המשבר הנשיאותי בוונצואלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה זו מציגה את התפלגות ההכרה הבינלאומית בנשיאות ונצואלה, תוך הבחנה בין מדינות המכירו בחואן גואידו כנשיא הזמני לבין אלו הממשיכות להכיר בניקולאס מדורו כנשיא הלגיטימי של המדינה. המפה ממחישה את הפיצול הגיאופוליטי שנוצר בעקבות המשבר הפוליטי בוונצואלה מאז שנת 2019, כאשר גואידו הכריז על עצמו כנשיא זמני בתמיכת האופוזיציה והקהילה הבינלאומית.

המשבר הנשיאותי בוונצואלה בין השנים 2019 ל-2023, היה משבר פוליטי עמוק שהתמקד בשאלת הלגיטימיות של הנשיא המכהן, ניקולאס מדורו, והוביל למאבק עז בין כוחות השלטון לאופוזיציה, בראשות חואן גואידו. המשבר לווה בהתפתחויות דרמטיות בזירה הפנימית והבינלאומית, תוך השפעה ניכרת על הכלכלה, החברה והיחסים הדיפלומטיים של ונצואלה.

רקע

ונצואלה שקועה במשבר פוליטי וכלכלי שהוביל לבריחתם של למעלה משבעה מיליון אזרחים מהמדינה מאז שנת 2015. התהליך ותוצאות הבחירות לנשיאות ב-2018 היו שנויים במחלוקת עזה. האספה הלאומית, שבה רוב חברי האופוזיציה, הכריזה על מדורו כמי שגזל את הנשיאות ביום השבעתו השנייה והציגה תוכנית למנות את יושב ראש האספה, חואן גוואידו, כנשיא זמני של המדינה על פי סעיף 233 של החוקה של ונצואלה.[1] שבוע לאחר מכן, בית המשפט העליון לצדק הכריז כי יושב ראש האספה הלאומית הוא זה שגזל את הסמכות והצהיר כי האספה הלאומית אינה חוקתית. דקות לאחר שמדורו הושבע כנשיא, ארגון מדינות אמריקה (OAS) אישר החלטה בישיבה מיוחדת של המועצה הקבועה שלו, שהכריזה על נשיאותו של מדורו כבלתי לגיטימית וקראה לעריכת בחירות חדשות.[2] ישיבות מיוחדות של ה-OAS ב-24 בינואר ובמועצת הביטחון של האו"ם ב-26 בינואר נערכו, אך לא הושגה הסכמה. מזכ"ל האומות המאוחדות אנטוניו גוטרש קרא לדיאלוג.[3] במהלך האספה הכללית ה-49 של ארגון מדינות אמריקה ב-27 ביוני, נשיאותו של גוואידו הוכרה על ידי הארגון.[4] גוואידו והאספה הלאומית הכריזו שהוא הנשיא הזמני והשבעו אותו ב-23 בינואר.

בשיאו, גוואידו הוכר כנשיא לגיטימי על ידי כ-60 מדינות, אף על פי שלא התמודד מעולם לנשיאות; מדורו הוכר על ידי כ-20 מדינות.[5][6][7] עם זאת, התמיכה הבינלאומית בגוואידו דעכה עם הזמן.[8] מבחינה בינלאומית, התמיכה התחלקה על פי קווים גאופוליטיים, כאשר רוסיה, סין, קובה, איראן, סוריה וטורקיה תמכו במדורו, בעוד רוב המדינות המערביות ואמריקה הלטינית תמכו בגוואידו כנשיא זמני.[5][9][10]


ניסיון ההפיכה הצבאית

ב-30 באפריל 2019, הוביל גואידו ניסיון הפיכה צבאי שכונה "מבצע החירות" שלטענת הממשלה כלל ניסיון התנקשות בנשיא מדורו,[11] במסגרת "מבצע עקרב", ניסתה ממשלת מדורו למנוע את בחירתו מחדש של גואידו לנשיא האספה הלאומית באמצעות שוחד לחברי פרלמנט מהאופוזיציה. התמיכה בגוואידו החלה לרדת לאחר שניסיון ההפיכה לא הצליח להתממש.[12][13]

