הסכם נטבורג
![התפיסה הנפוצה של הגבול בעל שתי הענפים שנקבע בחוזה.[1][2] מוצג באדום החלק הבלתי מעורער של הגבול, בקו נקודות שחור שני ענפי הגבול ובאפור הגבול שהיה בשימוש במאה ה-16.[3][2]](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:P%C3%A4hkin%C3%A4saaren_rauhan_raja_1323_-_Treaty_of_N%C3%B6teborg_1323.jpg) | |
| התפיסה הנפוצה של הגבול בעל שתי הענפים שנקבע בחוזה.[1][2] מוצג באדום החלק הבלתי מעורער של הגבול, בקו נקודות שחור שני ענפי הגבול ובאפור הגבול שהיה בשימוש במאה ה-16.[3][2] |
חוזה נטבורג, הידוע גם כחוזה אורחובסק (בשוודית: Freden i Nöteborg; ברוסית: Ореховский мир; בפינית: Pähkinäsaaren rauha), הוא שם מקובל לחוזה שלום שנחתם במבצר שליסלבורג (בשוודית: Nöteborg; בפינית: Pähkinäsaari) ב-12 באוגוסט 1323. זהו הסכם השלום הראשון בין שוודיה לרפובליקת נובגורוד שקבע את גבולם, בעיקר באזור הידוע כיום כפינלנד. שלוש שנים לאחר מכן, נובגורוד חתמה על חוזה נובגורוד עם הנורווגים.
שם
בזמנו, לחוזה לא היה שם מזהה. הוא נתפס כפתרון של "שלום קבוע" בין שוודיה לנובגורוד.[4] "חוזה נתבורג" הוא תרגום ישיר של השוודית "Nöteborgsfreden". המונח הרוסי לחוזה, בתרגום ישיר לאנגלית, הוא "שלום אורחובסק", בלטינית "Orehovskii Mir", או "Ореховский мир" בכתב קירילי. השוודית "Nöteborg" והרוסית "Orehovsk" הם שמות למבצר עתיק במבצר שליסלבורג. המונח הפיני לחוזה, "Pähkinäsaaren Rauha", מתורגם באופן מילולי ל"שלום אי האגוזים". הוא קוגנט למילה השוודית ('nöt' שפירושה אגוז). Pähkinäsaari הוא השם הפיני לאי שבו נבנה המבצר.
תוכן
טקסט החוזה המקורי המלא לא שרד. הוא שרד בחלקים ברוסית, בשוודית ובלטינית. הטקסטים החלקיים ששרדו שונים מעט זה מזה.[5]
החוזה נרשם בעזרת ברית ערי הנזה כדי לסיים את מלחמות שוודיה-נובגורוד. כסימן לרצון טוב, נובגורוד ויתרה על שלוש קהילות קרליות לשוודיה. שוודיה מצידה התחייבה שלא להתערב בסכסוך בין נובגורוד לדוכסות הדנית של אסטוניה. שני הצדדים התחייבו להימנע מבניית מבצרים על הגבול החדש.[דרוש מקור]
החוזה הגדיר את הגבול כמתחיל ממזרח וצפון למצודת ויבורג, עובר לאורך נהרות ססטרה וולצ'יה, חוצה את המיצר הקרלי לשניים, עובר דרך סאבו ובתרגומים מסורתיים מסתיים במפרץ הבוטני ליד נהר פייהיוקי. עם זאת, הניסוח "הים בצפון" יכול להיתפרש כהאוקיינוס הארקטי.[6]
החלק הדרומי של הגבול ליד ויבורג נחשב לחלק החשוב ביותר בחוזה ולגבול החדש. ככזה, הוא הוגדר בבירור. הגבול צפונית יותר, הרחק מיישובים חשובים, הוגדר באופן מעורפל יותר. ייתכן שהחוזה המקורי העניק לשוודיה ולנובגורוד זכויות משותפות בצפון אוסטרובותניה ולאפלנד.[7]
תוצאות
שבטים פיניים החיים משני צדי הגבול לא השפיעו על החוזה. שוודיה ונובגורוד כבר הקימו את השליטה דה פקטו שלהם על אזורי ההשפעה שלהם במזרח פנוסקנדיה, עם קרלים תחת שלטון רוסי והשבטים המערביים תחת שלטון שוודי. הניסיון ל"שלום קבוע" שהחוזה קבע לא החזיק מעמד זמן רב. החלק הצפוני של הגבול חצה שטחי טבע פראי רחבים שהפכו מאוחר יותר למרכז המחלוקת בין שוודיה לנובגורוד. תוך חמש שנים מחתימת החוזה, מתיישבים שוודים החלו לחדור לאוסטרובותניה הצפונית.[8] שוודיה הקימה מבצרים באולאבורג בסביבות 1375 ובאולופסבורג ב-1475. מבצרים אלה היו בבירור בצד הנובגורודי של הגבול המוגדר.[9]
