המסלולים הכשרים בקרנות הפנסיה והחיסכון
| שוק ההון בהלכה | |
|---|---|
|
המסלולים הכשרים בקרנות הפנסיה והחיסכון הם מסלולי השקעה המפוקחים על ידי גופים הלכתיים למניעת השקעה אסורות לפי ההלכה. מסלולים אלה משקיעים רק בנכסים שאין איסור הלכתי בהחזקתם. קיימים גופי פיקוח שונים.
רקע
עד למפנה שנות האלפיים, הפרשות הפנסיה של עובדי המדינה בישראל היו לקרנות פנסיה תקציביות, והפרשות הפנסיה של עובדים בשוק הפרטי היו לקרנות פנסיה המבטיחות קצבה. בקרנות אלו גובה הקצבה החודשית שאותה יקבל החוסך בפרישה, נגזר מהגובה של המשכורת שלו בשנות העבודה, ללא תלות בתשואות שהשיגו הכספים שהוא הפריש לקרן הפנסיה. עם ביטולם של קרנות הפנסיה התקציביות בשל משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות, והמעבר של עובדי המדינה (בשנת 2001) ושל עובדי השוק הפרטי (בשנת 1994) לקרנות הפנסיה החדשות, הפועלות כפנסיה צוברת, שבה הקצבה החודשית שיקבל העמית, נקבעת על פי התשואות שהשיגו הכספים שהוא הפריש, עלה חשש לשינוי בהיבטים ההלכתיים של החוסכים בקרנות פנסיה.
בקרנות הפנסיה החדשות, הכספים המופרשים לקרן הפנסיה עבור העמיתים, שייכים לעמיתים בעצמם, והחברה שבה מופקדים הכספים היא רק נאמן המנהל את הכספים עבור העמיתים. מעמדם המשפטי של קרנות הפנסיה דומה למעמדם המשפטי של קרנות הנאמנות. עקב כך התעורר דיון בין הפוסקים האם מותר להפריש כספים לקרנות הפנסיה החדשות, שכן בקרנות אלו, הכספים של העמיתים מושקעים בעבורם, גם בניירות ערך שייתכן והם אסורים להשקעה על פי ההלכה, ולדעת רבים מהפוסקים יש בזה איסור. עם החלת חוק לפנסיית חובה החלה שאלה זו לעורר עניין רב יותר בציבור שומרי המצוות, שכן היא החלה להיות נוגעת לכל עובד.
דיון זה נוגע לכל סוגי החיסכון הקיימים בישראל שכן כל הקרנות והקופות (קרנות הפנסיה קרנות ההשתלמות והנאמנות, קופות הגמל, החיסכון והחיסכון לכל ילד) מנוהלות כקרנות צוברות שבהן הכספים שייכים לעמיתים החוסכים, וחברות הביטוח ובתי ההשקעות שבהן מופקדים הכספים, משמשות רק כחברות ניהול.
בעקבות הביקוש הציבורי הקימו רוב חברות הביטוח ובתי ההשקעות המנהלים את קרנות הפנסיה, מסלולים מיוחדים לציבור שומרי המצוות, שבהם הכספים של העמיתים מושקעים רק בנכסים שאין בהם איסור הלכתי.
גופי הפיקוח
נכון לאלול תשפ"ד קיימים מספר גופי פיקוח הלכתי על הרכב הנכסים וניהול ההשקעות במסלולים השונים:
- ועד הפיקוח ההלכתי להשקעות ופיננסים שעל ידי בד"ץ העדה החרדית
- ועד ההלכה להשקעות וקרנות (גלאט הון)
- תשואה כהלכה
- מכון כת"ר
- מכון כלכלה על פי ההלכה
בשונה מתחום המזון, בו לרוב אין הבדלים מהותיים בין גופי הכשרות של כשרות המהדרין בנוגע לעקרונות הכשרות, וההבדלים ביניהם בעיקר בצורת וטיב הפיקוח. בתחום ההשקעות יש הבדלים הלכתיים בין גופי הפיקוח, ולכל אחד מהם יש מדיניות שונה לאופן שבו מנוהלים הכספים במסלולים המפוקחים.
בד"ץ העדה החרדית
הבד"ץ נוהג על פי פסיקת רבי יעקב בלוי דיין הבד"ץ שהיה ממקימי ועד הפיקוח, שסבר שהחזקת מניות נחשבת כשותפות גמורה בחברה המנפיקה, ועקב כך הרוכש נעשה שותף בכל האיסורים שהחברה עוברת. הרב בלוי אסר לקנות אפילו מניות של חברות שאינן עוברות איסורים, כיוון שהוא חשש שבחברות הבת שלהן או חברות אחרות שהן מחזיקות במניות שלהן (שרשור) עוברות איסורים.
