הלנה יקובס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. הלנה יקובסגרמנית: Helene Jacobs [‏heˈleː.nə ˈja.kɔps]‏; 25 בפברואר 1906, שניידמול (Schneidemühl; כיום פילה, פולין13 באוגוסט 1993, ברלין) הייתה חברה בכנסיית הווידוי ואחת המתנגדות הגרמניות לנאציזם.

קורות חיים

יקובס הייתה מזכירתו של עורך פטנטים יהודי ומשנת 1934 ואילך חברה בכנסייה המוודה. היא הצטרפה לקבוצה שבמרכזה עורך הדין פרנץ קאופמן, קבוצה שמ-1940 ואילך הסתירה יהודים שנמלטו מרדיפות הנאצים ועזרה להם להימלט מגרמניה. יקובס הסתירה כמה יהודים בביתה מתוך מוטיבציה נוצרית-סוציאליסטית, עד שהוסגרה בשנת 1943, הורשעה ונדונה למאסר של שנתיים וחצי.

יקובס הייתה חברה בחברה לשיתוף פעולה נוצרי-יהודי (גר') מאז הקמתה של החברה בשנת 1949 והוכרה על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם. היא נפטרה בשנת 1993 ונקברה בוולדפרידהוף דהלם, שם הוקמה אנדרטה לזכרה בשנת 2004.

ציטוט

"לא רציתי שום קשר עם אי-חוקיות. עולמי התפרק ורציתי להגן עליו. ב-30 בינואר 1933, כשהיטלר הפך לקנצלר הרייך, איבדתי את מולדתי. חוקי נירנברג האנטישמיים (1935), שהדירו מהאזרחות באופן שרירותי חלק מהאוכלוסייה, נגעו לי במיוחד. רציתי לעזור לאנשים נרדפים אלה."[1]

לוחית זיכרון

שלט ברחוב האוס בונר 2 בברלין-וילמרסדורף

תרגום הכתובת על לוחית הזיכרון ברחוב בונר 2 ברובע קונסטלר-קולוני וילמרסדורף:

"משנת 1935 ועד מותה, גרה בבית זה מתנגדת הנאציזם הלנה יקובס, [נולדה ב-] 15/2/1906 [ונפטרה ב-] 13/8/1993. היא הסתירה בביתה יהודים לא מוגנים ועזרה להם לברוח. בתי המשפט הנאציים גזרו עליה 2.5 שנות מאסר. ברלין, אפריל 1997."

לקריאה נוספת

  • Beate Kosmala: Zivilcourage in extremer Situation: Retterinnen und Retter von Juden im „Dritten Reich“ (1941–1945. In: Gerd Meyer, Ulrich Dovermann, Siegfried Frech, Günther Gugel (Hrsg.): Zivilcourage lernen: Analysen – Modelle – Arbeitshilfen. Bundeszentrale für politische Bildung, Bonn 2004, S. 106-115, hier: S. 110. Online resource מסת"ב 3-89331-537-3
  • Katrin Rudolph: Hilfe beim Sprung ins Nichts: Franz Kaufmann und die Rettung von Juden und „nichtarischen“ Christen. Berlin: Metropol 2005. מסת"ב 3-936411-77-8ISBN 3-936411-77-8
  • Ulrich Werner Grimm: Die Berliner Gesellschaft für Christlich-Jüdische Zusammenarbeit. Geschichte(n) im Spiegel ihrer Quellen. In: Gesellschaft für Christlich-Jüdische Zusammenarbeit in Berlin e.V. [1] (Hrsg.): Im Gespräch. 50 Jahre Gesellschaft für Christlich-Jüdische Zusammenarbeit in Berlin e.V. - Eine Festschrift, Konzeption/Redaktion: Ulrich Werner Grimm, Berlin 1999..
  • Ursula Henseler (1998). "Helene Jacobs". In Bautz, Traugott (ed.). Biographisch-Bibliographisches Kirchenlexikon (BBKL) (בגרמנית). 14 . הרצברג: באוץ. cols. 1105–1108. ISBN Ursula Henseler (1998). "Helene Jacobs". In Bautz, Traugott (ed.). Ursula Henseler (1998). "Helene Jacobs". In Bautz, Traugott (ed.).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלנה יקובס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Original German - Mit Illegalität hatte ich nichts zu tun. Meine Welt ging kaputt, die wollte ich verteidigen. Ich hatte am 30. Januar 1933, als Hitler Reichskanzler wurde, mein Vaterland verloren. Besonders die antisemitischen Nürnberger Gesetze (1935), die einen Teil der Bevölkerung willkürlich aus der Gemeinschaft ausschlossen, gingen mir unter die Haut. Diesen verfolgten Menschen wollte ich helfen.
ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31192539הלנה יקובס