הלאל (מבחן)
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי |
הִלָאל (ראשי תיבות של השמה לרמות אנגלית להשכלה גבוהה; בערבית: امتحان فرز مستوى الإنجليزيّة للتعليم العالي ובקיצור هِلال; באנגלית: English Placement Test for Higher Education ובקיצור Hilal) היא בחינת מיון עתידית באנגלית. הבחינה עתידה לשמש מוסדות לימוד להשכלה גבוהה בישראל כבחינת הסיווג הבלעדית לרמות אנגלית של מועמדים וסטודנטים, בהתאם למדד האירופי להערכת שפות. את הבחינה עתיד לערוך המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו) באופן ממוחשב.
רקע
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו) בונה ומפעיל באופן שגרתי מערכות מיון וברירת מועמדים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. במשך עשורים אחדים, שלוש מהן שימשו לסיווג רמת האנגלית (כשפה שנייה):
- בחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות – הבחינה הפסיכומטרית הכללית הנהוגה בישראל החל מדצמבר 1983, אשר נוסף על תחום האנגלית בודקת את יכולות המועמד בתחומי החשיבה המילולית והחשיבה הכמותית. ציון תחום האנגלית בבחינה משמש בעיקר מרכיב בציון הפסיכומטרי הרב־תחומי (בעל משקל של 20% ממנו), ובאופן משני גם נחשב בפני עצמו לסיווג רמת האנגלית.
- בחינת אמי"ר (אנגלית מיון לרמות) – בחינת מיון באנגלית בלבד. מבוססת על חלק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית. בחינת נייר ועיפרון.
- בחינת אמיר"ם (אנגלית מיון לרמות ממוחשב) – בחינת מיון באנגלית בלבד. מבוססת על בחינת אמי"ר ונערכת החל מאוגוסט 1992. בחינה ממוחשבת ואדפטיבית.
כאמור, ציון האנגלית בבחינות אלו נועד לאפשר למוסדות הלימוד לעמוד על רמת ידיעותיו של המועמד בשפה האנגלית. בהתאם לגובה הציון, המועמד משובץ לקורסי חובה באנגלית ברמות שונות שיידרש לעבור במהלך התואר, כאשר מרף מסוים הציון מקנה לבעליו פטור מכלל הקורסים.
מבנה ההערכה הקיים
על פי מאל"ו, פרקי האנגלית בבחינה הפסיכומטרית, בחינת אמי"ר ובחינת אמיר"ם, נועדו לבדוק "שליטה סבילה בשפה האנגלית ברמה אקדמית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בקריאת קטעי טקסט הכתובים בשפה זו ובהבנתם".[1] כלומר, בבחינות אלו נבדקות רק יכולות של הבנת הנקרא בשפה האנגלית. זאת על ידי שלושה מרכיבים – השלמת משפטים, ניסוח מחדש וקטעי קריאה.
בבחינה הפסיכומטרית ובבחינת אמי"ר הציון מתבסס על שני פרקי אנגלית שבכל אחד מהם 23 שאלות, כאשר הזמן הבסיסי המוקצב לפרק הוא 20 דקות; בבחינת אמיר"ם הציון משתנה בהתאם למספר השאלות שנענו, כאשר לכל שאלה מוקצב זמן נפרד למענה ואורך הבחינה הכולל הוא כשעה. בכל הבחינות הציון (או ציון תחום האנגלית) ניתן בסולם של 100 נקודות, ונע בין 50 ל-150.
