019.
- דף-עד על הרב אהרן בצלאל הכהן פאול, המעיד: בנו, זליק ראובן פאול, 1955. מאגר שמות קורבנות השואה, אתר יד ושם
ביאורים
- ↑ התאריך הלועזי הומר מתאריך עברי לפי הלוח הגריגוריאני; בהנחה שברוסיה היה נהוג באותה תקופה הלוח היוליאני, אזי התאריך הנכון הוא 23 ביולי 1882
הערות שוליים
- ↑ הרב נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, בני ברק: אגודת אוצר הרבנים, תשל"ה, עמ' 38, ערך 1769
- ↑ Aleksandrs Feigmanis, VICTIMS OF THE HOLOCAUST - LATVIAN JEWISH INTELLIGENTSIA, JewishGen
- ↑ רבינר, זאב אריה בן בנימין בינוש, רבינו מרן רבי מאיר שמחה הכהן, באתר Hebrew Books, עמ' רמ (229), תל אביב, תשכ"ז 1967
- ^ 4.0 4.1 4.2 Aleksandrs Feigmanis, LATVIAN JEWISH INTELLIGENTSIA - VICTIMS OF THE HOLOCAUST, JewishGen
- ^ 5.0 5.1 דב לוין, פנקס הקהילות לטביה ואסטוניה, ירושלים: יד ושם, תשמ"ח 1988, עמ' 128, הערך "זילופה"
- ↑ Aleksandrs Feigmanis, LATVIAN JEWISH INTELLIGENTSIA - ICTIMS OF THE HOLOCAUST, JewishGen
- ^ 7.0 7.1 דב לוין, פנקס הקהילות לטביה ואסטוניה, ירושלים: יד ושם, תשמ"ח 1988, עמ' 142-143, הערך "יאוניילגבה"
- ↑ דב לוין, יאוניילגבה – אנציקלופדיה של הקהילות היהודיות בלטביה ואסטוניה, ירושלים: יד ושם, תשמ"ח 1988
- ↑ רשימת רבני לטביה שנספו בשואה, באתר אישי ישראל
- ↑ Ziv Koren, פוסט, באתר פייסבוק, 4 במרץ 2014
חיים אהרן בצלאל הכהן פאול42776284Q137778978