הלמה של ג'ונסון ולינדנשטראוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במתמטיקה, הלמה של ג'ונסון ולינדנשטראוס, הוכחה בשנת 1984 על ידי ויליאם ג'ונסון ויורם לינדנשטראוס, נוגעת להיטל של נקודות ממרחב אוקלידי במימד גבוה למימד נמוך. הלמה אומרת שניתן לשכן m נקודות מN במרחב ממימד נמוך יותר (התלוי רק ב m ובדיוק הרצוי), בלי לשנות יותר מדי את המרחקים בין הנקודות. ללמה שימושים בקירובי מטריצות, הורדת ממדים ועוד.

ניסוח הלמה

יהי 0<ε<1 ו XN קבוצת נקודות בגודל m.

אז, לכל n>ln(m)/ε2, קיימת העתקה ליניארית f:Nn כך ש:

(1ε)uv2f(u)f(v)2(1+ε)uv2

לכל u,vX

גרסה הסתברותית של הלמה

קיימת גרסה נוספת של הלמה הטוענת טענה מקבילה עבור התפלגויות של העתקות:

יהי 0<ε,δ<12 ויהי d שלם חיובי. אז עבור k=𝒪(ε2log(1/δ))

קיימת התפלגות על מרחב המטריצות בגודל k×d כך שלכל וקטור יחידה xd מתקיים:

P(|Ax221|>ε)<δ

לקריאה נוספת

  • Johnson, William B.; Lindenstrauss, Joram (1984), "Extensions of Lipschitz mappings into a Hilbert space", Conference in Modern Analysis and Probability (New Haven, Conn., 1982), Contemporary Mathematics, vol. 26, Providence, RI: American Mathematical Society, pp. 189–206, doi:10.1090/conm/026/737400, MR 0737400.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הלמה של ג'ונסון ולינדנשטראוס39544507Q6268577