הכנסייה הרומנית (ירושלים)
מידע כללי | |
---|---|
כתובת | רחוב שבטי ישראל |
מיקום | ירושלים |
מדינה | רומניה |
זרם | הכנסייה האורתודוקסית הרומנית |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1937 |
אדריכל | יואן ברכט, ג'ורג' ברמכי |
סגנון אדריכלי | ביזנטי |
הכנסייה הרומנית בירושלים היא כנסייה ומנזר השייכת לכנסייה האורתודוקסית הרומנית המשמשת את האוכלוסייה הרומנית בירושלים. כמו כן היא משמשת כנציגות הפטריארכיה האורתודוקסית רומנית בירושלים.
היסטוריה
בשנות ה-20 של המאה ה-20 החלו להגיע צליינים רבים מרומניה לירושלים. בשנת 1927 רכשה הפטריארכיה של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית קרקע למבנה, ברחוב שבטי ישראל (אז רחוב סט. פאול) . המבנה הושלם בשנת 1938. מגדל הכנסייה והמבנה ניזוק קשות במלחמת השחרור. לאחר המלחמה שימש הבניין את משרד החינוך והתרבות. ב-1962 הוחזר הבניין לרשות הכנסייה הרומנית. שיקום ושיפוץ נערכו בשנים 1963 ועד 1975. ב-1975 הכנסייה נחנכה מחדש.
בשנת תשכ"ז לאחר מלחמת ששת הימים לאחר מאבק בין מתפללי בית הכנסת תולדות אהרן לבין הכנסייה והעירייה הושגה פשרה שהעירייה תבנה קיר בין בית הכנסת לבין הכנסיה[1].
כיום עומד בראש הכנסייה ארכימנדריט. בכנסייה מספר קטן של נזירים ונזירות. הכנסייה משמשת כיום (2020) את אוכלוסיית העובדים הזרים מרומניה וצליינים המגיעים ממדינה זו.
ארכיטקטורה
הכנסייה תוכננה על ידי האדריכל הרומני יואן ברכט (Ioan Berechet) והאדריכל הירושלמי גיורג' ברמכי (George Baramki). הם תכננו מבנים בסגנון ביזנטי מזרחי. המאפיינים כוללים כיפת כסף, מגדל רב-צלעות וקירות מעוטרים בציורים כמקובל בכנסיות המזרחיות. מנזר קוזיה בדרום רומניה מזכיר מספר אלמנטים הקיימים בכנסייה הירושלמית.
בצד השני של הרחוב שוכנים בתיה הקיצוניים של שכונת מאה שערים. מול הכנסייה נמצא המבנה המרכזי של חסידות תולדות אהרן. החסידות בנתה בבניין זה קיר חיצוני אטום ללא חלונות על מנת להימנע ממראה הכנסייה מתוך מבנה החסידות.
לקריאה נוספת
- אהרון לירון, בעקבות ה"משיח" – פלגים נוצריים, ארץ ישראל ומדינת ישראל, צ'ריקובר, תל אביב, 2000, עמ' 67–68.
- דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני - מדריך טיולים בשכונות ובתים, כתר, ירושלים, 1996, עמ' 127.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
36003401הכנסייה הרומנית (ירושלים)