לאחר ניסיון ההתקוממות הכושל, נציגים של גוואידו ומדורו החלו בתהליך גישור, בסיוע המרכז הנורווגי לפתרון סכסוכות.[14] לאחר הפגישה השנייה בנורווגיה, לא הושג הסכם.[15] ביולי 2019, החלו שוב משא ומתן בברבדוס עם נציגים משני הצדדים.[16][17][18] בספטמבר, גוואידו הכריז על סיום הדיאלוג לאחר היעדרות של ארבעים יום מצד ממשלת מדורו, כמחאה נגד הסנקציות האחרונות של ארצות הברית. במרץ 2020, ארצות הברית הציעה ממשלת מעבר שתכלול לא את מדורו ולא את גוואידו בנשיאות.[19] מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו, אמר כי הסנקציות אינן חלות על סיוע הומניטרי במהלך מצב החירום הבריאותי של מגפת הקורונה וכי ארצות הברית תסיר את כל הסנקציות אם מדורו יסכים לארגן בחירות שלא יכללו אותו.[20] גוואידו קיבל את ההצעה,[21] בעוד שר החוץ של ונצואלה, חורחה אריאסה, דחה אותה.[22]

ניסיון הקמת ממשלת מעבר (2020 - 2023)

עד ינואר 2020, המאמצים בהובלת גוואידו להקמת ממשלת מעבר לא צלחו, ומדורו המשיך לשלוט במוסדות המדינה של ונצואלה.[23][24][25] בינואר 2021, האיחוד האירופי הפסיק להכיר בגוואידו כנשיא, אך גם לא הכיר במדורו כנשיא הלגיטימי;[26] הפרלמנט האירופי אישר מחדש את הכרתו בגוואידו כנשיא,[27][28] והאיחוד האירופי איים בסנקציות נוספות.[26] לאחר ההכרזה על בחירות אזוריות ב-2021, גוואידו הכריז על "הסכם להצלת האומה" והציע משא ומתן עם מדורו לקביעת לוח זמנים לבחירות חופשיות והוגנות, עם תמיכה ומשקיפים בינלאומיים, בתמורה להסרת סנקציות בינלאומיות.[29]

בשנים 2021 ו-2022 התקיימו שיחות בין ממשלת מדורו לאופוזיציה, בתיווך נורווגיה, אך אלו לא הניבו תוצאות משמעותיות. באוקטובר 2023 נחתם "הסכם ברבדוס", שנועד להבטיח בחירות חופשיות והוגנות, אך יישומו היה חלקי. [30]

בדצמבר 2022, שלוש מתוך ארבע המפלגות האופוזיציוניות העיקריות (צדק תחילה, פעולה דמוקרטית ועידן חדש) תמכו ואישרו רפורמה לפירוק הממשלה הזמנית ולהקמת ועדה בת חמישה חברים לניהול נכסים זרים, כחלק ממאמצי הצירים לגבש אסטרטגיה מאוחדת לקראת הבחירות לנשיאות ונצואלה 2024.[31][32] וציינו כי הממשלה הזמנית לא הצליחה להשיג את היעדים שהציבה.[33]

בינואר 2023, פוזרה ממשלת המעבר של גואידו על ידי האופוזיציה, בשל חוסר התקדמות והכרתו הבינלאומית המתמעטת. מדורו המשיך לשלוט במדינה, וב-2024 נבחר לכהונה שלישית, למרות טענות לאי-סדרים בבחירות. [34]

המשבר הפוליטי החריף את המשבר הכלכלי, שהתאפיין בהיפר-אינפלציה, מחסור במזון ותרופות, ושיעורי עוני גבוהים. מאז תחילת המשבר, נמלטו למעלה מ-7.7 מיליון ונצואלים מהמדינה, בעיקר למדינות שכנות.[35]

