הקליניקה לרגולציה סביבתית
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר בצוות וברקעו.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר בצוות וברקעו. |
 | |
| מרכז בנין למשפט מקרקעין, הפקולטה למשפטים בר-אילן | |
| קליניקה משפטית | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 2001–הווה (כ־23 שנים) |
| קמפוס | רמת גן |
| בעלי תפקידים | |
| סגל |
2 פרופ. אורן פרז מרצה אחראי עו"ד יותם שלמה אחראי הקליניקה |
| מיקום | |
| מיקום | אוניברסיטת בר-אילן |
| אתר הקליניקה לרגולציה סביבתית | |
הקליניקה לרגולציה סביבתית (שם קודם: הקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית) פועלת במסגרת פרויקט הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת בר-אילן. הקליניקה מבקשת לשלב מחקר משפטי עם עבודה משפטית מעשית בתחום הסביבתי. הקליניקה שמה דגש על הקשר בין בעיות סביבתיות ושאלות של צדק חברתי, ומתמקדת בשאלות של מדיניות סביבתית כוללת.
הקליניקה מעניקה סיוע משפטי לארגונים וקהילות שסובלים מבעיות סביבתיות ופונים לקבלת עזרה. הסיוע המשפטי כולל ייצוג מול רשויות, מחקר משפטי עם אוריינטציה מעשית והופעה בבתי משפט. כמו כן הקליניקה הסביבתית מבצעת עבודות של מחקר משפטי וכתיבת חוות דעת משפטיות המשמשות ארגונים בקידום ענייני הסביבה השונים. סטודנטים הלומדים בשנה ג' בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן מתבקשים לבחור בין מבחר קליניקות (ביניהן סיוע לאנשים עם מוגבלויות, סיוע בענייני משפחה, עניינים פליליים, משפט עברי ועוד). במהלך השנה הסטודנטים עוסקים בפרויקטים השונים ועם סיום השנה מקבלים על עבודתם ציון.
צוות אקדמי אחראי
פרופ. אורן פרז: מרצה אחראי מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בעל תואר דוקטור למשפטים מטעם בית הספר לכלכלה של לונדון.[1] ראש הקליניקה הסביבתית של הפקולטה למשפטים שהוקמה על ידו בשנת 2001. חבר בוועדה הציבורית לעניין מדד מעלה (ובתת הוועדה לענייני איכות הסביבה).[2]
עו"ד יותם שלמה: מנהל הקליניקה. בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני מאוניברסיטת מלבורן שהתמקד במשפט בינלאומי ופיתוח בר-קיימא.
פרויקטים בולטים בקליניקה לרגולציה סביבתית
אוניברסיטה ירוקה
ניתוח משמעות המונח אוניברסיטה ירוקה וקידומו באוניברסיטת בר-אילן. מתן דגשים על כך שאנו חלוצים בארץ בתחום זה, קיום פגישה עם אנשים באוניברסיטה ליצירת שולחן עגול עם בכיריה ומחקר משווה לגבי אוניברסיטאות בעולם. הפרויקט רואה במשימה זו קביעת קריטריונים שעשויים לשמש מודל עתידי ליתר המוסדות האקדמיים בארץ.
השדולה הסביבתית בכנסת
בשדולה הסביבתית בכנסת עוסקים צוותים של סטודנטים מהקליניקה הסביבתית בפניות ציבור בתיבת הדואר האלקטרוני של השדולה. פניות אלה מטופלות מול הגורמים המתאימים ותוך הדגשת הפן המשפטי הנוגע לעניין. כמו כן פועל הפרויקט בהפניית שאילתות ובקידום הצעות חוק בנושאים סביבתיים, המוגשות לאחר מכן להצבעה בכנסת.[3]
חוק החברות הממשלתיות (חובת דיווח חברתי-סביבתי)
הצעת החוק שהוגשה על ידי הקליניקה הסביבתית, באמצעות חברי הכנסת דב חנין וניצן הורוביץ נועדה לעודד חברות ממשלתיות (המהוות חלק נכבד בכלכלה הישראלית), לגלות אחריות חברתית-סביבתית ולפעול לקידום נושאים אלה. אחריות חברתית-סביבתית משמעותה שאותן חברות ממשלתיות יבחנו את פעילותן במבט רחב הסוקר את מכלול ההשפעות של פעילותן. הצעת החוק מציעה לתקן את חוק החברות הממשלתיות בדרך שתחייב את החברות הממשלתיות להגיש יחד עם הדיווח הפיננסי השנתי גם דיווח חברתי-סביבתי ובו פירוט הפעולות בהם נקטה החברה בתחומים אלו. בדרך זו יוותר בידי החברות הממשלתיות חופש הבחירה באילו דרכי פעולה לנקוט בהקשר הרחב של אחריות חברתית-סביבתית, אך הן יחויבו לפעול בדרך של שקיפות ציבורית ודיווח מסודר על פעילותן.
חינוך סביבתי ואתר הקליניקה
במסגרת פרויקט החינוך הסביבתי, הסטודנטים מעבירים שיעורים בנושאי סביבה ומשפט בבתי ספר יסודיים. בנוסף, הסטודנטים מעדכנים ומשפרים את אתר האינטרנט של הקליניקה.
בג"ץ תקנות הרעש
הגשת בג"ץ בגין אי התקנת תקנות באולמות בדיסקוטקים: במסגרתו התבצעה הוצאת בקשה לוועדה בין משרדית במשרד הפנים, להוספת פעילות "הרקדות פומביות" כפריט נוסף בצו רישוי עסקים (תחת עינוג ציבורי- פריט 7.7) לאור התכלית המשותפת לפעילות זו ולעסקים אשר חוסים תחת הצו (כגון תהלוכות, מצעדים וכו'). כמו כן נבחנים פעולות באפיקים משפטיים נוספים[4].
פרויקט תחנות הדלק
הגשת עתירה מנהלית במסגרת חוק חופש המידע, בנוגע לחומרים מזהמים הנפלטים מתחנות דלק. המידע המבוקש נופל בגדרי ס 6א לחוק חופש המידע, "מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו, או שהושלכו לסביבה." עד ליום הגשת העתירה לא התקבל המידע המבוקש[5].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
31222862הקליניקה לרגולציה סביבתית