הפרלמנט של סרי לנקה
| מדינה | סרי לנקה |
|---|---|
| סוג | בית מחוקקים חד-ביתי |
| היסטוריה | |
| תקופת הפעילות | 7 בספטמבר 1978 – הווה (46 שנים) |
| רשות קודמת | האספה המדינתית הלאומית (אנ') |
| הרכב | |
| מספר מושבים | 225 |
| בחירות | |
| שיטת בחירות | ייצוג יחסי ברשימה פתוחה |
| בחירות קודמות | 14 בנובמבר 2024 |
| משכן | |
 | |
| אתר אינטרנט | |
| https://www.parliament.lk/ | |
הפרלמנט של הרפובליקה הדמוקרטית הסוציאליסטית של סרי לנקה (בסינהלית: ශ්රී ලංකා පාර්ලිමේන්තුව; בטמילית: இலங்கை நாடாளுமன்றம்) הוא הגוף המחוקק העליון של סרי לנקה. הוא לבדו מחזיק בעליונות חקיקתית ובכוח מוחלט על כל הגופים הפוליטיים האחרים באי.[1][2] הוא מעוצב על פי המודל של הפרלמנט הבריטי. הפרלמנט מורכב מ-225 חברי פרלמנט, הנבחרים בשיטה של ייצוג יחסי לתקופה של חמש שנים, בזכות בחירה אוניברסלית לתושבי המדינה.
לנשיא סרי לנקה יש את הסמכות לזמן, להשעות, לדחות או לסיים מושב חקיקה ולפזר את הפרלמנט. הנשיא יכול לפזר את הפרלמנט רק לאחר תום שנתיים וחצי מתקופת כהונתו, או אם רוב של שני שלישים מחברי הפרלמנט מבקש פיזור. פעולתו של הנשיא להשעות או לפזר את הפרלמנט כפופה לביקורת משפטית של בית המשפט העליון של סרי לנקה (אנ').
תקנות הפרלמנט
תקנות הפרלמנט הן הכללים המוסכמים שלפיהם מוסדרים ההליכים, הדיונים וההתנהגות של חברי הבית. לתקנות יש מעמד של כללים על פי החוקה, והן מתוארכות החל מתקנות הקבע שאומצו על ידי המועצה המחוקקת של ציילון (אנ') בשנת 1912, בהתבסס על אלה של הפרלמנט של בריטניה. הסדרה הנוכחית של התקנות מתוארכת לשנת 1979.[3]
סמכויות
על פי מודל וסטמינסטר (אנ'), כל החקיקה בסרי לנקה חייבת לעבור בפרלמנט כדי להפוך לחוק, והפרלמנט שולט גם במיסוי ובאספקת הכסף לממשלה. יכולתו של הפרלמנט לחוקק חוקים כוללת חוקים שיש להם תוקף רטרוספקטיבי וביטול או תיקון של כל הוראה בחוקה, או הוספת הוראה כלשהי לחוקה. שרי הממשלה חייבים לענות באופן קבוע על שאלות בפרלמנט וישנן מספר ועדות נבחרות הבוחנות נושאים מסוימים ואת עבודת הממשלה.[3]
על פי חוק הפרלמנט (סמכויות ופריבילגיות), הפרלמנט וחבריו זכאים לחסינות משפטית כדי להבטיח את חופש הביטוי, חופש ממעצר בעניינים אזרחיים ולהבטיח את פרסום הדו"חות, הניירות, הפרוטוקולים, ההצבעות או ההליכים של הפרלמנט. הפרלמנט וכל ועדה יכולים לזמן כל אדם או לבקש להציג כל רשומה או מסמך בפני הפרלמנט או הוועדה.[4]
היסטוריה
הרשות המחוקקת הראשונה שהוקמה בציילון הייתה המועצה המבצעת והמועצה המחוקקת, שהוקמו ב-13 במרץ 1833 על פי המלצות ועדת קולברוק-קמרון. המועצה המבצעת הורכבה ממזכיר המושבות, הקצין המפקד על הכוחות הצבאיים, התובע הכללי, המבקר הכללי והגזבר. מעמד המועצה היה בגדר ייעוץ בלבד, ומושל ציילון, שניהל את פגישותיה והתייעץ עם חבריה, היה חופשי להתעלם מעצתם. בתחילה היא הורכבה מפקידים בריטיים בלבד, אך מאוחר יותר כללה גם אזרחים ילידים. בתחילה נבחרו למועצה המחוקקת 16 חברים ומאוחר יותר גדל מספרם ל-49, אך רק מספר מצומצם של אנשים היו כשירים להצביע.
