המשבר בצפון קוסובו (2022–הווה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשבר בצפון קוסובו
תאריכים 31 ביולי 2022 – נמשך
מקום צפון קוסובו (בעיקר במיטרוביצה והסביבה)
עילה מינוי ראשי ערים אלבנים באזור הסרבי, סירוב להקים אגודה מוניציפלית סרבית, פעילות סרבית חשאית
שינויים בטריטוריות שליטה מחודשת של קוסובו במספר מוסדות בצפון
הצדדים הלוחמים

קוסובו

האוכלוסייה הסרבית בצפון קוסובו (בתמיכת סרביה בפועל)

מנהיגים
אלבין קורטי  אלכסנדר ווצ'יץ' 
כוחות

משטרת קוסובו, יחידות מיוחדות, תמיכה של KFOR

קבוצות חמושות סרביות, תושבים מפגינים

המשבר בצפון קוסובו הוא סכסוך מתמשך בין ממשלת קוסובו למיעוט הסרבי בצפון המדינה, אשר החל ב־31 ביולי 2022 ועד היום. הפרובוקציה הראשונה התרחשה בעקבות החלטת ממשלת קוסובו להפסיק להכיר בלוחיות רישוי סרביות מתקופת פקיעת ההסדר מ-2011–2016 ולהחיל לוחיות נייטרליות שעליהן ביקש לעבור לוחיות שמונפקות על ידי קוסובו.

בתגובה הודיעו תושבי האזור להקים מחסומים בשטח, ושני המעברים הגבוליים בג׳אריניה וברניאק נסגרו זמנית. מאז, הוויכוח התפתח לסדרה של עימותים: ישראלית סרבית שלטונית נגד כוחות קוסובוריים ופוליטיים, התפטרות נרחבת של נציגים סרביים ממוסדות קוסובו בסוף 2022, וחידוש מתחים סביב הבחירות המקומיות באפריל 2023.

במהלך 2023–2024 נעו העימותים מעל סתם קונפליקט אזרחי – היו עימותים בין שוטרים לבין מפגינים סרבים, כוח קוסובו השתלט על עיריות צפון, ולוחיות רישוי סרביות הוכרו מחדש בהתאם להסכמים בינלאומיים בינואר 2024. במקביל, ניסיונות לפירוק מוסדות מפלגת הסרבים ונוכחות של כוחות פרטיים הובילו לתקריות ביטחוניות מאז תחילת 2025.[1]

רקע

הרקע למשבר בצפון קוסובו נעוץ במחלוקות היסטוריות מתמשכות סביב מעמדה של קוסובו. בשנת 1991 הכריזו האלבנים במחוז על הקמת "רפובליקת קוסובה", מדינה שלה העניקה הכרה בינלאומית רק אלבניה.[2][3] בעקבות מלחמת קוסובו בשלהי שנות התשעים, הוקם ממשל בינלאומי בחסות האומות המאוחדות, והכוח הרב-לאומי של נאט"ו (KFOR) נפרס בשטח לצורכי ביטחון.[4] בשנת 2008 הכריזה קוסובו על עצמאותה מסרביה, הכרזה שסרביה לא הכירה בה עד היום.[5][6]

בצפון קוסובו, אזור המאוכלס ברובו בסרבים אתניים, גברה ההתנגדות לשלטון החדש. עוד לפני הסכם בריסל שנחתם בשנת 2013, סירבו התושבים להכיר בעצמאות קוסובו.[7][8] במשאל עם שנערך שם בשנת 2012 הביעו 99% מהמצביעים התנגדות למוסדות השלטון הקוסוברי, אם כי המשאל עצמו לא הוכר רשמית על ידי סרביה או קוסובו. הסכם בריסל נועד להוביל להרמוניה בין הצדדים, ובמסגרתו תוכנן להקים את "קהילת המוניציפליות הסרביות", מעין גוף ייצוגי לאזורים הסרביים בקוסובו. עם זאת, ההסכם הוקפא ב-2015, לאחר שבית המשפט החוקתי של קוסובו פסק כי חלקים ממנו אינם עולים בקנה אחד עם החוקה.[9][10]

במקביל למחלוקת הפוליטית, ניסו הצדדים לגבש פתרונות מעשיים לסוגיות היומיום. בשנת 2011 נחתם הסכם בין קוסובו וסרביה בנוגע לשימוש בלוחיות רישוי.[11] ההסכם איפשר להפסיק את הנפקת לוחיות הרישוי הסרביות בצפון קוסובו, ובמקומן הונהגו לוחיות נייטרליות.[11] הוא הוארך ב-2016 ונותר בתוקף עד ספטמבר 2021. עם תום תוקפו פרץ משבר נוסף, שנמשך עד אוקטובר 2021 – אז הושג הסכם חדש,[11] שבפועל ביטל את האיסור על לוחיות רישוי שהונפקו על ידי קוסובו בסרביה.[12][13] ההסכם תוכנן להיות זמני, אך באפריל 2022 הוארך לתקופה נוספת.[14][15]

המשבר

קוסובו, שהכריזה על עצמאותה בשנת 2008, חתמה ב-2011 על הסכם עם סרביה המסדיר את השימוש בלוחיות רישוי בצפון קוסובו. ההסכם קבע כי לוחיות הרישוי שהונפקו על ידי סרביה יוחלפו בלוחיות נייטרליות. הוא הוארך ב-2016, אך פקע ב-2021 – מה שהוביל למשבר נוסף, שהסתיים בהסכם לביטול האיסור על לוחיות רישוי שהונפקו על ידי קוסובו לשימוש בשטח סרביה.