ב-1595, חוזה טאוסינה הכיר בגרסה השוודית של החוזה כגרסה האותנטית והנכונה. הרבה לפני כן, שוודיה השתלטה לצמיתות על אזורים גדולים בצד הנובגורודי. השטחים החדשים כללו את אוסטרובותניה וסאבו. בסופו של דבר, השטח שהיה תחת שלטון שוודי הפך למדינה שאנו מכירים כיום כפינלנד.[דרוש מקור]
לקריאה נוספת
- Jarl Gallén (1968), Nöteborgsfreden och Finlands medeltida östgräns. 1 / av Jarl Gallén, Skrifter utgivna av Svenska litteratursällskapet i Finland (in Swedish), Helsinki: Society of Swedish Literature in Finland, ISSN 0039-6842, Wikidata Q113528461
- Jarl Gallén; John H Lind (1991), Nöteborgsfreden och Finlands medeltida östgräns. 2 / Jarl Gallén och John Lind, Skrifter utgivna av Svenska litteratursällskapet i Finland (in Swedish), Helsinki: Society of Swedish Literature in Finland, ISSN 0039-6842, Wikidata Q113529918
- Jarl Gallén; John H Lind (1991), Nöteborgsfreden och Finlands medeltida östgräns. 3, Kartbilaga / Jarl Gallén - John Lind, Skrifter utgivna av Svenska litteratursällskapet i Finland (in Swedish), Helsinki: Society of Swedish Literature in Finland, ISSN 0039-6842, Wikidata Q113529919
- Ingrid Bohn Finland: From the Origins to Our Times (Riva Publishers) מסת"ב 978-954-320-088-7
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Georg Haggren, Petri Halinen, Mika Lavento, Sami Raninen ja Anna Wessman (2015). Muinaisuutemme jäljet. Helsinki: Gaudeamus. p. 376.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ 2.0 2.1 Jensen, Kurt Villads (2019). Ristiretket. Turku: Turun Historiallinen Yhdistys. p. 280. ISBN 978-952-7045-09-1.
- ↑ Uino, Pirjo (1997). Ancient Karelia. Helsinki: Suomen muinaismuistoyhdistyksen aikakausikirja 104. p. 201.
- ↑ "Treaty's Swedish and Latin texts". אורכב מ-המקור ב-2007-09-27. as maintained by the National Archives Service of Finland. Note that neither text can be said to be fully original, since both have survived as later, and possibly modified, copies.
- ↑ Historisk Tidsskrift / Copyright © by Den danske historiske Forening, www.dendanskehistoriskeforening.dk
- ↑ Tarkiainen, Kari (2010). Ruotsin itämaa. Helsinki: Svenska litteratursällskapet i Finland. p. 71. ISBN 978-951-583-212-2.
- ↑ See Gallén, Jarl: Nöteborgsfreden och Finlands medeltida östgräns, Helsingfors 1968. Also see Gallén, Jarl; Lind, John: Nöteborgsfreden och Finlands medeltida östgräns, vol. 2–3, Helsingfors 1991.
- ↑ Vahtola, Jouko. Tornionlaakson historia I. Birkarlit, 'pirkkalaiset'. Malungs boktryckeri AB. Malung, Sweden. 1991.
- ↑ See Skrifter. See also Michael C. Paul, "Archbishop Vasilii Kalika of Novgorod, the Fortress of Orekhov, and the Defense of Orthodoxy," in Alan V. Murray, ed., The Clash of Cultures on the Medieval Baltic Frontier (Farnham, UK: Ashgate, 2009): 253–271.
הסכם נטבורג41682477Q853685