הערכת ביצוע

הערכת ביצוע לאור תכנון או הערכת פרויקטים בארגונים מבקשת לבחון את היעילות והאפקטיביות של יחידה ארגונית, או תהליך, לצורך תכנון, מימון וקבלת החלטות. לרוב, תהליך זה מבקש ליצור מדידה מדויקת של התפוקות והתוצאות של הגורם המוערך למול התשומות שהושקעו בו ולאור מטרות המיזם.

החשיבות של הערכת הביצוע

להערכת הביצוע בארגונים חשיבות בהיבטים רבים, ביניהם ניתן למנות את עידוד האחריותיות (Accountability) באשר לשימוש במשאבים; הפריית העשייה הארגונית מתוך איסוף מידע באופן שמסייע לקבלת החלטות בארגון; והעשרת הידע הרחב בתחום מתוך לימוד שיטתי של דרכי עבודה שהוכיחו את עצמן בהתמודדות עם האתגרים. ניתן לדייק היבטים אלו ביחס למגזרים השונים, תוך התייחסות למטרות העשייה השונות של הארגונים:

• במגזר הממשלתי, חשיבות הערכת הביצוע חיונית בייחוד עבור המשך קבלת החלטות והובלת מדיניות הממשלה בנושאים המוערכים, כדי להגביר את אפקטיביות עשייתם של משרדי הממשלה, וכדי להשלים את הערכת ביצועי העובדים במשרד.
• במגזר העסקי חשיבות הערכת הביצוע חיונית על מנת לשפר את היעילות הכלכלית של החברה (האם ניתן למשל להשלים תהליכים מהר יותר?) ועל מנת לבצע בקרה ניהולית של המיזמים השונים בחברה גדולה (עמידה בזמנים, במשאבים ובהישגים הנדרשים).
• במגזר השלישי ההערכה חיונית על מנת לבחון האם מיזמים אכן השיגו את מטרותיהם החברתיות המבוקשות, והאם כספי הפילנתרופיה או הממשל מושקעים ומנוהלים כהלכה (בהתייחס ליעילות של העמותה, למשל).

אתגרים בתהליך ההערכה

האתגר המרכזי בתהליך ההערכה הוא המיקוד בנושא המצוי בליבת ההערכה, מתוך ההבחנה הנפוצה בין תשומות, פעילויות, תפוקות או תוצאות. הדעה הרווחת היא שתהליך הערכה מוצלח אמור להיות ממוקד בבחינת התפוקות והתוצאות, הבוחנות את השאלה האם המיזם השיג את מטרותיו - קרי - האם המיזם נוהל באופן אפקטיבי. עם זאת, הערכת היבטים אלו היא קשה ולעיתים בלתי אפשרית. כך, למשל, לא מעט מיזמים חברתיים נרחבים מבקשים לחולל שינוי חברתי או תרבותי שניתן לבחון רק במבט של טווחי זמן ארוכים, וקשה עד בלתי אפשרי למדוד את הצלחתו. זאת, הן בשל חוסר יכולת להפריד בין השפעת הגורמים השונים על המציאות הנבחנת והן בשל היעדר מדדים ברורים ונרחבים בעזרתם ניתן לדגום ואת השינוי. במצבים אלו, ההערכה תתמקד, לפחות בשלבים הראשונים, בבחינת הפעילויות והתפוקות הישירות מפעילויות אלו, ומטרת ההערכה תהיה מידת היעילות בתהליך הביצוע. במקרה אחר, למשל - מיזם חברתי ממוקד (לדוגמה - חלוקת מצרכים), ניתן לבחון במדויק את היחס שבין ההשקעה לבין הביצוע.

על גבי שאלות יסוד אלו, מתווספים אתגרים מצביים נוספים דוגמת לחצי זמן לא–מציאותיים מצד גורמי מימון ציבוריים ופרטיים להיצירת הערכה מבוססת נתונים, היעדר מיקוד בתהליך איסוף המידע המייצר הצפה של נתונים, ונטייה ליצירת הערכה טקסית שלא ברור כיצד תסייע להמשך ניהול המיזם.

עליית מרכזיות ההערכה במגזר השלישי

בעשורים האחרונים ניכרת עלייה רבתי בחשיבות ההערכה במערכת היחסים שבין המגזר השלישי והפילנתרופיה בישראל, בראש ובראשונה בשל שינויים שהתרחשו בזירת הפילנתרופיה היהודית-אמריקנית, תחת הכותרת של פילנתרופיה מבוססת תפוקות. על רקע זה, ניתן לראות את צמיחתם של עמותות וחברות המסייעות לנהל תהליכים אלו, ואת הדרישה הגוברת מצד עמותות להציג נתונים אודות היעילות והאפקטיביות שלהם בתהליכי העבודה כתנאי להמשך תמיכה כלכלית בעתיד.

מודלים להערכה בארגונים

המודל הלוגי להערכת ביצועים בארגונים

המודל הלוגי לתכנון והערכה בארגונים

מודל לתכנון ולהערכת ביצוע לאור התכנון בארגונים, בין היתר במגזר הציבורי בתחום השירותים החברתיים ובמגזר השלישי, הוא המודל הלוגי (מאנגלית logic model). המודל הלוגי הוא כלי עבודה בצורת תבנית ויזואלית שמסייע לנסח, לחשוף ולהציג את תאוריית השינוי (theory of change) של התוכנית. הוא מציג את רכיבי תוכנית ההתערבות ואת הקשרים ביניהם, ולאורו ניתן למדוד את מידת ההצלחה של מיזמים. המודל הלוגי יכול לשמש לייצוג תוכנית התערבות החל מרמת הלקוח הבודד, דרך היחידה הארגונית ועד לאוכלוסיית הלקוחות.

זהו כלי דינמי הנתון לשינויים ולעדכונים בעקבות מידע חדש, תובנות חדשות, התפתחויות בתאוריית השינוי, שינויים חברתיים, התפתחות במגמות מקצועיות ועוד. חשוב לחזור למודל הלוגי מדי פעם בפעם, גם לאחר שהושלמה הכנתו הראשונית, ולבחון האם נדרשים שינויים ועדכונים. יש מגוון רחב של גרסאות למודל הלוגי. ראה שתיים מהן בתרשימים.

מודל לוגי בחשיבה תוצאתית

מטרת שרטוט המודל הלוגי היא לייצר קשר ניהולי ברור בין ההשקעה במיזם, הפעולות שננקטות במיזם, והתוצאות שפעולות אלו אמורות להשיג. על ידי הערכה לאור המודל הלוגי ניתן לקבוע האם ההשקעה נושאת את הפירות המבוקשים ולאור זאת לתכנן את המשך הפעולות. המודל הלוגי הבנוי על פי שיטת החשיבה התוצאתית מאפשר לבצע מדידת תוצאות שיטתית אשר יכולה לעונות על השאלות: האם, באיזו מידה ועבור מי הושגו השינויים שבמוקד תהליך ההתערבות.

עם זאת, קיימת ביקורת על המודל המציג את הניהול כתהליך ליניארי ולוגי, בזמן שהשגת תוצאות משמעתיות, בייחוד במגזר החברתי, מתרחשת באופנים מורכבים המצריכים שילוב כוחות של גורמים שונים, והנעה מתמדת של התהליכים (לעומת הגאנט הסדור שהמודל מבקש ליצור).

ראו גם

• למידה מבוססת פרויקטים

קישורים חיצוניים

• תכנון תוכנית הערכה, באתר שיתופים
• מדריך הערכה ומדידה חברתית, באתר הפורום לחברה האזרחית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32700335הערכת ביצוע