טוטו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט | חוק להסדר ההימורים בספורט, תשכ"ז-1967 |
| משרד אחראי | משרד האוצר |
| תאריך הקמה | 1957 |
| מנכ"ל | יוסי פילוס |
| יו"ר | יוסי פילוס |
| תקציב |
2015 |
| אתר הטוטו | |
מועצת ה"טוטו" (מגרמנית: "הימורי כדורגל") או בשמה הרשמי המועצה להסדר ההימורים בספורט, היא ארגון סטטוטורי הפועל מתוקף החוק להסדר ההימורים בספורט, תשכ"ז-1967. המועצה מפעילה את הימורי הספורט בישראל תחת המותג טוטו אשר היה במשך שנים שמה של תוכנית הימורים שבועית, כיום כל תוכניות ההימורים נקראות ווינר.
המועצה להסדר ההימורים בספורט היא גוף ציבורי שכפוף לביקורת מבקר המדינה. בתפקיד יו"ר מועצת ההימורים מכהן רו"ח יוסי פילוס, בתפקיד מנכ"ל מועצת ההימורים מכהן איציק לארי.
מטרתה של המועצה היא לקדם את תרבות הספורט בישראל. המועצה מתקצבת את כל הארגונים והקבוצות, יוזמת ופועלת להקמת אצטדיונים, אולמות ומתקני ספורט בכל רחבי הארץ, בונה תשתיות לפעילויות קהילתיות ומסייעת לספורט האולימפי. בשנות האלפיים העמידה המועצה 3 מיליארד ש"ח לרשות הספורט הישראלי.
היסטוריה
הימורי כדורגל החלו באנגליה על ידי יזמים פרטיים ב-1921 ונדעו בשם Football pools או בקיצור "the pools". מקור השם "טוטו" הגיע לארץ מגרמניה (אצלם נוסד המפעל בשנת 1948 על ידי עמותות הספורט לאחר מלחמת העולם השנייה כשלא היה מימון ציבורי לקידום הספורט) הוא נבע מהמילה הצרפתית טוטאליזטור (totalisateur) המתייחסת לחישוב סטטיסטיקות והימורים, הז'רגון הצרפתי אומץ על ידי הגרמנים ובהמשך המאה קוצר ל"טוטו" מטעמי נוחות ושיווק. ממנו גם נבע השם לטורניר הכדורגל האירופאי - גביע האינטרטוטו.
הימורי כדורגל בישראל הופעלו לראשונה על ידי העיתון "ספורט ישראל", שפרסם ב-14 באוגוסט 1951 טור ניחושים בן 12 משחקים, שנקרא בשם "נחשון". הטור פורסם ביום שני, והקוראים התבקשו לגזור אותו ולשלוח למשרדי המערכת בתל אביב עד ליום חמישי. כבר בשבוע הראשון השתתפו במפעל מאות מהמרים. ביוני 1955 המליצה לממשלה ועדה בראשותם של יצחק בן-אהרון ושלום זיסמן, ועדה שהוקמה כדי לבחון דרכים לקידום הכושר הגופני של בני-הנוער, להקים את ה"ספורטוטו" לפי מודל הטוטו האירופי, שההכנסות משמשות כמימון לקידום הספורט[1][2]. אך תחילה מפעל הפיס ומשרד האוצר התנגדו להקמת מפעל הגרלות מתחרה לפיס בטענה שהשוק בישראל קטן מדי[3].
מפעל הספורטוטו, כפי שכונה אז, נוסד בדצמבר 1957,[4] עם פתיחת עונת הכדורגל 1957/1958.[5] הטפסים היו נשלחים בדואר בצירוף דמי ההשתתפות, שעמדו אז על 250 פרוטה לכל שני טורים. בשבוע הראשון היה מספר המנחשים 5,198, והפרס הראשון היה 1,000 לירות.
כיום כדי לזכות בפרס הראשון יש לנחש נכונה 16 משחקים. בשנות השישים נדרש המהמר לנחש נכונה רק 12 משחקים, אך במהלך השנים הוגדל מספר המשחקים, כדי להקטין את הסיכוי לזכייה בפרס הראשון, וכך להציג פרסים גדולים יותר, שימשכו יותר מהמרים (התחרות עם הלוטו השפיעה על מהלך זה).
