הפדרציה של בוסניה והרצגובינה
| |||
 | |||
| מוטו לאומי | אין | ||
|---|---|---|---|
| ממשל | |||
| משטר | ישות מדינית בלתי עצמאית במדינה פדרלית | ||
| שפה רשמית | סרבו-קרואטית | ||
| עיר בירה |
סרייבו 43°52′N 18°25′E / 43.867°N 18.417°E (והעיר הגדולה ביותר) | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| שטח יבשתי | 26,110 קמ"ר | ||
| אחוז שטח המים | זניח | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | |||
| הסכם וושינגטון | 18 במרץ 1994 | ||
| דמוגרפיה | |||
|
אוכלוסייה (2003) | 2,323,339 נפש | ||
| צפיפות | 89 נפש לקמ"ר | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | המרק הסחיר (BAM) | ||
| שונות | |||
| סיומת אינטרנט | ba | ||
| קידומת בין־לאומית | 387 | ||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||
.svg)
.svg)
הפדרציה של בוסניה והרצגובינה (קרואטית, בוסנית וסרבית (לטינית) Federacija Bosne i Hercegovine; סרבית (קירילית) Федерација Босне и Херцеговине) היא אחת משתי הישויות המדיניות המרכיבות את בוסניה והרצגובינה. הישות האחרת היא רפובליקה סרפסקה ובין שתי הישויות עובר קו הפרדת הישויות (IEBL, Inter-Entity Boundary Line) שאורכו 1,080 ק"מ.
הפדרציה מורכבת מעשרה קנטונים, בדומה למודל השווייצרי.
אוכלוסייתה של הפדרציה של בוסניה והרצגובינה מורכבת בעיקרה מקרואטים-בוסנים ומבוסנים, שעד פירוק יוגוסלביה כונו בדרך כלל מוסלמים. אף שעיקר האוכלוסייה הסרבית של בוסניה והרצגובינה מתרכז ברפובליקה סרפסקה, נהנים כל שלושת הלאומים ממעמד זהה בכל תחומי בוסניה והרצגובינה.
גאוגרפיה
שטחה של הפדרציה של בוסניה והרצגובינה הוא 26,110 קמ"ר, המהווה 51% משטחה של המדינה, והיא תופסת את חלקה המערבי והמרכזי. הפדרציה גובלת בקרואטיה מדרום וממערב, והמובלעת של קנטון פוסבינה המופרדת ממנה על ידי הרפובליקה סרפסקה גובלת בקרואטיה מצפון. לפדרציה אין גבול משותף עם סרביה. חופה הקצר של בוסניה והרצגובינה לאורך הים האדריאטי שאורכו 20 ק"מ, נמצא בעיר נאום בתחומי הפדרציה.
רכס האלפים הדינרים תופס את עיקר שטחה של הפדרציה, ועל כן אינו מתאים לחקלאות למעט בעמקי הנהרות נרטבה, בוסנה, אונה וורבאס. האקלים נע מים תיכוני לאורך החוף ועל המורדות המערביים של ההרים, לאקלים יבשתי בפנים הארץ.
היסטוריה
להיסטוריה של הפדרציה של בוסניה והרצגובינה עד שנת 1990 ראו בערך בוסניה והרצגובינה.
ניתן לתארך את תחילת תהליך התפרקותה של יוגוסלביה למותו של יוסיפ ברוז טיטו בשנת 1980, אך למעשה החל התהליך בשנת 1989, והסלים עם הכרזת העצמאות של קרואטיה וסלובניה ב-25 ביוני 1991. בבוסניה והרצגובינה נערכו בחירות חופשיות ראשונות בשנת 1990, ובהן זכו שלוש המפלגות הגדולות שייצגו את שלושת הלאומים ברפובליקה של בוסניה והרצגובינה - מפלגת הפעולה הדמוקרטית הבוסנית (Stranka Demokratske Akcije), המפלגה הדמוקראטית הסרבית (Српска демократска Странка) והאיחוד הדמוקרטי הקרואטי (Hrvatska demokratska zajednica). שלוש המפלגות הקימו קואליציה שחילקה את עמדות המפתח במדינה וניסו לשדר מסר של סבלנות. עם זאת, ב-24 באוקטובר 1991 פרשו חברי בית הנבחרים הסרבים והקימו את אספת הנבחרים של רפובליקה סרפסקה, והביאו בכך לסיומה של הקואליציה הרב לאומית. אספה זו הכריזה על הקמתה של הרפובליקה הסרבית של בוסניה והרצגובינה ב-9 בינואר 1992, שהפכה ב-12 באוגוסט 1992 לרפובליקה סרפסקה. במקביל, ב-18 בנובמבר 1991, הכריזו הקרואטים על הקמתה של "הקהילה הקרואטית של הרצג-בוסנה" שהפכה ל"רפובליקה של הרצג-בוסנה" (Hrvatske Zajednice Herceg-Bosne). ישות זו השתרעה בשטחים המיושבים על ידי הקרואטים בדרומה ומערבה של בוסניה והרצגובינה.
