המרד הטיבטי (1959)
 | |||
| שבויים טיבטים במהלך המרד, מרץ 1959 | |||
| תאריכי המאבק | 10 במרץ 1959 – 17 במרץ 1959 (8 ימים) | ||
|---|---|---|---|
| מקום | להאסה, טיבט | ||
| תוצאה | דיכוי המרד; בריחת הדלאי לאמה להודו | ||
| הצדדים במאבק | |||
| |||
| דמויות בולטות | |||
| |||
| נפגעים | |||
| |||
המרד הטיבטי של 1959 היה התקוממות מזוינת של תושבי טיבט נגד שלטון הרפובליקה העממית של סין, אשר התפרצה בבירת טיבט, להאסה, ב-10 במרץ 1959, והסתיימה בדיכוי אלים מצד הצבא הסיני ובבריחתו של הדלאי לאמה ה-14, טנזין גיאטסו, להודו.
רקע
לאחר פלישת סין לטיבט ב-1950 וחתימת "הסכם 17 הנקודות" ב-1951, נותרה לטיבט אוטונומיה מוגבלת תחת ריבונות סינית. לאורך שנות ה-50 גבר המתח בין האוכלוסייה הטיבטית לבין השלטון המרכזי בבייג'ינג, במיוחד בעקבות רפורמות קרקע, הגבלות דתיות והגדלת הנוכחות הצבאית הסינית באזור.
פרוץ המרד
ב-10 במרץ 1959 התאספו עשרות אלפי טיבטים מחוץ לארמון נורבולינגקה בלהאסה, מחשש שהדלאי לאמה ייחטף על ידי השלטונות הסיניים. ההפגנה הפכה להתקוממות מזוינת כאשר קבוצות חמושות של טיבטים תקפו מטרות סיניות בעיר.
דיכוי המרד
צבא השחרור העממי (PLA) הגיב בירי ארטילרי על ארמון נורבולינגקה ואזורים נוספים בעיר. הקרבות נמשכו כשבוע, ובמהלכם נהרגו אלפי טיבטים. כוחות המורדים לא הצליחו לעמוד בפני העדיפות הצבאית הסינית.
בריחת הדלאי לאמה
ב-17 במרץ 1959, הדלאי לאמה נמלט בחשאיות מלהאסה והגיע כעבור שבועיים להודו, שם קיבל מקלט מדיני. ממשלתו הגולה הוקמה בדהרמסלה, צפון הודו.
תגובות בינלאומיות
המרד עורר גינויים מצד מדינות מערביות ומוסדות בינלאומיים, אך לא הביא להתערבות צבאית. האספה הכללית של האו"ם קיבלה מספר החלטות הקוראות לכיבוד זכויות האדם של העם הטיבטי.
מורשת
המרד הטיבטי של 1959 הפך לסמל ההתנגדות הטיבטית לשלטון הסיני, והוא מצוין מדי שנה ב-10 במרץ כיום הזיכרון הלאומי של טיבט בגולה.
קישורים חיצוניים
המרד הטיבטי (1959)41662287Q508258