ב-1931 פוזרה המועצה המחוקקת ובמקומה הוקמה מועצת המדינה של ציילון (אנ'), עם 101 חברים שנבחרו על ידי זכות בחירה אוניברסלית למבוגרים כפי שנקבע בחוקת דונמור (אנ').
לפני הענקת העצמאות והקמת הדומיניון של ציילון ב-4 בפברואר 1948, הוקם בית מחוקקים דו-ביתי חדש ב-1947, על פי המלצות ועדת סולברי (אנ') לאחר פיזור מועצת המדינה. הוא התבסס על מודל וסטמינסטר עם בית עליון, הסנאט, שחבריו מונו ובית תחתון, בית הנבחרים, שחבריו נבחרו. בית הנבחרים כלל 101 חברים (הוגדל ל-157 ב-1960) והסנאט כלל 30 חברים, מתוכם 15 נבחרו על ידי בית הנבחרים ו-15 מונו על ידי המושל הכללי של ציילון (אנ').[5]
הסנאט בוטל ב-2 באוקטובר 1971. ב-22 במאי 1972, כאשר נחקקה החוקה הרפובליקנית (אנ'), הוחלף בית הנבחרים באספה המדינתית לאומית (אנ'), שמנתה 168 חברים נבחרים. ב-1977, היא עצמה הוחלפה בפרלמנט של סרי לנקה, במקביל לחקיקת החוקה הנוכחית.[6]
חברים ובחירות
מתוך 225 חברי הפרלמנט, 196 נבחרים מ-22 מחוזות בחירה (אנ') מרובי חברים. 29 חברי הפרלמנט הנותרים נבחרים מרשימות לאומיות שהוקצו למפלגות (ולקבוצות עצמאיות) ביחס לחלקן בקולות הארציים.
כאשר הפרלמנט מתכנס לראשונה לאחר בחירות כלליות, הוא בוחר שלושה חברים שישמשו כיושב ראש, סגן יושב ראש ויו"ר הוועדות, וסגן יושב ראש הוועדות. היושב ראש או סגן היושב ראש לובש לבוש טקסי בזמן שהוא בתפקיד.
בנייני הפרלמנט
תחת הממשלה הקולוניאלית הבריטית, כאשר המועצה המבצעת והמועצות המחוקקות הוקמו ב-1833, הם נפגשו בבניין מול גני גורדון, המאוכלס כיום על ידי משרד החוץ. ב-29 בינואר 1930 חנך המושל הבריטי של ציילון, סר הרברט סטנלי (אנ'), את בניין הפרלמנט הישן, קולומבו (אנ'), שנועד לישיבות המועצה המחוקקת. לאחר מכן הוא שימש את מועצת המדינה (1931–1947), בית הנבחרים (1947–1972), האספה הלאומית של המדינה (1972–1977) והפרלמנט של סרי לנקה (1977–1981). כיום משמש הבניין הישן את מזכירות הנשיאות.[5]
ב-4 ביולי 1979 קיבל ראש הממשלה רנסינגה פרמדאסה (אנ') אישור מהפרלמנט לבנות בניין פרלמנט חדש (אנ') בדווה, אי בשטח של 50 דונם, כ-16 ק"מ מזרחית לקולומבו. ב-29 באפריל 1982 הוכרז המתחם הפרלמנטרי החדש על ידי הנשיא ג'וניוס ג'אייווארדנה.[7]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הפרלמנט של סרי לנקה
הערות שוליים
- ↑ Sri Lanka Government official electronic information and services (eServices) delivery portal, Sri Lanka Government official electronic information and services (eServices) delivery portal (באנגלית)
- ↑ חוקת סרי לנקה (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 Parliament of Sri Lanka - history and roles, www.parliament.lk (באנגלית)
- ↑ Parliament (Powers and Privileges) Act, ICNL (באנגלית)
- ^ 5.0 5.1 Sri Lanka: Parliament History, www.priu.gov.lk
- ↑ Parliament of Sri Lanka - Duration of Parliament, www.parliament.lk (באנגלית)
- ↑ The Sunday Times Mirror Magazine, sundaytimes.lk
הפרלמנט של סרי לנקה41436894Q1450753