המעבר למבנה הערכה חדש
במרץ 2019 התקבלה החלטה במועצה להשכלה גבוהה על סדרת שינויים באופן הוראת האנגלית והערכתה, למטרות אקדמיות ולתקשורת בין-לאומית, בקרב סטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. בין השאר נקבע כי בתוך חמש שנים תוכנס למוסדות ההשכלה הגבוהה שיטה חדשה, שבמסגרתה הוראת האנגלית תקיף ארבעה תחומים שונים בשפה – הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, הבעה בכתב והבעה בעל פה – על פי המדד האירופי להערכת שפות (CEFR) אשר גובר השימוש בו כתקן בין-לאומי. החלטה זו עתידה להביא לשינויים בקורסים ללימודי ההכשרה באנגלית הנלמדים במוסדות להשכלה גבוהה, ובד בבד תדרוש שינוי בבחינות הסיווג לרמות אנגלית.[2]
ביוני 2019, על רקע החלטת המל"ג, פרסם מאל"ו כי הוא בוחן ביצוע שינויים בהערכת הרמה באנגלית. על פי הפרסום, מאל"ו החל לפתח בחינה חדשה באנגלית לסיווג לרמות לימוד, שתעריך הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, והבעה בכתב, באופן המושתת על ה-CEFR. עוד נודע כי הציון יכלול גם הערכה מספרית (בדומה למבנה הקיים, בין 50 ל-150) וגם הערכה מילולית של כל מיומנות בשפה על פי סולם ה-CEFR. הבחינה תהיה ממוחשבת ואדפטיבית, בדומה לבחינת אמיר"ם, ואורכה הכולל יהיה כשעתיים.[3][4]
החל מאותה שנה החל מאל"ו בפיתוח פריטיה השונים של הבחינה, אופן העברתם ואורכה המתוכנן. במקביל לכך נערכו סקרי עומק הן בקרב סטודנטים והן בקרב אנשי סגל אקדמי מאוניברסיטאות וממכללות שונות בארץ.[5][6]
במאי 2024 החל מאל"ו לשנות את בחינות הידע באנגלית שהוא אחראי להן, לקראת המעבר לבחינה החדשה. בשלב הראשון בוטלו בחינות אמי"ר ואמיר"ם, והוחלפו בבחינה ששמה "אמירנט", מתכונת חדשה של בחינת הידע הממוחשבת.[7] בחינה זו לא שונה מאמיר"ם בתכניה, אלא באופן הפעולה האדפטיבי שלה: הבחינה אומדת את יכולות הנבחן לאחר כל פרק, במקום לאחר כל שאלה. כמו כן, אורכה לא עולה על 39 דקות, והיא מורכבת משישה פרקים המסודרים באופן קבוע.
בשנת 2025 יחל השלב השני במעבר לבחינה החדשה, ובמהלכו תושק בחינת "אמירנט+" – בחינת "אמירנט" בתוספת שני פרקים ניסיוניים עם שאלות מסוגים חדשים, לצורך בדיקה סטטיסטית שלהן על נבחנים. כחצי שנה לפני השקת הבחינה יפורסמו שאלות לדוגמה מתוך הפרקים הניסיוניים בבחינה, עבור הנבחנים.[7]
השלב השלישי והאחרון, שמועדו עדיין אינו ידוע, הוא המעבר לבחינה החדשה, ששמה בחינת ההשמה לרמות אנגלית להשכלה גבוהה (הלאל). כניסת בחינת הלאל תלווה בהוצאת פרק האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, שתכלול מאותה עת רק את תחומי החשיבה הכמותית והחשיבה המילולית, ותמשיך להתבצע על נייר.[7]
מבנה הבחינה
נכון ליולי 2024, מבנה הבחינה המדויק, ובכללו סוגי השאלות החדשים, עדיין לא פורסם באופן רשמי על ידי מאל"ו. כמו כן, המבנה המתוכנן עשוי לעבור שינויים לקראת המעבר לבחינה החדשה, בין השאר בהתאם לבדיקות שונות שיערוך על פריטי הבחינה החדשים שבפיתוח.
על פי מאל"ו, הבחינה החדשה תהיה אדפטיבית וממוחשבת, מושתתת על ה-CEFR. כמו כן ידוע כי במסגרתה יוערכו – בשלב ראשון – הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, והבעה בכתב (כאשר בהמשך עשויים להתווסף פריטי הערכה של מיומנות ההבעה בעל פה).[8][9]
עוד ידוע כי בבחינה יישארו כפי שהם הפריטים שהופיעו באופן מסורתי בפרקי האנגלית בבחינה הפסיכומטרית ובבחינות אמי"ר ואמיר"ם, שבחנו יכולות הבנת הנקרא:
- השלמת משפטים – חלק זה בוחן את אוצר המילים של הנבחן.
- ניסוח מחדש – נתון משפט ואחריו ארבעה משפטים שונים, ועל הנבחן לבחור את המשפט שמשמעותו היא הדומה ביותר למשמעות המשפט המקורי.
