המודל הנורדי
המודל הנורדי הוא כינוי המתייחס למספר מודלים חברתיים-כלכליים אשר מתקיים בארצות הנורדיות דנמרק, איסלנד, נורווגיה, שוודיה ופינלנד.
מאפיינים
המודל הנורדי הוא דגם של כלכלת שוק מעורבת בעלת מאפיינים סוציאליסטיים, אשר שמה דגש על ניהול מדיניות רווחה אוניברסלית לעומת זו המתנהלת במדינות מפותחות אחרות. מדיניות הרווחה על פי המודל הנורדי, מכוונת להגדלת האוטונומיה של היחידים, הבטחת זכויות האדם והאזרח הבסיסיות וייצוב הכלכלה.
המודל הנורדי הוא מודל אשר נבנה על ידי המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות בסקנדינביה, אשר פועל על פי הסוציאליזם הדמוקרטי במספר אמצעים שונים:
1.מדיניות של הרחבת המגזר הציבורי, הרחבה זו מאפשרת שליטה ממשלתית, של רשויות מקומיות ושל קואופרטיבים על אמצעי הייצור ובכך במגזר הציבורי ניתן לגרום לכך שיהיו בו רמות שכר שוויוניות, תנאי תעסוקה טובים ושרווחי החברות הממשלתיות ילכו לצרכים חברתיים ולא למטרת עשיית רווח נוסף, כלומר סוציאליזציה של הבעלות על חלק גדול מאמצעי הייצור(למשל: בסביבות 40 אחוז מהעובדים בנורווגיה ובשוודיה מועסקים במגזר הציבורי).בנוסף לכך אחוזי ההתאגדות במדינות סקנדינביה הם גבוהים מאוד והכיסוי של ההסכמים הקיבוציים חל כמעט על כלל העובדים דבר שמאפשר רמות שכר גבוהות ושוויוניות ותנאים טובים עבור העובדים.
2.מדיניות מיסוי פרוגרסיבי המאפשרת מתן שירותים חברתיים נדיבים ואוניברסליים, כלומר עבור כלל האוכלוסייה, למשל חינוך חינם עד תואר ראשון באוניברסיטה, שירותי בריאות מסובסדים על ידי המדינה, קצבאות החזר מס ודמי אבטלה ברמה גבוהה ומנגנון פנסיה ממלכתית.
3.שליטה ציבורית על רוב ההון במדינות סקנדינביה מאפשרת צבירה של הון בגופים ממשלתיים, קואופרטיביים ובאיגודים מקצועיים, למשל צבירת פנסיה בקרנות בשליטת הממשלה ובשליטת איגודי העובדים, חברות ביטוח אשר משתמשות בהון שנצבר בהן כדי להוזיל את עלויות הביטוחים.
למרות מאפיינים אלו, המודל הנורדי אינו מודל אחד ויחיד, אלא מאפיין כללי של הארצות הנורדיות. כל אחת מארצות אלו בעלת כלכלה ייחודית ומודלים כלכליים משל עצמה, אשר לעיתים שונים משמעותית מאלו של שכנותיה.[1]
קישורים חיצוניים
- עמי וטורי, שיעור רביעי: הסוציאליזם הדמוקרטי בסקנדינביה, באתר ynet, 12 בנובמבר 2006
- עמי וטורי, ככה זה נראה בשוודיה,באתר העוקץ ,16 באוקטובר 2016.
הערות שוליים