הערות שוליים

  1. ↑ "Prensa de la AN rectifica comunicado que proclama a Juan Guaidó Presidente de la República". Efecto Cocuyo. 11 בינואר 2019. אורכב מ-המקור ב-2 ביולי 2019. נבדק ב-12 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ↑ "La OEA aprobó la resolución que declara ilegítimo al nuevo gobierno de Nicolás Maduro" [The OAS approved the resolution that declared the new government of Nicolás Maduro illegitimate]. Infobae (בספרדית). 10 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ↑ "UN political chief calls for dialogue to ease tensions in Venezuela; Security Council divided over path to end crisis". UN News. 26 בינואר 2019. נבדק ב-29 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ↑ "México, Uruguay, Bolivia y Nicaragua respaldaron al régimen de Maduro e intentaron desplazar al enviado de Guaidó de la Asamblea de la OEA". Infobae (בספרדית). EFE. 27 ביוני 2019. Si se convalidan las credenciales (por las del enviado de Guaidó) se reconoce un nuevo gobierno de Venezuela y Uruguay eso no lo puede aceptar {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 "More dollars and fewer protests in Venezuela". The Economist. 2019-12-18. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2019-12-27. Most Western and Latin American countries recognise Mr Guaidó's claim
  6. ↑ "Troops that revolted against Venezuela's Maduro have fled the country". NBC News (באנגלית). 9 בדצמבר 2019. נבדק ב-2019-12-27. National Assembly President Juan Guaidó, who is recognized as Venezuela's rightful leader by the U.S. and some 60 countries {{cite web}}: (עזרה)
  7. ↑ "Venezuelan gov't, opposition blame each other for blackouts". EFE (באנגלית). נבדק ב-2019-12-27. Juan Guaido, acknowledged as interim president of Venezuela by some 60 countries
  8. ↑ Lawler, Dave (2023-01-04). "U.S. no longer recognizes Guaidó as Venezuela's president, Biden official confirms". Axios (באנגלית). נבדק ב-2023-01-05.
  9. ↑ Vasilyeva, Nataliya (24 בינואר 2019). "Venezuela crisis: Familiar geopolitical sides take shape". Associated Press. נבדק ב-25 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ↑ "Maduro isolated as Latin American nations back Venezuela opposition leader". Reuters. 24 בינואר 2019. נבדק ב-22 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ↑ ניו יורק טיימס ואי־פי, ממשלת ונצואלה: סיכלנו ניסיון הפיכה שכלל התנקשות בנשיא מדורו
  12. ↑ * Rodríguez, Jesús A (8 במאי 2019). "We are going to take over the premises". Politico. נבדק ב-10 במאי 2019. In Venezuela, though the number of people who say they recognize Guaidó as the legitimate president has dwindled to about 50 percent since January, his approval remains much stronger than Maduro's abysmal 4 percent. {{cite web}}: (עזרה) *Wyss, Jim (6 במאי 2019). "As Guaido's popularity in Venezuela begins to dwindle, what's next for the opposition?". Miami Herald. Chicago Tribune. אורכב מ-המקור ב-10 במאי 2019. נבדק ב-10 במאי 2019. ... last week's failed military uprising and a spate of violent but fruitless demonstrations have some wondering if Guaido, and the opposition at large, have what it takes to oust Maduro ... A poll released Monday by Caracas-based Meganalisis found that Guaido's approval ratings dropped to 50 percent, down from 84 percent in January. He's still far more popular than Maduro whose approval rating is at 4 percent but the precipitous drop can't be ignored ... {{cite news}}: (עזרה) *Casoni, Giampiero (7 במאי 2019). "Venezuela, il gradimento di Guaidò cala a picco: meno 34% in soli tre mesi". Ci Siamo (באיטלקית). אורכב מ-המקור ב-10 במאי 2019. נבדק ב-10 במאי 2019. The popularity of Juan Guaidò is in sharp decline and the 'liberator' of Venezuela seems to have exhausted the original propulsive thrust ... At the center of this drop in consensus, especially the failure (because of its failure) of the coup in recent weeks ... {{cite news}}: (עזרה)