- הבנת הנקרא – קטע הבנת הנקרא ואחריו מספר שאלות שבוחנות את טיב הבנת הקטע על ידי הנבחן.
פריטים חדשים שהוצעו
הפריטים המפורטים להלן מתבססים על פרסומים של מאל"ו לאורך השנים האחרונות,[3] ומובאים בגדר הצעה בלבד וכך יש לראותם; ייתכן שבפועל חלקם לא יופיעו בבחינה העתידית, וכן שיופיעו בה פריטים מסוגים אחרים שלא מוזכרים להלן.
הבנת הנקרא
- ארגון פסקה – נתונים 4–5 משפטים, ועל הנבחן לסדר אותם בסדר הנכון, כך שייווצר קטע לכיד והגיוני.
- דקדוק – נתון משפט עם חלק חסר. על הנבחן לבחור את התשובה שתשלים את המשפט בצורה הנכונה ביותר מבחינת דקדוק.
הבנת הנשמע
- השלמת משפט – יושמע קטע באורך כ-30 שניות, שבסופו חסרה מילה. על הנבחן להקשיב לקטע ולבחור את המילה המתאימה ביותר להשלים את המשפט.
- תשובה לשאלה – יושמע קטע באורך כ-60 שניות. על הנבחן להקשיב לקטע ולענות על שאלה על הנאמר בו.
הבעה בכתב
בשאלות הבעה בכתב יינתן דגש גם על התוכן (ובכלל זה אוצר המילים) וגם על הלשון (ובכלל זה איות, דקדוק, פיסוק ומבנה המשפט).
- הפקת מילה – נתון משפט עם מילה חסרה, ומתחתיו מילה בודדת. על הנבחן להטות את המילה כך שתשלים את המשפט בצורה נכונה (למשל על ידי הוספת סיומת דקדוקית מתאימה).
- ניסוח מחדש מונחה – נתון משפט ומתחתיו משפט חלקי ומילה בודדת. יש להשלים את המשפט החלקי תוך שימוש במילה, כך שיקבל משמעות דומה למשמעות המשפט המקורי.
- תיאור גריין – נתון גרף עם נתונים. על הנבחן לכתוב תיאור של הגרף באורך כ-100 מילים, המפרט את המידע בגרף וכולל הסבר של הנתונים העולים ממנו.
- חיבור – כתיבת חיבור מקוצר (כ-100 מילים) עבור מטלת כתיבה כלשהי.
הציון בבחינה
סולם הציונים בבחינת הלאל נע בין 50 ל-150. ציונים אלו שקולים גם לציון בפרקי האנגלית בבחינה הפסיכומטרית ולציוני בחינות אמי"ר ואמיר"ם, כפי שהם במבנה ההערכה הקיים באנגלית. בנוסף להערכה המספרית, הציון יכלול הערכה מילולית של כל מיומנות בשפה על פי סולם ה-CEFR.
הערות שוליים
- ^ מהי הבחינה: אמי"ר, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ארכיון)
- ^ לימודי אנגלית למטרות אקדמיות ובינלאומיות – מסמך מס’ 4465, באתר המועצה להשכלה גבוהה
- ^ 3.0 3.1 רות פורטס, מבחן חדש להשמה לרמות אנגלית במוסדות להשכלה הגבוהה, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, 12 ביוני 2019
- ^ שירה קדרי-עובדיה, הבחינה הפסיכומטרית צפויה להשתנות ולבדוק מיומנויות נוספות באנגלית, באתר הארץ, 29 ביוני 2019
- ^ סקר בעלי עניין במבחן השמה לרמות אנגלית להשכלה גבוהה (הלאל), באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, נובמבר 2022
- ^ סקירת תוצאות סקר בעלי העניין במבחן ההשמה, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, 2023
- ^ 7.0 7.1 7.2 הרקע לבחינת אמירנט - מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, 15 בינואר 2024
- ^ INTRODUCING NITE`S NEW ENGLISH TEST: HILAL (הִלאל) - H-INET 2022 International Spring Conference The Evolving Landscape of Language Teaching and Learning: Issues, Goals and Competences, באתר Eventact (באנגלית)
- ^ סקר עמדות בנוגע למבחן יע"ל ושימוש בעברית בלימודים אקדמיים, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, דצמבר 2023
39007519הלאל (מבחן)