חוות דעת
(הופנה מהדף חוות דעת משפטית)
חוות דעת היא הצגה (בדרך כלל בכתב) של עמדתו של מומחה ביחס לנושא מסוים, חוות הדעת נכתבת לעיתים ביוזמת המומחה המבקש להביע את דעתו בנושא, אך בדרך כלל היא נכתבת על פי הזמנתו של גורם הזקוק לחוות דעת זו, כגון ועדה ציבורית הבוחנת נושא מסוים, חולה הזקוק לחוות דעת של רופא אודות מצב בריאותו, וכדומה.
כותב חוות הדעת הוא לעיתים בגדר מומחה בלתי תלוי, כלומר נותן את חוות דעתו בלי שיכוון על ידי גורם בעל אינטרסים, ולעיתים היא ניתנת בגלוי בעקבות הזמנה של אינטרסנט ומתוך היענות לצרכיו.
תחומים שבהם נפוץ השימוש בחוות דעת:
- חוות דעת רפואית, על צעדים שעל אדם לנקוט לשם שיפור בריאותו, כגון ניתוח. במקרה של צעד רב חשיבות נהוג לבקש חוות דעת נוספת, כלומר חוות דעת של רופא מומחה נוסף.
- חוות דעת רפואית –[1] "מדובר במכתב רשמי, המעריך את המרכיב הנפשי/גופני בתפקודו האדם, זהו מסמך בעל תוקף משפטי. חוות הדעת תיכתב בהתאם לנוסח המתחייב בחוק, דהיינו על פי פקודות דיני הראיות (נוסח מחדש) התשל"א-1971. על פי מכתב זה, בית המשפט או ביטוח לאומי או כל גוף הדן בענינו של אדם, יתייחס לכתוב כחוות דעת מומחה. לפיכך מעמדה של חוות הדעת הוא כשל עדות מומחה רפואי שניתנה בפני בית המשפט וחלים עליה כל הכללים. לציין, כי העבודה על חוות הדעת מבצעת בשני חלקים: הראשון – בדיקת המטופל/ת ואיסוף המסמכים הרלוונטיים ממנו (החלק הקטן יחסית), השני – נעשה באופן עצמאי על ידי הרופא/ה במשרדו, מדובר בכתיבת חוות הדעת והרכבת התוכן הרפואי-נפשי תוך אזכור כל המרכיבים הרלוונטיים, התייחסות לבדיקה, לתוכן ולמרכיב המשפטי (זהו החלק העיקרי והמורכב יותר)".
- גם פה מתחלקות חוות הדעת לסוגים שונים:
- מתוך שאלות ותשובות בעניין זה[1] : " קיימים הליכים שונים, הדורשים מיומנות שונה ועלותם שונה גם כן בשל היקף העבודה הנדרש: 1. חוות דעת ברשלנות רפואית – זו חוות הדעת המאסיבית ביותר. מדובר למעשה במקרה בו נדרשת חוות דעתו של מומחה באותו התחום, למשל על נזק שנגרם מטיפול של רופא/ה או בית חולים ציבורי /קופת חולים (למשל בתחום הפסיכיאטריה, יתבקש רופא מומחה בפסיכיאטריה לחוות דעתו על טיפול של פסיכיאטר אחר, או טיפול שניתן במרפאה לבריאות הנפש או במחלקה פסיכיאטרית). מדובר בתחום הכי מורכב ובחוות הדעת הכי דורשנית בהקפה. 2. חוות דעת בתחום הנזיקין – דומה לחוות דעת בתחום הרשלנות הרפואית אך במעט קטנה ממנה בהיקפה. מדובר למעשה במקרה בו נדרשת חוות דעתו של מומחה על נזק שנגרם מטיפול של רופא/ה או בית חולים ציבורי / קופת חולים – שלא באותו התחום (למשל בתחום ההרפואה הפלסטית, יתבקש רופא מומחה בפסיכיאטריה לחוות דעתו על נזק נפשי שנגרם למטופל/ת שעברו הליך פלסטי כירורגי). מדובר בחוות דעת בעלת היקף עבודה רחב מאוד. 3. חוות דעת לביטוח הלאומי ולמשרד הביטחון (הערכת נכות) – אלו הן חוות דעת בעלות ייחודיות וקטנות יותר בהיקפן. חוות דעת המציגה הערכת נכות, אמורה להיות מקיפה דיה ולהציג מצבו של אדם בראות רופא מומחה, כאשר חוות הדעת מסכמת את מצבו הרפואי, בודקת את מצבו בעת הזאת, מתייחסת למכלול הטיפולים והתרופות שהנ"ל עבר ונוטל, ולבסוף – ממליצה על אחוזי הנכות לפי סעיפי הליקויי הרלוונטיים של המוסד הרלוונטי (ביטוח לאומי, משרד הביטחון וכו׳). אלו מסמכים אשר מטרתן להביא את דעתו של המומחה מטעמו של המטופל, בפני הוועדה הבוחנת את נכותו בטרם זו תקבל החלטתה."
