לדלג לתוכן

הצעת חוק עונש מוות למחבלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

הצעת חוק עונש מוות למחבלים (בשמה הרשמי: הצעת חוק העונשין (תיקון - עונש מוות למחבלים), התשפ"ג-2023) היא הצעת חוק בישראל, שנועדה להרחיב את האפשרות להטלת עונש מוות על מחבלים שהורשעו ברצח. בחוק הישראלי קיים עונש מוות, בעיקר בעבירות חמורות מאוד כמו רצח עם או בגידה, אך בפועל הוא אינו מיושם במשפט האזרחי והצבאי מאז הוצאתו להורג של אדולף אייכמן ב-1962. ישראל נחשבת למדינה שביטלה את עונש המוות דה פקטו.

רקע

במשפט האזרחי במדינת ישראל, עונש מוות אפשרי רק בגין עבירות חמורות המוגדרות בחוק עונש מוות[דרושה הבהרה] ובחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. המקרה היחיד שבו בוצע עונש מוות בישראל היה במשפטו של אדולף אייכמן ב-1962.

במשפט הצבאי[דרושה הבהרה] עונש מוות אפשרי עוד קודם להצעת החוק, אולם התביעה הצבאית נמנעת כמעט לחלוטין מלדרוש אותו, וגם כאשר נגזר - הוא מומר בדרך כלל למאסר עולם.

הצעת החוק

במהלך השנים הועלו מספר ניסיונות לניסוח הצעות חוק להטלת עונש מוות על מחבלים. הצעת חוק מרכזית בנושא הועלתה על ידי חברי כנסת ממפלגת עוצמה יהודית ואחרים, ועברה אישור בקריאה טרומית במרץ 2023. בשל החשש מפגיעת מחבלי חמאס בחטופים שהוחזקו ברצועת עזה מאז טבח שבעה באוקטובר, רבים התנגדו לקידום הצעת החוק במהלך מלחמת חרבות ברזל. בדיון שנערך בעניין בנובמבר 2025, אמר מתאם השבויים והנעדרים גל הירש כי לאחר שחרורם של אחרוני החטופים החיים, אין מניעה מקידום החוק. בעקבות זאת ההצעה אושרה בוועדה לביטחון לאומי לקראת קריאה ראשונה.[1][2]

עיקרי הצעת החוק

  • מטרת החוק המוצהרת: "לגדע את הטרור באיבו" וליצור הרתעה משמעותית מפני ביצוע פיגועי רצח.
  • היקף הענישה: החוק מציע להטיל חובת עונש מוות (ולא רק אפשרות) על מי שגרם למותו של אזרח ישראלי בכוונה או באדישות, ממניע של גזענות או עוינות לציבור, וכן מתוך כוונה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו.
  • שינוי הכללים בבתי דין צבאיים: בבתי דין צבאיים עונש מוות דורש החלטה פה אחד של הרכב השופטים. הצעת החוק מבקשת לאפשר הטלת עונש מוות בבית דין צבאי על בסיס רוב הרכב השופטים בדיון, ולשלול את האפשרות להקל בעונש המוות שניתן בפסק דין סופי (חנינה או המרה למאסר עולם).[3]

תגובות בעד ונגד

התומכים בחוק טוענים כי עונש מוות הוא גמול ראוי על מעשי רצח של חפים מפשע, וכן מהווה כלי הרתעתי הכרחי כנגד מחבלים, במיוחד בהקשר של עסקאות שחרור אסירים ביטחוניים עתידיות.[דרוש מקור]

המתנגדים טוענים כי ההצעה אינה חוקתית ואינה מרתיעה מחבלים (במיוחד "שהידים" המוכנים למות), וכן מנוגדת לערכי היסוד של ישראל כמדינה דמוקרטית. עוד טוענים המתנגדים כי חוק זה עלול לפגוע ביכולת לערוך עסקאות לשחרור חטופים, ומסכן את מעמדה הבינלאומי של ישראל. כמו כן מועלית הטענה כי עונש מוות הוא בלתי הפיך במקרה של טעות שיפוט.[4]

הערות שוליים

הצעת חוק עונש מוות למחבלים42113966