  13. ↑ "Trump Weighs More-Muscular Venezuela Moves on Doubts Over Guaido". Bloomberg News. 6 בדצמבר 2019. נבדק ב-2019-12-09. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ↑ "Guaidó confirma contactos y anuncia la 'liberación' de Simonovis" (בספרדית). Euronews. 17 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ↑ "Meeting between envoys for Venezuela's government, opposition ends with no deal". Reuters. 29 במאי 2019. נבדק ב-29 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ↑ "Oposición y oficialismo retoman negociaciones en Barbados". Voz de América (בספרדית). 9 ביולי 2019. נבדק ב-12 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ↑ "Gobierno de Maduro irá a reunión en Barbados con un "ala rota", según expertos". TalCual (בספרדית). 9 ביולי 2019. נבדק ב-12 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ↑ vuelta -, ALnavío-Noticias de ida y. "Cómo el informe Bachelet presiona las negociaciones de Guaidó y Maduro en Barbados". ALnavío – Noticias de ida y vuelta - (בספרדית). אורכב מ-המקור ב-3 ביוני 2020. נבדק ב-12 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ↑ Faiola, Anthony; Morello, Carol (31 במרץ 2020). "U.S. proposes transitional government for Venezuela, without Maduro or Guaidó". Washington Post. נבדק ב-31 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ↑ "Mike Pompeo dijo que EEUU levantará las sanciones a Venezuela si el chavismo acepta ir a elecciones libres" [Mike Pompeo said that the US will lift sanctions against Venezuela if Chavismo agrees to go to free elections]. Infobae Mexico (בספרדית). 31 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ↑ "Guaidó acepta el gobierno de transición que propone EEUU". Atlántico (בספרדית). 1 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ↑ "Arreaza rechaza la propuesta de EEUU para una "transición democrática" en Venezuela". Europa Press (בספרדית). 31 במרץ 2020. נבדק ב-1 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ↑ "Venezuela: Thousands take to the streets of Caracas for rival protests". Deutsche Welle (באנגלית בריטית). 16 בנובמבר 2019. נבדק ב-2019-12-04. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ↑ protests-191117060107276.html "Venezuela: Rival rallies held as Guaido calls for daily protests". Al Jazeera. נבדק ב-2019-12-04. {{cite web}}: Check |url= value (עזרה)
  25. ↑ "'Missed his moment': opposition corruption scandal undermines Venezuela's Guaido". Reuters (באנגלית). 2019-12-03. נבדק ב-2019-12-04.
  26. ^ 26.0 26.1 Emmott, Robin (2021-01-06). "EU no longer acknowledges Venezuela's Guaido as interim president". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-01-07.
  27. ↑ "MEPs: Juan Guaidó is the legitimate interim President of Venezuela". European Parliament. 2021-01-21. נבדק ב-2023-01-21.
  28. ↑ "Juan Guaidó remains legitimate interim president, according to European Parliament". Agence Europe. נבדק ב-2023-01-21.
  29. ↑ "Juan Guaidó abre la puerta a la negociación con Nicolás Maduro al invocar un acuerdo de salvación nacional". El Mundo. 2021-05-11. נבדק ב-2021-05-14.
  30. ↑ בתיווך נורבגי: השיחות לפתרון המשבר בוונצואלה יחודשו - וואלה חדשות, באתר וואלה, ‏2019-07-08
  31. ↑ Armas, Mayela (2022-12-31). "Venezuela opposition removes interim President Guaido". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-12-31.
  32. ↑ Martínez, Deisy (2022-12-30). "AN de 2015 aprueba su extensión por otro año y elimina gobierno interino" [2015 NA approves its extension for one more year and eliminates interim government]. Efecto Cocuyo (בספרדית). נבדק ב-2022-12-31.
  33. ↑ "Mayoría de la AN-2015 ratifica disolución del Gobierno interino". Tal Cual (בספרדית). 2022-12-30. נבדק ב-2022-12-31. Hemos tenido algo que pasó de ser provisional a convertirse en algo perpetuo. Y no se celebraron las elecciones, de manera que el artículo 233 perdió su razón de ser para justificar el gobierno interino.
  34. ↑ קייטסבי הולמס, "לא ננוח עד שנשיג חירות": כל מה שצריך לדעת על המשבר בוונצואלה, באתר מידה, ‏2019-01-24
  35. ↑ Evolving crisis fuels anxiety among Venezuelans who want a better economy but see worsening woes, AP News, ‏2023-10-14 (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

המשבר הנשיאותי בוונצואלה41077364Q60569233

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המשבר_הנשיאותי_בוונצואלה&oldid=2969826"