המכלול:נקודת מבט נייטרלית/הסתייגויות
להלן רשימת התנגדויות או שאלות נפוצות ביחס למדיניות אי-ההטייה של המכלול, ולאחריהן תשובות.
אין דבר כזה "אובייקטיביות"
כל מי שמבין בפילוסופיה יודע את זה. אז איך אפשר לקחת ברצינות את מדיניות ה"נייטרליות"? נייטרליות, היעדר הטיה, הם בלתי אפשריים.
זו כנראה ההתנגדות הנפוצה ביותר למדיניות הנייטרליות. היא גם משקפת את אי ההבנה הנפוצה ביותר של המדיניות. אי ההבנה היא שהמדיניות אומרת משהו לגבי האפשרות לאובייקטיביות. היא פשוט לא. בפרט, המדיניות אינה אומרת אפילו שיש דבר כזה "אובייקטיביות", נקודת מבט שערכים שנכתבים ממנה הם נכונים אובייקטיבית כתוצאה מכך. זו אינה המדיניות וזו אינה המטרה שלנו! אלא שאנחנו משתמשים במובן שונה של "נייטרלי" ו"בלתי-מוטה" מזה שרבים אולי רגילים אליו. המדיניות היא פשוט שאנחנו מאפיינים מחלוקות במקום ליטול חלק בהן. באמירה זו אין שום דבר וכחני מנקודת מבט פילוסופית; אמנם, זה משהו שפילוסופים עושים כל הזמן. רלטיביסטים מנוסים יראו מיד שהמדיניות עקבית לגמרי עם הרלטיביזם שלהם.
אם יש משהו מהסוג הזה שיכול להיות ווכחני במדיניות, זה שמשתמע ממנה שאפשר לאפיין מחלוקות באופן הוגן, כך שכל המשתתפים העיקריים יוכלו להסתכל על התוצאה ולהסכים שהשקפותיהם מוצגות באופן אוהד ושלם ככל האפשר (במסגרת ההקשר של הדיון). השאלה אם זה אפשרי היא שאלה אמפירית, לא פילוסופית; היותו של הדבר כן אפשרי עולה פשוט מההבחנה שחיבורים כאלה נכתבים באופן יומיומי על ידי האקדמאים, האנציקלופדאים, כותבי ספרי הלימוד והעיתונאים המוכשרים ביותר.
פסאודו-מדע
איך אנחנו אמורים לכתוב ערכים על נושאים פסאודו-מדעיים, שלגביהם דעת הרוב המדעית היא שהדעה הפסאודו-מדעית אינה אמינה ואינה ראויה אפילו לאזכור רציני?
אם אנחנו מתכוונים לייצג את סך כל "הידע האנושי" -- בעצם, את כל מה שאנחנו מאמינים שאנו יודעים -- אז עלינו להסכים עם כך שנתאר השקפות יריבות לנו מבלי לטעון שהן שגויות. אולם המצב אינו גרוע כפי שזה נשמע. המשימה שלפנינו אינה לתאר מחלוקות באופן הוגן בהתאם לאיזו תפיסה מזויפת של הוגנות שתחייב אותנו לתאר פסאודו-מדע כאילו היה שווה-ערך למדע; תחת זאת, המשימה היא לייצג את השקפת הרוב (המדעית) כהשקפת הרוב ואת השקפת המיעוט (לפעמים פסאודו-מדעית) כהשקפת המיעוט, ובנוסף להסביר כיצד מדענים קיבלו את התאוריות הפסאודו-מדעיות. כל זה נופל תחת המשימה של תיאור הוגן של המחלוקת.
ישנם מכלולאים שהרגשתם בעניין כה חזקה, עד שהם מאמינים שעל המכלול לאמץ "נקודת מבט מדעית" במקום "נקודת מבט נייטרלית". אולם מה שאנשים אלה לא הצליחו לבסס הוא שבאמת יש צורך במדיניות כזו, בהינתן שניתן להסביר את השקפת המדענים לגבי פסאודו-מדע בבירור, באופן מלא והוגן לאלו שעשויים להיות מוטעים על ידי פסאודו-מדע.
השקפות דוחות מבחינה מוסרית
מה לגבי השקפות שהן דוחות מוסרית למרבית בני המערב, כמו גזענות, סקסיזם והכחשת השואה, שיש אנשים שאמנם מחזיקים בהן? בטח איננו אמורים להיות נייטרליים לגביהן.
