הקיצה עמי

הקיצה עמי
מאת יהודה ליב גורדון
הָקִיצָה עַמִּי! עַד מָתַי תִּישָׁנָה? הֵן גָּז הַלַּיִל, הַשֶּׁמֶש הֵאִירָה. הָקִיצָה, שָׂא עֵינְךָ אָנֶה וָאָנָה וּזְמַנְּךָ וּמְקוֹמְךָ אָנָּא הַכִּירָה. הֲכִי עָמַד הַזְּמָן וּכְנָפָיו רָפוּ מִיּוֹם אֶל כַּנְפֵי הָאָרֶץ יָצָאתָ, אוֹ שָׁנִים אֲלָפִים לֹא תָּמוּ סָפוּ מִיּוֹם תַּם חֻפְשְׁךָ וּבְאֶרֶץ נוֹד בָּאתָ? מֵאָז עַד עַתָּה דּוֹרוֹת רַבִּים סָפוּ, יַמִּים וַאֲרָצוֹת מִשָּׁם יַפְרִידוּנוּ, וַחֲלִיפוֹת מַאֲלִיפוֹת בָּאוּ חָלָפוּ, אַף קֹרוֹת אֲחֵרוֹת עַתָּה עִוְּדֻנוּ. הָקִיצָה עַמִּי! עַד מָתַי תִּישָׁנָה? הֵן גָּז הַלַּיִל, הַשֶּׁמֶש הֵאִירָה, הָקִיצָה, שָׂא עֵינְךָ אָנֶה וָאָנָה וּזְמַנְּךָ וּמְקוֹמְךָ אָנָּא הַכִּירָה. הָאָרֶץ בָּהּ עַתָּה נִחְיֶה נִוָּלֶד לִגְלִילוֹת אֵירֹפָּה הֲלֹא נֶחְשָׁבָה -- אֵירֹפָּה הַקְּטַנָּה מֵחֶלְקֵי חָלֶד וּבְחִקְרֵי חָכְמָה מִכֻּלָּם נִשְׂגָּבָה. אֶרֶץ עֵדֶן זֹאת הֵן לָךְ תִּפָּתֵחַ, בָּנֶיהָ "אָחִינוּ" לָךְ יִקְרְאוּן עָתָּה. עַד מָתַי תִּהְיֶה קִרְבָּם כָּאוֹרֵחַ, לָמָּה מִנֶּגֶּד לָהֶם תֵּלֶך אָתָּה? וּכְבָר גַּם יָסִירוּ שִׁכְמְךָ מִסֵּבֶל, וּמֵעַל צַוָּארְךָ עֻלְּךָ יָרִימוּ, יִמְחוּ מִלִּבָּם שִׂנְאַת שָׁוְא וָהֶבֶל, יִתְּנוּ לָךְ יָדָם, לָךְ שָׁלוֹם יָשִׂימוּ. הָרִימָה נָּא רֹאשְׁךָ, הַיְשַׁר גַּבֶּךָ, וּבְעֵינֵי אַהֲבָה אֵלֵימוֹ הַשְׁגִיחָה, וּתְנָה לַחָכְמָה וָדַעַת לִבֶּךָ וֶהְיֵה עַם מַשְׂכִּיל וּבִלְשׁוֹנָם שִׂיחָה. כָּל בַּעֲלֵי בִינָה בָּךְ חָכְמָה יִלְמָדוּ, פֹּעֲלִים וָאֳמָנִים כָּל מַעֲשֵׁה חֲרֹשֶׁת, אַמִּיצֵי הַלֵּב בַּצָּבָא יַעֲבֹדוּ, אִכָּרִים יִקְנוּ שָׂדוֹת וּמַחֲרֶשֶת. אֶל אוֹצַר הַמְּדִינָה הָבֵא חֵילֶךָ וּבִנְכָסֶיהָ קַח חֵלֶק וָזֶבֶד. הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ, אָח לִבְנֵי אַרְצֶךָ וּלְמַלְכְּךָ עָבֶד. הָקִיצָה עַמִּי, עַד מָתַי תִּישָׁנָה? הֵן גָּז הַלַּיִל, הַשֶּׁמֶש הֵאִירָה; הָקִיצָה, שָׂא עֵינְךָ אָנֶה וָאָנָה וּזְמַנְּךָ וּמְקוֹמְךָ אָנָּא הַכִּירָה.
"הכרמל", ג' באייר ה'תרכ"ו (18 באפריל 1866) (מקור: פרויקט בן-יהודה)

"הָקִיצָה עַמִּי" הוא שיר עברי מאת המשורר המשכיל יהודה ליב גורדון (יל"ג), שנכתב בשנת ה'תרכ"ג והתפרסם בכתב העת "הכרמל" בג' באייר ה'תרכ"ו (18 באפריל 1866). השיר היווה מעין מניפסט אידאולוגי של תנועת ההשכלה היהודית. יל"ג פונה לעמו בשיר, ותובע ממנו לקום ולהשתלב בחבורת העמים האחרים באירופה, לאור ההתפתחויות החברתיות וההגותיות של התקופה. המשפט, ”הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ”, שמופיע בבית העשירי של השיר, הפך למשפט מפתח של תנועת ההשכלה.

הערות שוליים

music

הקיצה עמי38280520Q30252282