סביב משחק זה התפתחה תעשייה של מומחים וחברות המציעות אסטרטגיה חכמה להימורים המבוססות על סטטיסטיקות של הקבוצות, עדכונים בנוגע לסגל השחקנים (פצועים, מורחקים וכו') ועוד. בעיתוני הספורט של יום חמישי נוהגים לפרסם את המלצותיהם של כדורגלני עבר בנוגע למשחקים, במטרה לסייע למהמרים בניחוש התוצאות.
הארגון
מליאת המועצה (הדירקטוריון) כוללת 11 חברים: נציגי ציבור, נציגי הממשלה (משרדי הספורט והאוצר) ונציגי הספורט. עד הקמת המועצה הלאומית ב-2013 על ידי שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, כללה מליאת מועצת הטוטו 18 חברים. חברי המליאה ממונים לשלוש שנים ע”י השרים הממונים על ביצוע החוק: שר המדע, התרבות והספורט ושר האוצר. יו”ר המועצה הוא נציג הציבור. הרווחים שנותרים בידי המועצה לאחר חלוקה לפרסים (כ-50% מההכנסות) ולתפעול (כ-15%), מוקצבים לקידום הספורט בישראל.
תוכנית ההימורים
הימורי ספורט
ערך מורחב – ווינר
הימורים על מרוצי סוסים
בשנת 2013, החלה המועצה להסדר ההימורים בספורט להפעיל תוכנית הימורים על מרוצי סוסים הנערכים בבריטניה בשם רייסר (Racer). הימורי הסוסים זכו להצלחה רבה וההכנסות מהם הגיעו ל 387 מיליון ש"ח בשנת 2015.[6]
באוגוסט 2016, הודיע שר האוצר, משה כחלון על כוונתו לבטל את ההימורים על מרוצי הסוסים.[7]
חלוקת הכספים
חלוקת הכספים נעשית באופן הבא:
- הקצבות לאיגודים, התאחדויות וקבוצות ספורט - ההקצבות ניתנות על בסיס אמות-מידה הנקבעות על ידי ועדה ציבורית. הרכב הוועדה נקבע על ידי השר הממונה על הספורט. הקצבות אלה מהוות יותר מ-80% מכלל ההקצבות לספורט.
- הקצבות להקמת אצטדיונים, מתקני ספורט, תשתיות וציוד ספורטיבי - ההקצבות ניתנות על בסיס אמות-מידה באמצעות קרן המתקנים שליד המליאה. אמות-המידה נקבעות על ידי הנהלת הקרן ועשויות להשתנות משנה לשנה. חלק מההקצבות ניתנות לספורט האולימפי לצורך רכישת ציוד ועזרים חיוניים.
- [8]ב-2013 יזמה לימור לבנת חוק שחייב העברה ישירה של כספי הטוטו לאגודות ומועדוני הספורט בכל ענפי הספורט, החוק החדש החליש את כוחם של מרכזי הספורט ששימשו כגופי "צינור" להעברות הכספים לקבוצות.
מערך הפצה
- תחנות טוטו - המועצה להסדר ההימורים בספורט מפיצה את משחקיה בלמעלה מ-1,600 נקודות מכירה. בעלי התחנות הם עצמאיים העובדים בשיטת זכיינות. הזכיינים עוברים הכשרה על ידי המועצה ומקבלים תמיכה מקצועית, השתלמויות, וכן תמריצים והטבות למצטיינים.
- אתר אינטרנט - המועצה מאפשרת לשלוח טפסים של משחקי הווינר באמצעות רשת האינטרנט. המועצה השיקה את אתר האינטרנט שלה בשנת 2004 וכיום הוא מהווה כ-8% מכלל הכנסות המועצה.
אירועי הטיית משחקים
הטיית משחקים היא ניסיון להשפיע מראש על תוצאות של משחק בדרך לא הוגנת, כגון על ידי מתן שוחד לשופט או לשחקן. לעיתים, ניסיון להטות משחק קשור לנושא ההימורים בספורט, במיוחד הימורים בלתי חוקיים. במקרים אחרים עשוי ניסיון ההטיה לשרת מטרה של קבוצה אחרת בליגה, שעשויה ליהנות מניצחון או הפסד של אחת הקבוצות המשחקות, או מתוצאת שוויון. הטיית משחק גורמת לפגיעה במנחשי הטוטו, המנסים להסתמך על היכרות עם יכולותיהן של הקבוצות המשחקות, כאשר בפועל תוצאת המשחק נקבעת, למעשה, מראש, ובלי קשר ליכולות אלה.
