הנשר, העורב והרועה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הנשר, העורב והרועה הוא משל העוסק בחקיינות והשלכותיה.[1] המשל לוקח מתוך קובץ משלי איזופוס, ומספרו 2 בסיווג פרי.[2]

המשל

עורב ראה נשר צולל למטה וחוטף טלה. מתוך רצון לחקות את הנשר, ניסה גם העורב לתפוס איל. אך האיל היה כבד מדי, וטפריו של העורב הסתבכו בצמר. רועה שראה את המאבק תפס את העורב, גזר את כנפיו, ונתן אותו לילדיו לשעשוע. כששאלו הילדים איזה עוף זה, ענה: "זה עורב שחושב שהוא נשר."[3] גרסה זו הופיעה גם אצל סמואל קרוקסול (אנ') [4] ומוסר ההשכל שלו הוא ש"לא כל תכונה מצוינת וראוויה לשבח צריכה להיות מודל החיקוי שלנו. עלינו לספר את הסיפור שלנו ביושר ובהגינות, כדי שנוכל לראות מהן יכולותינו וכיצד עומדות הנסיבות שלנו: אחרת, אנו עלולים לא רק להפוך למגוחכים בעיני אחרים, אלא גם לפגוע בעצמנו, על ידי חיקוי מביך ובלתי שיפוטי כלשהו; אף על פי שזה קורה, להיות בהסמכה באמת ראויה לשבח ונהדרת."

ראו גם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הנשר, העורב והרועה41522647Q118487441