אנחנו בוודאי יכולים לכלול דיונים ארוכים שמציגים את סלידתנו המוסרית מדברים כאלה; בעשותנו זאת, אנחנו יכולים לשמור על תמיכה בריאה ועקבית בנקודת המבט הנייטרלית על ידי ייחוס ההשקפה לנציגים בולטים או לאיזו קבוצת אנשים. אחרים יוכלו לגבש את דעתם בעצמם, ובהיותם הגיוניים, בטח יגיעו להשקפה שלנו. אלה המחזיקים בדעות גזעניות, סקסיסטיות וכדומה בטח לא ישתכנעו לשנות את דעתם על בסיס ערך מוטה, שרק שם אותם במגננה; מצד שני, אם נעשה מאמץ מתואם ליישם את מדיניות אי-ההטייה שלנו בעקביות, אנו עשויים לספק לבעלי האמונות שאיננו מסכימים איתם מבחינה מוסרית תובנה שתשנה את השקפותיהם.
מתן "תוקף שווה"
אבל רגע. אני חושב שהאופטימיות בנוגע למדע נגד פסאודו-מדע היא חסרת בסיס. ההיסטוריה מראה שפסאודו-מדע יכול לנצח עובדות, כיוון שאלה שמסתמכים על פסאודו-מדע משתמשים בשקרים, השמצות, רמיזות והיותם של מאמיניהם רוב מספרי כדי לכפות את השקפותיהם על כל מי שהם יכולים. אם המיזם הזה נותן תוקף שווה לאלה שממש טוענים שהארץ היא שטוחה, או לאלה שטוענים שהשואה לא קרתה, התוצאה היא שהוא (בלי כוונה) ייתן לגיטימציה ויסייע לקדם את מה שאפשר להגדיר רק כרוע.
דבר אחד שיהיה ברור בבקשה: מדיניות הנייטרליות של המכלול אינה קובעת, או גוררת, שעלינו "לתת תוקף שווה" להשקפות בזויות לגמרי. היא כן קובעת שעלינו לא להביע עמדה לגביהן בתוקף תפקידנו ככותבי אנציקלופדיה; אך זה לא מונע מאיתנו לייצג את השקפות הרוב ככאלה; להסביר בהוגנות את הטיעונים החזקים נגד ההשקפות הבזויות; לתאר את הסלידה המוסרית העזה שאנשים הגונים רבים חשים כלפיהן; וכן הלאה.
לפיכך, מצד אחד, המכלול אינו מביע עמדה רשמית אפילו בסוגיות כאלה מובנות מאליהן, אך מצד שני, זה לא יראה כאילו אנחנו (מחברי המכלול) הענקנו מהימנות שווה להשקפות דוחות מבחינה מוסרית. בהתחשב בכך שהכותבים במכלול מייצגים באופן גס חתך-רוחב של הציבור המשכיל, קוראינו יכולים לצפות שיהיה לנו חתך-רוחב דומה של דעות לגבי קיצוניות: רובינו בוחלים בה.
היעדר נייטרליות כתירוץ למחיקה
מדיניות הנייטרליות משמשת לפעמים כתירוץ למחיקת מלל שנתפס כמוטה. האין זו בעיה?
במקרים רבים, כן. רובנו מאמינים שעצם העובדה שאיזשהו מלל מוטה אינה מספקת, בפני עצמה, למחיקתו. אם הוא מכיל מידע תקף לגמרי, המלל פשוט צריך להיערך בהתאם, ובטח לא להימחק.
לפעמים יש קושי לקבוע אם איזו טענה היא נכונה או שימושית, במיוחד כאשר יש מעט משתתפים שיודעים על הנושא. במקרה כזה, כדאי להעלות התנגדויות בדף שיחה; אם יש סיבה לחשוב שכותב החומר המוטה לא ישתכנע לשנותו, לפעמים נקטנו העברה של המלל לעמוד השיחה עצמו (אך בוודאי לא מחיקתו לגמרי). אך את זה צריך לעשות פחות או יותר כמוצא אחרון, לעולם לא רק כדרך להעניש אנשים שכתבו משהו מוטה.
טיפול בתרומות מוטות
אני מסכים עם מדיניות אי-ההטייה אבל יש כאן כאלה שנראה שהם לגמרי מוטים חסרי-תקנה. אני חייב להסתובב ולנקות אחריהם. מה לעשות?
אלא אם מדובר במקרה ממש שערורייתי, כדאי להפנות את תשומת הלב לבעיה באופן פומבי באולם הדיונים, תוך הפניית המבצעים לדף זה. ובקשה מאחרים לעזור. אם הבעיה באמת חמורה, אפשר לגייס את אחד מהמכלולאים הוותיקים, רצוי מפעיל מערכת, כדי להזהיר את אותם האנשים, ובמקרים הסוררים ביותר, לבקש מהם לעזוב את המיזם. ודאי שחייבת להיות נקודה שמעבר אליה העניין העז שלנו להיות פרויקט פתוח לגמרי נרמסת על ידי העניין של רוב כותבינו להיות מסוגלים לעשות את העבודה מבלי שייצטרכו כל הזמן לתקן פלישות של אנשים שאינם מכבדים את מדיניותנו.