בישראל התגלו במהלך השנים עשרות מקרים של ניסיונות להטיית משחקים[2]:
- בשנת 1958 נחשפה פרשת מכירות משחקים. וועדה בראשות יוסף מיכאל לם, יושב ראש ההתאחדות המליצה לחוקק חוק בכנסת נגד התופעה.
- בסיום עונת 1963 החליט יושב ראש ההתאחדות, אריה שריג, על הקפאת הירידות מהליגה הבכירה עקב חשדות למכירות משחקים.
- ביוני 1965 מורשעים שני שחקני הפועל חדרה, אליהו גבאי ובנימין בלנרו, במכירת משחק לזכרון-יעקב. והם הורחקו לחמש שנים מהמגרשים.
- ב-1967 מחליטה הממשלה להקים לטוטו מועצה ממלכתית ממונה, שתסדיר את נושא ההימורים בספורט.
- ביוני 1971 מחליט שר החינוך, יגאל אלון, להקים את ועדת עציוני, ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק מתן תשלומי כסף כדי להטות משחקים בליגה הלאומית בכדורגל.
- בעונת 1975-6, ועדת חקירה בראשות שר החינוך, אהרון ידלין, הטילה עונשים כבדים על מוכרי משחקים.
- ב-1989 המליצ ועדת בדיקה על רפורמה בחלוקת כספי הטוטו, כך שלא יעברו דרך מרכזי הספורט אלא לכל מועדון בנפרד, על-פי רמת הפעילות והיקפה.
- ב-1992 נחשפה פרשת מכירות של שופטי כדורגל בליגות הנמוכות.
- ב-1993 הוענשו קבוצות מהליגה הארצית במכירת משחקים. הכח רמת-גן ספגה מינוס 14 נקודות, לחדרה הופחתו 12 נקודות, לדליית אל-כרמל 6 נקודות. הפועל רמת-גן נפרדה משתי נקודות ליגה, ואילו יבנה זוכתה מחמת הספק.
- ב-2002 הוקמה ועדת סטרשנוב שבחנה בעיות בענף הכדורגל בישראל[9][10].
- ב-2003 הוגשו כתבי אישום נגד מספר שופטים בפרשה המכונה "השופטים באדום".
הזכייה הכי גדולה בישראל
הזכייה הגדולה ביותר ליחיד בטוטו בישראל היא 53 מיליון ש"ח (נכון ל-2007) אבל הוצעו גם פרסים גדולים יותר כמו 55 מיליון ו-60 מיליון ש"ח.
משחקים באחריות
המועצה הקימה ביוזמתה ועדה ציבורית בראשות שופט לקביעת קוד אתי לפעילותה. המלצות הוועדה אושרו ככתבן וכלשונן והמועצה פועלת לפיהן. המועצה אף עומדת בסטנדרטים העולמיים של "משחקים באחריות".
ראו גם
לקריאה נוספת
- מבקר המדינה, המועצה להסדר ההימורים בספורט, דוחות ביקורת על איגודים דוח מספר 2, עמ' 11, 2001
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של טוטו
שוקי שדה, מילאתם טוטו? כך פועל המנגנון שמקטין את הסיכוי שלכם להרוויח בגדול, באתר TheMarker, 6 בדצמבר 2019
הערות שוליים
- ^ יונהגו התערבויות "טוטו"? הוגשה תכנית לועדת הכנסת לחינוך הגוף, מעריב, 1 באוגוסט 1954
- ^ 2.0 2.1 שחר בן-הלוי, אין שוער בשער, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2001
- ^ לא יתירו מפעלי הגרלה נוספים, דבר, 30 במרץ 1955
- ^ ספורטוטו - ישראל, דבר, 2 בדצמבר 1957
- ^ עונת הכדורגל נמשכה באותם ימים מדצמבר עד מאי.
- ^ רועי צ'יקי ארד, הסוס המנצח של הטוטו, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2013
- ^ אורה קורן, כחלון: "הימורי הפיס והטוטו - כסף מזוהם; כל זמן שאני שר האוצר לא יהיה קזינו בישראל", באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2016
- ^ דיאנה בחור ניר, ההתנתקות: נתניהו ולבנת עברו למחנה התומכים, באתר ynet, 18 באפריל 2004
- ^ יהושע שגיא, ועדת סטרשנוב: יש מסקנות, אין למי להגיש, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2002
- ^ לפח האשפה, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2002
22229334טוטו