הנריק לנקאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.הנריק לנקאי מקודם גוטמן (בהונגרית: Lenkei Henrik; פץ', 26 ביוני 1863 – בודפשט, 5 ביולי 1943)[1] היה מורה בבית ספר ריאלי ראשי יהודי-הונגרי, סופר, מתרגם, אחיהם של לאיוש לנקאי (עיתונאי) ושל ז'יגמונד לנקאי.

ביוגרפיה

הנריק לנקאי נולד במשפחה יהודית. אביו היה יואכים גוטמן (1831–1886) [2] מורה בבית ספר יסודי שמוצאו ממוראביה, לימים הפך לעורך של Fünfkirchner Zeitung, ואמו הייתה רגינה פוקס (1839–1903)[3] הוא סיים את הגימנסיה הראשית בעיר הולדתו, ואחר כך בשנת 1880 נרשם לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (שמו כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד), אך כעבור שנה עבר לפקולטה למדעי הרוח. בשנת 1887 ניגש למבחן של תעודת הוראה כמורה לגרמנית, להונגרית ופילוסופיה. בשנים 1886–1887 עבד שנה באקדמיה למסחר בברטיסלאבה כמורה מחליף. בשנת 1887 הפך למורה מחליף בגימנסיה הריאלית הראשית של רובע 5 בבודפשט, בשנת 1893 החל מ-31 בדצמבר הפך שם למורה קבוע. גוטמן שינה את שם משפחתו בשנת 1881 ללנקאי. הוא היה המזכיר ואחד המייסדים של "בית הספר התיכון החופשי" הוא היה גם המזכיר של האגודה הספרותית היהודית-הונגרית. לנקאי תייר ברחבי גרמניה ובילה זמן רב בפריז, קופנהגן, ונציה, מילאנו, סטוקהולם. הוא זכה בפרס טלקי ב-1911 וב-1918 עבור הדרמות שלו.

אשתו הייתה טרזיה אאויר (1881–1962), אותה נשא לאישה ב־26 בדצמבר 1915 בבודפשט. הם התגרשו בשנת 1920 ונישאו שוב כעבור שנה.[4] [5]

שיריו, רישומיו ומאמרי הפורטפוליו פורסמו בכתבי העת לספרות יפה של בודפשט ומחוצה לה, כמו:

  • "דפי הבירה" (Fővárosi Lapok) (שירו הראשון ב-1881)
  • "דפי המשפחה בתמונות" Képes Családi Lapok (1888, 1894)
  • "החיים" (Élet 1891) (הטבע בשירה ההונגרית).
  • בשנת 1889 "שיר פרידת האמן" שלו זכה לשבחים אקדמיים,
  • בשנת 1890 הקומדיה הפיוטית שלו "התכתשות" (Csetepaték) זכתה במקום השני בתחרות חג המולד.
  • המגזין Magazin für die Literatur des In- und Auslandesben תיאר את הסיפורת ההונגרית הנוכחית בסדרת מאמרים וכתב על יצירותיו
  • בעבודתו Franz Joseph I. und seine Zeit וינה, 1899 כתב על המצב של הספרות והשירה ההונגרית.

יצירותיו

  • Költemények. Budapest, 1886. (Ism. Főv. Lapok 274. sz.)
  • Gábor mester. Budapest, 1888. (Monologok 16.)
  • Petőfi és a természet. Budapest, 1892. (Ism. Budapesti Szemle XCII. Egylet. Philolog. Közlöny, Badics Ferencz, Főv. Lapok 28. szl., Irodalomtört. Közlemények, Nemzet 93. sz., Orsz. Tanáregylet Közlönye, Élet 303. 1.)
  • Mák Jakab. U. ott, 1893. (Költemény. «A Hét» kiadása.)
  • Ujabb költemények 1886-1894. U. ott, 1895. (Hét 1894. 47., Vasárnapi Ujság 48., Élet 7., Jókai 48. sz., Hazánk 1895. 38. sz., Nemzet 55., Főv. Lapok 16., M. Salon XXII. k., M. Géniusz 5., Egyetértés 169.)
  • Lenkei Henrik–Velszi Bárd [Wallesz Jenő]: A mulató Budapest; Singer-Wolfner, Budapest, 1896 (franciául, németül is)
  • Kain halála. Drámai költemény. U. ott, 1899. (Ism. Vasárnapi Ujság 8., Nemzet 164., M. Kritika 13. sz.)
  • A közelgő nyár. Egy papucshős panaszai; Singer és Wolfner, Budapest, 1900 (Monológok Víg és komoly magánjelenetek)
  • Dal a "más"-ról. Monolog. U. ott, 1900.
  • Verses felköszöntő, gyermekek részére. U. ott, 1900.
  • Válogatott költemények. U. ott, 1900.
  • Petőfi románczai, magyarázatokkal. U. ott, 1900.
  • Lessing's Laookoon, magyarázatokkal. U. ott, 1900. (Német-franczia Könyvtár. A 7-11. sz. sajtó alatt.)
  • Lenkei Henrik–Roboz Andor: Köszöntőkönyv; Athenaeum, Budapest, 1901
  • Csetepaté. Vígjáték; Singer-Wolfner, Budapest, 1904 (Műkedvelők színháza)
  • Új versek. 1894-1904; Pallas, Budapest, 1904
  • Heinrich Lenkei: Meister Caron. Komödie; Akademischer, Wien–Leipzig, 1907
  • Az én hőseim; Franklin, Budapest, 1910
  • Lenkei Henrik–Szilágyi Géza: Májusi fagy. Színmű; Politzer, Budapest, 1911 (Modern könyvtár)
  • Évgyűrűk. Versek. Budapest, 1914. (Ism. Sebestyén Károly. Hét 11. sz.) Online
  • A nagy előjáték. Drámai költemény; Pfeifer, Budapest, 1927
  • Goethe szelleme. Ünnepi költemény; Magyar Goethe-Társaság, Budapest, 1929
  • Isten tábora; IMIT, Budapest, 1931 (Izraelita Magyar Irodalmi Társulat kiadványai)
  • A szépség temploma. Regény; Légrády, Budapest, 1931 (Pesti Hírlap könyvek 180.)
  • A "Könyves Kálmán" "az előítéletek legyőzéséhez" címzett szabadkőműves páholy története 1872-1932; szerzői, Budapest, 1932
  • Utolsó roham. Lenkei Henrik újabb művei, 1-2.; Szőllősi Zsigmond, Budapest, 1933
  • Az élet ormán. Derengések; Hungária, Budapest, 1938

הוא ערך את ה-Fünfkirchner Zeitung והיה העורך המשותף של הירחון "חיים" (Élet), בשנים 1892–1995.

דרמות

  • התכתשות (1904); Csetepaté
  • מייסטר קרון (1907); Meister Caron
  • הנריק לנקאי– גזה סילאדי (זילברמן): כפור מאי (Májusi fagy). מחזה. 1911 (הספרייה המודרנית) באינטרנט
  • הקרבה (1911); Leáldozás
  • הנקמה של קאטו (1918). Kató bosszúja

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi polgári halotti akv. 1449/1943. folyószáma alatt".
  2. ^ "Gutmann Joákim gyászjelentése (1886)".
  3. ^ "Fuchs Regina gyászjelentése (1903)".
  4. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 1585/1915. folyószáma alatt".
  5. ^ "Házasságkötési bejegyzése (2) Auer Teréziával a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 302/1921. folyószáma alatt".
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31918853הנריק לנקאי

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הנריק_לנקאי&oldid=2125437"