הכשת עכביש
 | |
| פצע שנגרם עקב הכשת ששן חום |
הכשת עכבישים (מכונה לעיתים ארכנידיזם: arachnidism) מבוצעת בידי עכבישים ברחבי העולם. כמעט כל העכבישים ארסיים אך ברובם הארס מיועד להריגת טרף קטן ולא מספיק חזק בשביל להרוג או לפגוע באדם או שהניבים קטנים מכדי לחדור את העור.
הכשה
מרבית ההכשות גורמות רק לנפיחות או רגישות קלה ורק לעיתים רחוקות יגרמו לנמק לעור או לפגיעה בגוף ואף למוות.
ארס העכבישים מחולק לשני סוגים: נוירוטוקסין התוקף את מערכת העצבים או נקרוטוקסין (necrotic) התוקף רקמות במקום הנשיכה. פגיעה נוספת יכולה להיגרם מזיהומים או מתגובה אלרגית. סיבות המוות השכיחות קשורות לפגיעה בריאות, בשריר הלב, נמק ומוות קשה של תאי דם אדומים (המוליזה) ובמקרים נדירים גם מתמס שריר.
עכבישים ארסיים
ישנם רק מעט עכבישים בעלי הכשה עם עוצמה חזקה, שהקטלניים מביניהם הם: משפכן סידני מהמשפחה עכבישי משפך אוסטרליים ועכביש נודד ברזילאי, אשר נחשב לעכביש הארסי בעולם. עכבישים נוספים כוללים את האלמנה שארסה (אנ') גורם לכאב במקום ההכשה או התכווצויות בחזה והבטן, פגיעה בלחץ דם, הזעה, בחילות והקאות בין היתר ולעיתים נדירות גם למוות אם כי המקרים נדירים. גם מיני ארסניים גורמים לפגיעה קשה (אנ') הגורמת לנמק בעור שננשך ולהמוליזה וכן לכאבי ראש, הקאות וחום קל. מספר חוקרים רואים גם את המין Eratigena agrestis ממשפחת המשפכניים, אקטינופודיים ועכבישי Lampona ממשפחת הלמפוניים כבעלי פגיעה ונזק כואב, אף שאינם קטלניים. מינים נוספים שנבדקו לא נרשמו כמסוכנים וכנראה בולבלו עם עכבישי ארסן.
בתרבות היו ידועים גם הזאבניים כבעלי הכשה כואבת וקטלנית הקרויה "Tarantism", שכיום ניתן להכשת האלמנה השחורה. גם הפרווניתיים הגדולים נחשבו לארסיים וקטלניים אך אין לדבר הוכחות, כשעקיצת טרנטולה אינה יותר חמורה מעקיצת דבורה (למעט סוגים בודדים בעלי ארס חזק: Poecilotheria}, Selenocosmia, Phlogiellus, Lampropelma, Stromatopelma, Heteroscodra והקינג בבון). גם מספר מברישניים בעלי ארס חזק יחסית אך מעולם לא הרגו אדם. הסוגים Cheiracanthium וכדורית נחשבו בעבר כקטלניים כמו אלמנה שחורה אך התברר שאינם קטלניים כלל.
הגנות
מאחר שהעכבישים מכישים להגנה ולעולם לא יחפשו לתקוף אדם, הדרכים העיקריות למנוע הכשה היא להתרחק מעכבישים ומקורי עכביש. סידור וניקוי לכלוך או שימוש בחומרי הדברה ימנעו כניסת עכבישים או הריגתם. גם טורפי עכבישים טבעיים כמו צרעות ועקרבים יכולים להועיל בכך. כדי להימנע מפגיעה רצוי ללבוש חולצה עם שרוולים ארוכים, כפפות ומגפיים ולבדוק ולנער בגדים ונעליים לפני שמתלבשים.
אדם המוכש ייקבל לרוב שימוש בתרופות נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (לרבות באיבופרופן) או בתרופות אנטיהיסטמין. לעיתים נדירות ישתמשו באופיואיד.
השימוש בנסיוב נגד ארס נגד ארס של אלמנות שחורות, אמנם קיים ואפשרי אך נדיר בשימוש עקב חשש לאנפילקסיס. למעשה רוב המוכשים יכולים לשרוד את ההכשה אף מבלי טיפול ולמרות הכאב העז שיכול להימשך מספר ימים. השימוש בנסיוב נגד ארס של עכבישי משפך נפוץ ויעיל בהרבה. לעומת זאת הכשת ארסן גורמת לנזק קשה לעור שלעיתים מצריך ניתוח להסרת העור. עם זאת רוב ההכשות גורמות רק לנזק קל לעור ולפעמים נגרמות הכשות יבשות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
32813215הכשת עכביש