הקוף והדולפין
 | |
| הדפס של גוסטב דורה משנת 1867 של הקוף רכוב על מפלצת ים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור | יוונית עתיקה |
| סוגה | משל |
| נושא | שקרים |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | משלי איזופוס |
הקוף והדולפין הוא אחד ממשלי איזופוס, ומספרו 73 בסיווג פרי.[1] בשל הופעתו בין משליו של לה פונטיין, הוא תמיד היה פופולרי בצרפת, אך בבריטניה היחס למשל היה נדיר יותר עד המאה ה-19.
המשל
לאחר שנטרפת ספינה מול חופי יוון, קוף מחמד השייך לימאי ניצל מטביעה על ידי דולפין, משום שחשב בטעות שהוא בן אדם. כשהוא נשאל אם הוא מאתונה, הקוף משקר ומתגאה שהוא שייך לאחת המשפחות החשובות ביותר בעיר. לאחר מכן הדולפין שואל אם הוא מכיר את פיראוס (הנמל האתונאי), אך הקוף חושב שפיראוס הוא אדם, ומשיב שכן, ושהם חברים טובים. כשהוא מסתכל מקרוב על הנוסע שלו, הדולפין מבין שהוא לא הציל בן אדם ושוחה משם, משאיר את הקוף לגורלו. המשל מסתיים בהבטחה שהסיפור מתאים לשקרנים.[2]
הגרסאות הלטיניות של המשל החלו בהסבר כי היה זה מנהג ימי לקחת חיות מחמד במהלך מסעות, ודוגמה לכך הלכה בעקבותיהם במהלך הרנסאנס על ידי גבריאלה פארנו (אנ') ב"סימיוס ודלפוס", השיר שחיבר עבור הקובץ שלו "Fabulae Centum" (1563).[3] אחריו בצרפתית הגיע ז'אן דה לה פונטיין, שכלל את הסיפור בין "המשלים" שלו (1668) תחת הכותרת "Le singe et le dauphin",[4] בתוספת הבחנה שעל פי היסטוריון הטבע פליניוס הזקן הדולפינים ידידותיים למין האנושי.[5]
העיבודים בבריטניה
תיאורי פרוזה של המשל החלו להופיע זמן קצר לאחר מכן בבריטניה, כולל ב-"Mythologia Ethica" (1689) של פיליפ איירס (אנ'), שגם הוא חוזר על הבחנתו של פליניוס ומכנה את הסיפור "הקוף והדולפין".[6] כך עשה גם רוג'ר ל'אסטרנג' (אנ') באוסף המשלים של איזופוס כמה שנים מאוחר יותר, כשסיכם בסוף הרפלקציה שלו על הסיפור ש"יש לנו קופים בהיסטוריה, כמו גם בסיפורת, ולא עניין חשוב הוא אם הם הולכים על ארבע רגליים, או על שתיים".[7] המדקדק לואי שאמבו מרחיק לכת בספרו "Fables choisies: a l'use des enfans, et des autres personnes" (1692), ומסיים את יחסו שלו למשל בשאלה אם טביעה אינה סוף הולם גם לשקרנים אנושיים.[8]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ The Monkey and the Dolphin, Aesopica site
- ↑ Francisco Rodríguez Adrados, History of the Graeco-Latin Fable vol.3, Brill, 2003, עמ' 100-101
- ↑ Fable 36
- ↑ Fable IV.7
- ↑ Pliny the Elder's take on Dolphins
- ↑ Mythologica Ethica, עמ' 224-225
- ↑ Fable 167
- ↑ Fable LXIIV (עמ' 62-63)
הקוף והדולפין41530400Q3227203