בעקבות הודעת ממשלת קוסובו כי אזרחים סרבים שייכנסו לשטחה יקבלו מסמכי כניסה ויציאה, הוקמו ב-31 ביולי 2022 מחסומים בכמה מוקדים בצפון קוסובו. עם זאת, המחסומים הוסרו כעבור יומיים, לאחר שקוסובו הודיעה על דחיית כניסתו לתוקף של האיסור על לוחיות הרישוי שהונפקו על ידי סרביה.

באוגוסט 2022 התקיים משא ומתן שלא נשא פרי בנוגע ללוחיות הרישוי, אף כי הסוגיה הנלווית של מסמכי הזהות נפתרה. בינואר 2023 חודשו המגעים בין הצדדים, על בסיס טיוטת הסכם אוחריד שזכתה בתקשורת לשם "ההצעה הגרמנית-צרפתית".

ראש ממשלת קוסובו, אלבין קורטי, דחה את הקריאות לדחות את המועד האחרון להחלפת לוחיות הרישוי, והודיע במקום זאת על יישום הדרגתי של ההסדר, שצפוי היה להתפרש בין נובמבר 2022 לאפריל 2023.

עוד בטרם החל התהליך, התפטרו מתפקידיהם מספר שוטרים סרבים, ראשי ערים, שופטים וחברי הרשימה הסרבית בפרלמנט, במחאה על הצעד.

בנובמבר 2022 קיימו קוסובו וסרביה סבב נוסף של משא ומתן, וב-23 בחודש הגיעו להסכם שלפיו לוחיות הרישוי שהונפקו על ידי סרביה יוסיפו לשמש בצפון קוסובו.

ב-14 בדצמבר 2022 הגישה קוסובו בקשה רשמית למעמד של מדינת מועמדת לחברות באיחוד האירופי.[16] לקראת החתימה הצפויה, כבר ב-10 בדצמבר, הוקמו מחסומים נוספים בצפון קוסובו – אשר פורקו בסופו של דבר ב-30 בדצמבר.

החרפת המשבר בצפון קוסובו (2023–2025)

משנת 2023 התעצמה המתיחות בצפון קוסובו והובילה לעימותים חמורים בין האוכלוסייה הסרבית המקומית לבין שלטונות קוסובו. באפריל התקיימו בחירות מקומיות בארבע רשויות בצפון, אך אלו הוחרמו כמעט לחלוטין על ידי הקהילה הסרבית. אף על פי שיעור הצבעה נמוך, מונו ראשי ערים ממוצא אלבני, כניסתם לבנייני העיריות עוררה הפגנות סוערות ועימותים אלימים עם תושבים סרבים, שכללו גם עימותים עם כוחות נאט"ו (KFOR). בסוף מאי נפצעו עשרות חיילים ואזרחים. ביוני החריפה המתיחות הדיפלומטית: משטרת קוסובו עצרה בכירים סרבים, ובתגובה עצרה סרביה שוטרים קוסוברים שחצו את הגבול. במהלך התקופה הוכרז ארגון "הצבא של צפון קוסובו" כארגון טרור על ידי ממשלת קוסובו.

ב-24 בספטמבר 2023 התרחש אירוע אלים משמעותי בכפר בנישקה (Banjska), כאשר קבוצה חמושה של סרבים תקפה כוחות משטרה קוסוברים, וכתוצאה נהרג קצין. ממשלת קוסובו האשימה את סרביה בתכנון ובמימון הפעולה. האירוע עורר גינויים בין-לאומיים ונחשב לאחת התקריות הקשות ביותר באזור מאז הכרזת העצמאות של קוסובו.

במהלך 2024 נרשמה מגמה של רגיעה יחסית מבחינה דיפלומטית. בינואר הושג הסכם פשרה בנוגע ללוחיות רישוי: סרביה הכירה בלוחיות "RKS" של קוסובו, וקוסובו החזירה הכרה בלוחיות נייטרליות.[17] באפריל התקיים רפרנדום יזום על ידי נציגים סרבים להדחת ראשי הערים האלבנים בצפון, אך זה לא הוכר על ידי הרשויות המרכזיות. בסוף השנה פתחה ממשלת קוסובו במבצע לסגירת מוסדות מינהליים הפועלים בצפון בחסות סרביה, מהלך שעורר ביקורת מצד הקהילה הבין־לאומית, אך גם גילה תמיכה מצד מדינות פרו־מערביות.

