הקרב על גלאון
הקרב על קיבוץ גלאון במלחמת העצמאות היה קרב הגנה כנגד מתקפה של הצבא המצרי במהלך קרבות עשרת הימים, שנערך ב-14 ביולי 1948.
רקע
קיבוץ גלאון עלה על הקרקע במסגרת 11 הנקודות במוצאי יום הכיפורים (בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר) 1946. מלבד קיבוץ גת הוותיק ממנו, היה הקיבוץ נקודת ההתיישבות היהודית היחידה בכל האזור. כחמישה ק"מ מדרום לגלאון שכן הכפר הערבי בית ג'יברין, וכביש הגישה לקיבוץ עבר דרך הכפר אל-פאלוג'ה.
על פי תוכנית החלוקה, קיבוץ גלאון היה אמור להיכלל בשטח המדינה הערבית. מאז פרוץ מלחמת העצמאות, הידרדר המצב הביטחוני באזור, ושיירות שנסעו לגת ולגאון ומהן הותקפו פעמים רבות על ידי ערביי אל-פאלוג'ה, והיו מפעם לפעם אבדות בנפש. הבריטים סירבו לאבטח את השיירות, והציעו לפנות את שני הקיבוצים. נשים וילדים פונו מגלאון עד שוך הקרבות.
ב-13 במרץ 1948 יצאה מנגבה "שיירת גת גלאון" בפיקודו של יצחק פונדק שנועדה לפרוץ את הדרך לקיבוצים המבודדים. השיירה נקלעה לחסימה, שבמהלכה נהרגו שבעה לוחמים מירי דו צדדי. יום למחרת, ב-14 במרץ, נערכה פעולת תגמול באל-פאלוג'ה, שבמהלכה נהרגו 14 איש. בעקבות פעולה זו חזר השקט לאזור עד להכרזת המדינה.
ב-15 במאי 1948 פלשו לישראל צבאות מדינות ערב, ובהן חיל משלוח מצרי. טור מצרי התקדם מעזה בכיוון חברון במטרה להגיע לירושלים, ונלחם בנקודות התיישבות יהודיות שעמדו בדרכו. חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב יצאו ב-8 ביולי למבצע אנ-פאר כנגד הכוחות המצריים.
מהלך הקרב
ביום 14 ביולי 1948 בשעה 9:30 החלה הפגזה ארטילרית מצרית כבדה על הקיבוץ. בחסות הירי הארטילרי, הגיעו לאחר כשעתיים כוחות רגלים סדירים למחצה. כוח המגן של הקיבוץ כלל מחלקה של 29 לוחמים מגדוד 53 של חטיבת גבעתי, 5 סיירים חטיבתיים ועוד כשישים מאנשי הקיבוץ. מגיני הקיבוץ הגיבו בירי מרגמות, שהצליחו להניס את התוקפים משטח הקיבוץ אל עבר שטח פתוח מדרום, שם המתינו להם עמדות מקלעים.
מאוחר יותר החלה התקפה רגלית נוספת של כ-800 לוחמים משני כיוונים: מדרום ומצפון מזרח. שני הכוחות התקופים נקלעו לשדות מוקשים, ואלו ששרדו נסוגו בעקבות ירי מקלעים שהומטר עליהם.
עד הערב נמשכו חילופי האש בין הכוחות, עד לנסיגתם המלאה של התוקפים.
בקרב מגיני הקיבוץ לא היו אבידות בנפש, שני מגנים נפצעו קל בלבד.
לאחר הקרב
לפי דיווחים ישראליים, לאחר המתקפה המצרית הכושלת, הורד הדגל המצרי בראש תחנת המשטרה בבית ג'יברין לחצי התורן[1].
ביום שלאחר הקרב, כתב קצין התרבות של חטיבת גבעתי אבא קובנר ללוחמי החטיבה ב"דף הקרבי":
בעמידה איתנה ועקשנית הדפה הנקודה את ההתקפה שנמשכה משך כל היום. המשק הופגז קשה בתותחים ומרגמות. לאחר מכן התקיפו כ-800 איש אשר הגיחו משלושה כיוונים והתקרבו עד גדר הנקודה. לאחר ההתקפה היה הוואדי המוביל לגל-און אדום מדם... ואם יוסיף לעלות האויב - יעלה ויגאה גם הואדי מדם
הקרב הונצח באנדרטה בקיבוץ הכוללת את משוריין ה"בובלה" שבנו מגיני הקיבוץ, מונח על בונקר[2]. הבאר ההיסטורית של הקיבוץ נקראה "באר אליעזר" על שמו של אליעזר ברושי, מפקד החולייה שהגנה על הבאר, וגם עליה מוצב שלט הנצחה[3]
לקריאה נוספת
- אליעזר ברושי, קיבוץ גל-און במלחמת השחרור, גלאון ה'תש"ם.
- אברהם אילון, חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי תל אביב, 1963.
קישורים חיצוניים
- קרב גלאון, באתר מפת מלחמת העצמאות.
אורי משגב, הניצחון המזהיר של קיבוץ גלאון על המצרים נשכח כלא היה, באתר הארץ, 16 במרץ 2018- אורי גדרתי, בהרי יהודה, עם נפילת בית גוברין, הבוקר, 29 באוקטובר 1948
הערות שוליים
- ^ י. בר יוסף, נהדפה ההתקפה על גל-און בנסיגה מבוהלת של המצרים, הבוקר, 16 ביולי 1948
- ^ אנדרטת קרב גלאון, באתר יזכור
- ^ באר אליעזר (באר גל), באתר עמוד ענן
38795278הקרב על גלאון