הלמוט שוורץ
תבנית אישיות ריקה הלמוט שוורץ (בגרמנית: Helmut F. Schwarz, נולד ב-6 באוגוסט 1943) הוא כימאי אורגני גרמני. מאז 1978 הוא מכהן כפרופסור לכימיה באוניברסיטה הטכנית של ברלין. בשנת 2018 נבחר כחבר זר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.
קריירה
הלמוט שוורץ למד תחילה להיות טכנאי כימיה, ולאחר מכן למד כימיה באוניברסיטה הטכנית של ברלין. הוא השלים את לימודיו בשנת 1971, קיבל תואר דוקטור בשנת 1972 והשלים הביליטציה בשנת 1974 בהנחיית פרדיננד בוהלמן. לאחר מכן ביצע מחקר פוסט-דוקטורט בהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ובבריטניה. בשנת 1978 מונה לפרופסור באוניברסיטה הטכנית של ברלין.
מחקריו של שוורץ עוסקים בכימיה של תגובות כימיות, ובפרט בכימיה של פאזה גזית של יונים ומולקולות אורגניות רדיקליות. כמו כן, הוא פועל לשיפור יכולות הניתוח של ספקטרומטריית מסות.
שוורץ כיהן כנשיא קרן אלכסנדר פון הומבולדט בין השנים 2008–2018.[1] בין השנים 2010–2015 כיהן כנשיא האקדמיה הלאומית למדעים לאופולדינה והוא חבר ב-acatech.
פרסים וחברויות
שוורץ היה עורך International Journal of Mass Spectrometry בשנים 1983–2010, ובין השנים 1990–1994 היה עורך Chemische Berichte. הוא היה חבר מערכת של Mass Spectrometry Reviews בשנים 1990–2003, של Helvetica Chimica Acta בשנים 1990–2002, ושל Journal of the American Chemical Society בשנים 2007–2015.
הוא חבר באגודות הבאות:
- האקדמיה הלאומית למדעים (מאז 2018)[2]
- האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים (מאז 2012)[3]
- האקדמיה האסטונית למדעים (מאז 2002)
- אקדמיה אירופה (מאז 1997)[4]
- אקדמיית גטינגן למדעים ומדעי הרוח (מאז 1997)
- האקדמיה למדעים ומדעי הרוח ברלין-ברנדנבורג (מאז 1992)[5]
- האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים לאופולדינה (מאז 1992)[6]
- האקדמיה למדעים ללא מטרות רווח בארפורט (מאז 1991)
הוא זכה במספר רב של פרסים והצטיינות, וביניהם:
- פרס וולף בכימיה (2025)
- מסדר השמש העולה, כוכב הזהב והכסף (2018)[7]
- פרס ENI (שנת 2015)
- פרס קארל זיגלר (2015)[8]
- מדליית שרדינגר מהאיגוד העולמי של כימאים תאורטיים וחישוביים (WATOC, 2015)[9]
- מדליית ליכטנברג (2012)
- מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2012)[10]
- מדליית ארווין שרדינגר (2008)
- פרס אוטו האן (2003)
- מדליית Prelog, ב-ETH ציריך (2000)
- מדליית ליביג (1998)[11]
- Max-Planck-Forschungspris (1991, עם חוה ליפשיץ)
- פרס גוטפריד וילהלם לייבניץ (1990)[12]
- פרס אוטו באייר (1989)
- פרס Otto-Klung-Weberbank-Preis (שנת 1980)
חיים אישיים
באפריל 2023 שוורץ היה אחד מ-22 האורחים האישיים בטקס שבו הוענק לקנצלרית גרמניה לשעבר, אנגלה מרקל, עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה על הישגיה המיוחדים, על ידי נשיא גרמניה, פרנק-ולטר שטיינמאייר, בארמון בלוו בברלין.[13]
הערות שוליים
- ↑ "Former Presidents". קרן אלכסנדר פון הומבולדט. נבדק ב-2021-12-14.
- ↑ "Helmut Schwarz". National Academy of Sciences. נבדק ב-2021-12-14.
- ↑ "Helmut F. Schwarz". American Academy of Arts and Sciences. נבדק ב-2021-12-14.
- ↑ "Helmut Schwarz". Academia Europaea. נבדק ב-2021-12-14.
- ↑ "Helmut Schwarz". Berlin-Brandenburg Academy of Sciences and Humanities. נבדק ב-2021-12-14.
- ↑ "Helmut Schwarz". German Academy of Sciences Leopoldina. נבדק ב-2021-12-14.
- ↑ "2018 Autumn Conferment of Decoration on Foreign Nationals" (PDF). Ministry of Foreign Affairs of Japan. נבדק ב-2021-12-14.
- ↑ "Karl Ziegler Foundation". German Chemical Society. נבדק ב-2021-12-14.
- ↑ "WATOC Schrödinger medal". World Association of Theoretical and Computational Chemists. נבדק ב-2021-12-14.
- ↑ "Bekanntgabe der Verleihungen vom 1. Februar 2012" (בגרמנית). Bundespräsidialamt. נבדק ב-2021-12-14.
- ↑ "Liebig commemorative coin". German Chemical Society. נבדק ב-2021-12-14.
- ↑ "Gottfried Wilhelm Leibniz Prize". German Research Foundation (DFG). נבדק ב-2021-12-14.
- ↑ מירים רתיה (17 באפריל 2023), Ohne Merz, aber mit Klinsmann: Das ist die Gästeliste für Angela Merkels Ordensverleihung, דר טאגסשפיגל.
הלמוט שוורץ41147068Q109832