ב-5 במרץ 1992 הכריזה בוסניה והרצגובינה על עצמאותה בעקבות משאל עם שנוי במחלוקת, וב-6 באפריל 1992 פרצה מלחמת בוסניה בין הכוח המזוין הסרבי לבין צבא בוסניה והרצגובינה. ב-27 בספטמבר 1993 הכריזו פורשים בוסנים על הקמתה של הרפובליקה של בוסניה המערבית סביב העיר וליקה קלדושה (Velika Kladuša) בקצה הצפון מערבי של המדינה (Autonomna Pokrajina Zapadna Bosna). בתחילת 1994 הגיעו נציגי הבוסנים והקרואטים להסכמה בדבר הקמתה של הפדרציה הקרואטית-מוסלמית, וב-18 במרץ 1994 נחתם הסכם וושינגטון אשר הקים את הישות שעתידה הייתה להפוך לפדרציה של בוסניה והרצגובינה. במסגרת ההסכם אוחדו הרפובליקה של הרצג-בוסנה והשטח שנשלט על ידי השלטון המרכזי, והסכם זה סימן את קץ המלחמה בין הבוסנים והקרואטים אשר איחדו כוחות כנגד הסרבים. בקיץ 1995 עברה היוזמה בקרבות לידי הבוסנים והקרואטים אשר כבשו את רוב חלקה המערבי של בוסניה והרצגובינה מידי הסרבים במסגרת קרב מיסטרל בספטמבר 1995 וקרב סנה באוקטובר 1995. ב-14 בדצמבר 1995 הביאה חתימת הסכם דייטון בפריז לסיומה המוחלט של מלחמת בוסניה. הסכם דייטון ניסח את חלוקתה המדינית של בוסניה והרצגובינה לרפובליקה סרפסקה ולפדרציה של בוסניה והרצגובינה לאורך קו הפרדת הישויות.
ב-8 במרץ 2000 הוקם מחוז ברצ'קו (Brčko) על שטחים שנלקחו משתי הישויות של בוסניה והרצגובינה. מחוז ברצ'קו הוא מחוז פדרלי שאינו שייך לאף אחת משתי הישויות.
הדגל והסמל של הפדרציה של בוסניה והרצגובינה הוכרזו כבלתי חוקתיים על ידי בית הדין לחוקה של בוסניה והרצגובינה, ונקבע כי יבוטלו עד ספטמבר 2006. בפועל, שני הסמלים עדיין בשימוש (יוני 2007).
משטר וחלוקה מנהלית
_-_colored.svg)
הפדרציה של בוסניה והרצגובינה היא בעצמה ישות פדרטיבית המחולקת לעשרה קנטונים הנהנים כל אחד מעצמאות רבה. כמו הרפובליקה סרפסקה, נהנית הפדרציה מעצמאות נרחבת במסגרת מדינת בוסניה והרצגובינה. לפדרציה המנון, סמל ודגל שהוכרזו כולם כבלתי חוקתיים ובטלים על ידי בית הדין לחוקה של בוסניה והרצגובינה אך נמצאים עדיין בשימוש. בירת הפדרציה היא סרייבו המשמשת גם כבירה פדרלית של בוסניה והרצגובינה וכבירה דה-יורה של הרפובליקה סרפסקה.
