המכלול:מיזמים/פרקי הש"ס/המביא בתרא
| מסכת | גיטין |
|---|---|
| סדר | נשים |
| נושא עיקרי | בפני נכתב ובפני נחתם, זמן, כתיבת הגט, שליחות הגט. |
| מספר הפרק במסכת | 2 |
| מספר משניות | 7 |
| דפים בתלמוד בבלי | דף ט"ו עמוד א' - דף כ"ד עמוד א' |
| מספר דפים בתלמוד בבלי | 9 |
המביא (בתרא) או המביא גט הוא הפרק השני במסכת גיטין העוסק בעיקר בדיני שליחות בגט ובאמירת בפני נכתב ובפני נחתם ובדינים נוספים בכתיבת הגט כגון כתיבת זמן.
בפרק שבע משניות ובתלמוד בבלי הוא כולל 9 דפים החל מדף טו. ועד דף כד[דרושה הבהרה].
נושאי הפרק
בפני נכתב ובפני נחתם
ערך מורחב – בפני נכתב ובפני נחתם
כהמשך לפרק הראשון, הגמרא דנה באמירת בפני נכתב ובפני נחתם, מה הדין אם השליח מעיד רק על חצי, ומה הדין אם הגט יוצא מתחת ידי העדים, ושני שיטות בדעת רבי יוחנן מה הדין שניים שהביאו, ולא אמרו בפני נכתב ובפני נחתם, והגמרא מנסה לדמות את שני השיטות למחלוקת רבה ורבא למה צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, ואם אחד מעיד על הכתיבה ואחד על החתימה, ואגב מקרה זה הגמרא מבררת מה הדין אם אדם עשה רשות היחיד שגובהה עשר טפחים על ידי זה שחקק חמש טפחים באדמה, ועשה חמש טפחים מחיצה, ומה הדין אדם שטבל חצי גופו במים שאובים ועל חציו העליון נפלו שלושה לוגין, האם נטמא[1].
זמן בגט
אם נכתב גט ללא זמן הגט פסול, ונחלקו במשנה תנא קמא ורבי שמעון, מה הדין אם נכתב בגט זמן מוקדם, וכן נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש, למה צריך לכתוב זמן בגט, לר' יוחנן שמא אשתו תזנה והוא יחפה עליה, ולריש לקיש, אם לא נכתוב זמן הבעל יוכל להמשיך ולאכול פירות והאישה לא תוכל להביא ראיה שהייתה מגורשת אז[2].
כתיבת הגט
המשנה מפרטת באיזה דיו כותבים את הגט, ובאיזה לא, ועל מה כותבים את הגט, ואגב זה הגמ' מדברת על מלאכת כותב בשבת, ודיני כתיבת סת"ם[3], הגמרא דנה האם אפשר לכתוב גט על איסורי הנאה, וכתיבת גט על ידי חקיקה, וכן הקנאת הגט לאישה על מנת שהדף עצמו שייך לו, ודיני הקנאת הגט.
כתיבה במחובר לקרקע
אסור לכתוב גט כשהוא מחובר לקרקע משום שכתוב "וכתב ונתן" [4] וגט זה צריך לקוצצו בין הכתיבה לנתינה, וא"כ לא יהיה כתיבה ונתינה רצופים, והגמרא שואלת סתירה ממקום אחר שכתוב בו שאפשר לכתוב על מחובר לקרקע, והגמרא מתרצת ששם זהה שיטת רבי מאיר שאומר שעדי חתימה כרתי ואם כן כל עוד שלא חתמו זה לא נחשב גט ואם כן אפשר לכתוב את זה במחובר[5], אגב זה שלא כותבים גט במחובר הגמרא דנה מה הדין בעץ שחציו בארץ ישראל וחציו מחוצה לה לעניין תרומות ומעשרות[6].
הכשרים לכתוב
המשנה אומרת שכולם יכולים לכתוב את הגט, אפיילו חרש שוטה וקטן, ונחלקו בגמרא האם גם גוי כשר, המכשירים סוברים כרבי מאיר שאמר עדי חתימה כרתי, והפוסלים סוברים כרבי אלעזר, ומה שבחרש שוטה וקטן הכשירו משום שגדול עומד על גביו[7].
הכשרים להביא את הגט
המשנה אומרת שכולם כשרים להביא את הגט, חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא והמשנה מרחיבה מה הדין אם אדם נשתטה באמצע השליחות, וכן אם הקטן קיבל את הגט והגדיל תוך כדי השליחות, והגמרא מסבירה את פסילת הסומא מכיוון שהוא לא יכול לראות אם זה נעשה לשמה, ואם כן לא יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם, וכן הגמרא מסתפקת האם עבד יכול להביא גט לאישה, ופושטת שלא, כיוון שאינו בתורת גיטין וקידושין[8].
נשים בהבאת הגט
המשנה אומרת שאפילו נשים שאינם נאמנות להתיר עגונה (כגון צרתה וחמותה) נאמנות להביא את הגט, ואפילו היא עצמה, ובלבד שתאמר בפני נכתב ובפני נחתם, הגמרא שואלת שיש ברייתא שאומרת שמי שלא נאמן להתיר אותה מעגינותה לא נאמן להביא את הגט, והגמרא מתרצת שהמשנה מדברת בארץ ישראל ואילו הברייתא עוסקת בחוץ לארץ, ואביי מקשה ע"ז והופך את התירוץ, הגמרא שואלת איך אישה מביאה את הגט, הרי היא מתגרשת מיד כשנותנים לה את הגט, ומתרצת שהבעל אומר שמתי שהיא תבוא לשם שתמנה שליח קבלה[9],
סוגיות נוספות
- נטילת ידים על יד אחת ואחרי זמן את היד השנייה.
- ממתי סופרים ג' חדשי הבחנה האם משעת הכתיבה או משעת הנתינה.
- ממתי חוב הכתובה משמט בשמיטה.
- אדם שאמר לעשרה אנשים לחתום על הגט, האם הוא התכוון שכולם עדים, או ששנים עדים והשאר זה תנאי.
- שטר שנכתב בערכאות האם אפשר לגבותו ממשועבדים.
הערות שוליים
- ↑ כיוון שהדין המקורי הוא שרובו מגיע במים שאובים, או שנופל על רובו שלושה לוגין מים שאובים, ולכך מסתפקת הגמרא מה הדין חצי חצי.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף י"ז עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף י"ט עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כ' עמוד א'
- ↑ ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כ"א עמוד ב'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כ"ב עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כ"ג עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כ"ג עמוד ב'
- ↑ או שליח הולכה שהרי שליח עושה שליח