עקב כך במסלולים שבפיקוח העדה החרדית לא מחזיקים במניות כלל, החשיפה למניות במסלולים אלו נעשית באמצעות תעודת סל העוקבות אחרי מדדי מניות.
במסלולים שבפיקוח העדה החרדית מחזיקים באגרות חוב שלחברה שהנפיקה אותם יש היתר עסקה. ובאגרות חוב ממשלתיות.
גלאט הון
ערך מורחב – ועד ההלכה להשקעות וקרנות (גלאט הון)
ועד ההלכה של גלאט הון הוקם, כדי לאפשר למדקדקים שאינם רוצים להזדקק להיתר עסקה כללי להשקיע על פי שיטתם. בפיקוח של ועד ההלכה ישנם כיום שני סוגי מסלולים: במסלולים העיקריים נמנעים משימוש בהיתר עסקה כללי ולכן לא מחזיקים במניות, איגרת חוב קונצרנית או בתעודות סל, במסלולים אלו ההשקעה היא בעיקר (כ 90%) באגרות חוב ממשלתיות, והם נחשפים למניות רק דרך אופציות, ובמסלולים האחרים מחזיקים אמנם באיגרות חוב קונצרניות אך תחת היתר עסקה פרטי בו חותם המשקיע באופן אישי מול החברה על שטר היתר עסקה, בנוסף למסלולים אלו נוסדו בשנים תשפ"א - תשפ"ב מסלולים חדשים שמשקיעים בעיקר באפיק מנייתי על ידי אופציות, מסלולים אלו מצריכים חתימה על היתר עיסקא פרטי.
תשואה כהלכה
- ערך מורחב – תשואה כהלכה
תשואה כהלכה הוקמה כדי לאפשר הקמת מסלולים כשרים שמצד אחד יהיו כשרים למהדרין, ומצד שני הרכב הנכסים והתשואות בהם יהיו דומים ככל הניתן, להרכב הנכסים והתשואות במסלולים הרגילים.
במסלולים שבפיקוח תשואה כהלכה מחזיקים בניירות ערך באופן ישיר, ולא רק במכשירים עוקבי מדדים. ניירות הערך המוחזקים במסלולים אלו הם רק אלו שנבדקו על ידי ועדת הרבנים של הכשרות, ונמצא שאין חשש איסור בהחזקתם. במסלולים אלו מחזיקים באופן ישיר במניות של חברות החתומות על היתר עסקה ושומרות שבת, ובאגרות חוב של חברות החתומות על היתר עסקה שהונפקו לאחר החתימה על היתר העסקה.
מכון כלכלה על פי ההלכה
בקרנות הנאמנות של מכון כלכלה על פי ההלכה בראשות הרב אריה דביר מחזיקים במניות רק של חברות שאין בהם חילול שבת המוני. ובאגרות חוב ללא הגבלה, על פי השיטות הסבורות שאין איסור ריבית בהלוואה לחברה בע"מ.
חברות מנהלות שיש בהן מסלולים כשרים
לקריאה נוספת
- שוק ההון הלכה ומעשה, אשדוד, תשע"ז
- אוצר המשפט חלק ב', בית הדין נתיבות חיים, תשע"ט, ירושלים
קישורים חיצוניים
- בי"ד נתיבות חיים, חברות בע"מ - קבוצת מאמרים הלכתיים בדיני השקעות, אוצר המשפט - חלק ב, בית דין נתיבות חיים, ה'תשע"ט, עמ' תרכ"ט, באתר היברובוקס
- רשימות מוצרי השקעות כשרים, באתר קפיטל
- הרב שלמה אישון, השקעות כשרות – מהן?, באתר למעשה, אמונת עתיך 100 (תשע"ג)
- הרב יעקב לנדו, תקנת הרבית ח"א - קרנות פנסיה והשתלמות, תש"ע, באתר היברובוקס
- הרב יעקב לנדו, תקנת הרבית ח"ב - קופות הגמל ושוק ההון, תשע"ב, באתר היברובוקס
- הרב יעקב לנדו, תקנת הרבית - בנקים - מהדו"ב, תשע"ח, באתר היברובוקס
- הרב שלמה אישון, שיעור בנושא השקעות כשרות בשוק ההון הגישות השונות, באתר בינינו
- פנסיה בהכשר הבד"ץ: רוצים משגיח גם על החיסכון באתר ynet
- "גלאט הון": האם חוקי ההלכה פוגעים בכסף שלכם? באתר דה מרקר
- מה עומד מאחורי המסלולים הכשרים בביטוח באתר כיכר השבת