- גם פה מתחלקות חוות הדעת לסוגים שונים:
- חוות דעת רפואית –[1] "מדובר במכתב רשמי, המעריך את המרכיב הנפשי/גופני בתפקודו האדם, זהו מסמך בעל תוקף משפטי. חוות הדעת תיכתב בהתאם לנוסח המתחייב בחוק, דהיינו על פי פקודות דיני הראיות (נוסח מחדש) התשל"א-1971. על פי מכתב זה, בית המשפט או ביטוח לאומי או כל גוף הדן בענינו של אדם, יתייחס לכתוב כחוות דעת מומחה. לפיכך מעמדה של חוות הדעת הוא כשל עדות מומחה רפואי שניתנה בפני בית המשפט וחלים עליה כל הכללים. לציין, כי העבודה על חוות הדעת מבצעת בשני חלקים: הראשון – בדיקת המטופל/ת ואיסוף המסמכים הרלוונטיים ממנו (החלק הקטן יחסית), השני – נעשה באופן עצמאי על ידי הרופא/ה במשרדו, מדובר בכתיבת חוות הדעת והרכבת התוכן הרפואי-נפשי תוך אזכור כל המרכיבים הרלוונטיים, התייחסות לבדיקה, לתוכן ולמרכיב המשפטי (זהו החלק העיקרי והמורכב יותר)".
- חוות דעת משפטית, משני סוגים:
- חוות דעת של יועץ משפטי, הניתנת קודם לנקיטת צעד מסוים, ומנתחת את המשמעות המשפטית של צעד זה. מפסק דין פרומדיקו עולה ההלכה שתכנון מס שנעשה תוך הסתמכות על חוות דעת של מומחה ותוך מתן גילוי מלא בדו"חות מס הוא לגיטימי ואינו מהווה עבירה.
- חוות דעת מומחה, הניתנת לבית המשפט על ידי עד מומחה, כזה שנשכר לכך על ידי אחד הצדדים או כזה שנשכר על ידי בית המשפט.
- חוות דעת של רואה חשבון, ביחס למצבו הכספי ואופן התנהלותו של תאגיד.
- חוות דעת הנדסית, ביחס למצבו ההנדסי של עצם מסוים, כגון מבנה שנשקלת הריסתו.
לקריאה נוספת
חוות דעת רפואית
- יונתן דייוויס, חובת הזהירות ואיסור ההטעיה של רופא המוסר חוות דעת(הקישור אינו פעיל), רפואה ומשפט 24, 2001, עמ' 15–22
- גבע ושיץ, נדב דוידוביץ', יוסף פליסקין, חוות דעת רפואית שנייה, הרפואה 150 (2), 2011, עמ' 105–109.
- יפעת גדות, חוות דעת שנייה - משפיעה על הראשונה?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 בדצמבר 2010
- משה לטם, מחשבות על חוות דעת רפואית, רפואה ומשפט 8, 1993, עמ' 24–26.
- אברהם סהר, חוות-הדעת הרפואית, אמינות, אתיקה ושכר-טרחה, הרפואה 146 (7), 2007, עמ' 534–536.
- יחזקאל קישון, חוות דעת רפואית מנקודת ראות הרופא, רפואה ומשפט 27, 2002, עמ' 125–129.
קישורים חיצוניים
- ליאור פרידמן, העסקה הכדאית במשק: פרופסורים כותבים דו"חות ובעלי ההון משלמים מאות אלפי שקלים, באתר TheMarker, 20 בדצמבר 2010
- דב ירדן, ניבים ופתגמים: חוות־דעת, לשוננו לעם, כרך ה חוברת א (תשי"ד), עמ' 24–27, באתר האקדמיה ללשון
- ד"ר גרבר אדי, מומחה לפסיכיאטריה - על הבדלים שונים בין חוות דעת לנזיקין, רשלנות והערכות נכות לביטוח הלאומי/משרד הביטחון.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שאלות נפוצות על הטיפול, באתר www.dreddiegarber.com
38943881חוות דעת