הימנעות מוויכוחים קבועים
איך ניתן להימנע ממלחמה קבועה ואינסופית על סוגיות של נייטרליות?
חבל שלא שואלים שאלה זו לעיתים קרובות יותר...
אנחנו לעולם לא צריכים להתווכח על איך המכלול צריך להיות מוטה. הוא לא צריך להיות מוטה בכלל.
הדרך הטובה ביותר להימנע ממלחמה על הטיה היא לזכור שכולנו כאן נבונים ובעלי כושר ביטוי במידה סבירה. הבנת נקודות-הראות של הזולת צריכה להיות המטרה שלנו, ועלינו לעבוד קשה כדי להבטיח שאותן נקודות-ראות אחרות ייוצגו באופן הוגן. כשמתעורר ויכוח בקשר למה צריך להיות כתוב בערך או מה נכון, אסור לנו לאמץ עמדה מתעמתת; עלינו לעשות כמיטב יכולתנו כדי להתרחק ולשאול את עצמנו "איך ניתן לאפיין את הוויכוח הזה באופן הוגן?". צריך לשאול את זה שוב ושוב לגבי כל נקודה שנויה במחלוקת שמוצגת. תפקידנו אינו לערוך את המכלול כך שישקף את השקפותינו הפרטיות ואז להגן על עריכה זו נגד כל הבאים; תפקידנו לעבוד יחד, בעיקר בהוספת תוכן חדש אך גם, כשצריך, בהגעה לפשרה לגבי האופן שבו תתואר מחלוקת, כך שהתיאור יהיה הוגן כלפי כל הצדדים.
הנחות הכרחיות
מה לגבי המקרה שבו, כדי לכתוב אחד מתוך סדרה של ערכים באיזה נושא כללי, עלינו להניח איזשהן הנחות שנויות במחלוקת? זה המקרה, למשל, בכתיבה על אבולוציה? בטח איננו צריכים לתקצר את הוויכוח אבולוציה-מול-בריאתנות בכל עמוד כזה.
לא, ודאי שלא. כמעט שאין נושאים שיכולים להתגשם מבלי להניח הנחות שמישהו יחשוב שהן שנויות במחלוקת. זה נכון לא רק באבולוציה, אלא גם בפילוסופיה, היסטוריה, פיזיקה וכולי.
קשה לקבוע עקרונות כלליים שניתן לפסוק לפיהם במקרים ספציפיים, אך זה עשוי לעזור: נראה שאין סיבה לדון בהנחה כלשהי בעמוד נתון, אם מוטב לדון לעומק באותה הנחה באיזשהו עמוד אחר. עם זאת, הפנייה קצרה יכולה להתאים במקום. לדוגמה, בערכים על ההתפתחות האבולוציונית של סוסים, יוכל להיות משפט קצר שעניינו שישנם בריאתנים שאינם מאמינים שסוסים (או חיות אחרות) עברו אבולוציה, ולהפנות את הקורא לערך הרלוונטי. אם יש די ויכוחים ספציפיים לגבי נקודה מסוימת, היא יכולה להידון בעמוד מיוחד לעצמה.
דאגות לגבי "כתיבה בשירות האויב"
לא השתכנעתי ממה שאתם אומרים לגבי "כתיבה בשירות האויב". אני לא רוצה לכתוב בשירות האויבים. רובם מסתמכים על הצגתם של דברים שניתן להוכיח שהם שגויים כעובדות. האם אתם אומרים שכדי להיות נייטרלי בכתיבת ערך, אני חייב לשקר כדי לייצג נאמנה את ההשקפה שאני חולק עליה?
זו אי הבנה של מה שמדיניות הנייטרליות אומרת. אתם אינכם טוענים דבר, מלבד האמירה "זה וזו טוענים שכך וכך, הא ודא, ולכן מ.ש.ל.". את זה אפשר לומר ביושר ובלי נקיפות מצפון, מכיוון שאתם מייחסים את האמירה למישהו אחר. זה מה שחשוב כאן! אם אנחנו מסכמים את הידע האנושי בנושא, במובן שהוגדר לעיל, אז אתם משמיטים מידע חשוב אם אתם משמיטים את הטיעון של זה וזה.
התנגדויות אחרות
יש לי התנגדות אחרת. איפה לשאול עליה?
אם קראתם דף זה ואת דף מדיניות הנייטרליות הראשי ועדיין יש לכם מענות או שאלות כתבו אותן כאן.