בשנת 2025 נמשכה מגמת סילוק המוסדות המקבילים בצפון קוסובו. בינואר נסגר משרד מס מרכזי של ממשלת סרביה במיטרוביצה,[18] ובפברואר נחשפו מצבורי נשק ואמצעי לחימה בכפרים סרביים בצפון קוסובו.[19] באפריל נעצרו מספר פעילים שנחשדו בקשרים עם שירותי מודיעין סרביים, חלקם בחשד למעורבות בפיגוע בבנישקה.[20] במקביל גבר הלחץ הבין־לאומי על קוסובו לממש את התחייבותה להקים את "אגודת המוניציפליות הסרביות" בהתאם להסכם משנת 2013, אולם ראש הממשלה אלבין קורטי המשיך להתנגד להקמתה.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המשבר בצפון קוסובו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Gazeta Express, משבר קוסובו "מהלך" בתקשורת הזרה: לקורטי אין רוב, האופוזיציה לא מצליחה להעלות מועמד שיחליף אותו, באתר Gazeta Express, ‏2025-06-05
  2. ↑ Bideleux, Robert (2006). The Balkans : a post-communist history (1 ed.). Kamenko. p. 533. ISBN 961-90128-0-1. OCLC 1316072319.
  3. ↑ Xhudo, Gazmen (1996). Diplomacy and Crisis Management in the Balkans : a US Foreign Policy Perspective. Springer. p. 58. ISBN 978-1-349-24947-3. OCLC 1004388033.
  4. ↑ "Resolution 1244". BBC News. 17 ביוני 1999. ארכיון מ-7 באפריל 2008. נבדק ב-13 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ↑ Bilefsky, Dan (18 בפברואר 2008). "Kosovo Declares Its Independence From Serbia". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. ארכיון מ-19 בנובמבר 2021. נבדק ב-12 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ↑ "Serbia Angered by Kosovo Recognitions". Deutsche Welle (באנגלית). 10 באוקטובר 2008. ארכיון מ-15 באוגוסט 2011. נבדק ב-12 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ↑ Judah, Tim (22 בפברואר 2008). "Could Balkan break-up continue?". BBC New. ארכיון מ-29 בספטמבר 2021. נבדק ב-12 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ↑ Taylor, Alice (1 באוגוסט 2022). "Kosovo government postpones plan for volatile north after tensions with Serbia rise". www.euractiv.com (באנגלית בריטית). ארכיון מ-12 בדצמבר 2022. נבדק ב-12 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ↑ "Šta se navodi u sporazumu?" (בסרבית). B92. 19 באפריל 2013. ארכיון מ-12 בדצמבר 2022. נבדק ב-12 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ↑ "Kosovo suspends Serb rights". Deutsche Welle. 10 בנובמבר 2015. ארכיון מ-12 בדצמבר 2022. נבדק ב-12 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 Stojanović, Milica; Bami, Xhorxhina (21 באפריל 2022). "Kosovo-Serbia Licence Plate Dispute Proves Hard to Resolve". Balkan Insight (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-12 בדצמבר 2022. נבדק ב-12 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ↑ "Preletanje srpskih aviona i kosovska policija: Šta se dešava na Kosovu". BBC News (בסרבית לטינית). ארכיון מ-29 בספטמבר 2021. נבדק ב-26 בספטמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ↑ Emmott, Robin; Sekularac, Ivana; Lewis, Simon (30 בספטמבר 2021). Baum, Bernadette (ed.). "Kosovo, Serbia agree deal to end border tensions". Reuters. ארכיון מ-30 בספטמבר 2021. נבדק ב-30 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ↑ "Lajčak: Imamo dogovor, Priština i Beograd postigli sporazum o deeskalaciji". Danas. 30 בספטמבר 2021. ארכיון מ-30 בספטמבר 2021. נבדק ב-30 בספטמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ↑ "Sticker Regime Continues after Kosovo, Serbia Fail to Agree on License Plates". Exit - Explaining Albania. 23 באוגוסט 2022. ארכיון מ-24 באפריל 2022. נבדק ב-1 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ↑ Potpisana prijava za članstvo Kosova u Evropskoj uniji, N1, ‏2022-12-14 (בסרבית)
  17. ↑ EU welcomes Kosovo, Serbia decisions to formally recognize each other’s vehicle license plates, www.aa.com.tr
  18. ↑ Kosovo’s authorities shut down Serbian tax office in North Mitrovica, www.intellinews.com, ‏2025-01-08 (באנגלית)
  19. ↑ KoSSev, Kosovo Police Seize Weapons and Uniforms in Northern Kosovo Raid, KoSSev, ‏2025-02-28 (באנגלית)
  20. ↑ Nen Si, 16 Serbs arrested in Kosovo, Sveçla: They aimed to gather information, Euronews Albania, ‏2025-04-06 (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

המשבר בצפון קוסובו (2022–הווה)41368006Q113369056

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המשבר_בצפון_קוסובו_(2022–הווה)&oldid=3373668"