בדומה לרפובליקה סרפסקה, בראש הפדרציה עומד נשיא ולו שני סגנים. ב-22 בפברואר 2007 נבחרה בוריינה קרישטו הקרואטית לתפקיד והייתה לאשה הראשונה המכהנת בתפקיד זה. שני סגניה הם בני הלאומים האחרים. בממשלת הפדרציה 16 שרים המחולקים לפי מפתח אתני - 8 בוסנים, 5 קרואטים ו-3 סרבים (נכון ל-2007). ראש הממשלה הנוכחי, הבוסני נג'אד בראנקוביץ', נבחר במרץ 2007. בפרלמנט שני בתים - בבית הנבחרים 98 חברים בעוד שבאסיפת העמים יושבים נציגי בתי הנבחרים של עשרת הקנטונים. לפדרציה צבא ומשטרה משלה ויישום ההחלטה לאחד את כל הכוחות הצבאיים בבוסניה והרצגובינה מתעכב. בנוסף עדיין קיימת חלוקה של הכוח הצבאי בתוך הפדרציה ליחידה קרואטית וליחידה בוסנית. תופעה זו רווחת גם ברשויות אחרות - דואר קרואטי ודואר בוסני, חברת טלקום קרואטית ומקבילה בוסנית וכך הלאה - אך תהליך האחדת הרשויות בפדרציה נמצא בעיצומו ומספר רשויות כמו מערכת הפנסיה ורשות השידור כבר אוחדו.
הפדרציה מחולקת לעשרה קנטונים או מחוזות (kanton או županija) המחולקים בתורם ל-79 מועצות מקומיות. לכל קנטון סמכויות נרחבות כמו כוח שיטור ומערכת משפטית עצמאיים:
- 1. אונה-סאנה (Unsko-Sanski Kanton) - רוב בוסני.
- 2. פוסבינה (Posavski Kanton) - רוב קרואטי.
- 3. טוזלה (Tuzlanski Kanton) - רוב בוסני.
- 4. זניצה-דובוי (Zeničko-Dobojski Kanton) - רוב בוסני.
- 5. פודרינייה הבוסנית (Bosanskopodrinjski Kanton) - רוב בוסני.
- 6. מרכז בוסנה (Srednjebosanski Kanton) - אוכלוסייה מעורבת.
- 7. הרצגובינה-נרטבה (Hercegovačko-neretvanski Kanton) - אוכלוסייה מעורבת.
- 8. מערב הרצגובינה (Zapadnohercegovački kanton) - רוב קרואטי.
- 9. סרייבו (Kanton Sarajevo) - רוב בוסני.
- 10. קנטון 10 (Kanton 10) - רוב קרואטי. בתחומי הקנטון הוא מכונה "הרצג-בוסנה" (Hercegbosanska županija), אך בית הדין לחוקה של הפדרציה קבע כי השם אינו חוקתי בשל כך שהקנטון אינו משתרע בשטחי הרצגובינה. ייתכן שברקע להחלטה נמצאת העובדה שלשם "הרצג-בוסנה" קונוטציה מתקופת המלחמה (ראו לעיל).
אוכלוסייה ודמוגרפיה
נושא האוכלוסייה והדמוגרפיה בפדרציה של בוסניה והרצגובינה כמו בבוסניה והרצגובינה כולה רגיש ונתון לספקולציות בשל היעדר מפקד רשמי. אוכלוסיית הפדרציה מנתה 2,323,339 תושבים בשנת 2003 וההערכה היא כי בשנת 2007 התגוררו בה 3,045,000 תושבים מתוך כלל 4,498,976 תושבי המדינה (נתון מ-2006). ככלל ניתן לקבוע כי כשני שלישים מאוכלוסיית בוסניה והרצגובינה הם תושבי הפדרציה.
האוכלוסייה בפדרציה ידעה תנודות קיצוניות מאז פרוץ המלחמה, הן במספר התושבים והן בהרכב האתני שלהם, כאשר המגמה המובהקת היא של ירידה דרסטית באחוז הסרבים ועלייה באחוז הבוסנים, אם כי בשנים האחרונות נכרת התאוששות במספרם של הראשונים:
| שנה | סה"כ | בוסנים | קרואטים | סרבים | אחרים |
|---|---|---|---|---|---|
| 1991 | 2,757,888 | 1,436,498 (52.1%) | 610,458 (22.1%) | 485,933 (17.6%) | 224,999 (8.2%) |
| 1996 | 2,444,665 | 1,773,566 (72.5%) | 556,289 (22.8%) | 56,618 (2.3%) | 58,192 (2.4%) |
| 2002 | 2,500,000 | 80% | 14% | 4.4% | 1.0% |
ראו גם
קישורים חיצוניים
| חלוקה מנהלית של בוסניה והרצגובינה | ||
|---|---|---|
|
23526547הפדרציה של בוסניה והרצגובינה
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות