היפסיקראטס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היפסיקראטסיוונית: Ὑψικράτης; בלטינית: Hypsicrates) היה סופר והיסטוריון יווני ברומא העתיקה, שפרח במאה ה-1 לפנה"ס.

עבודתו לא שרדה, אולם בקרב חוקרים ישנן השערות לגבי הסופר וחיבוריו. הוא ככל הנראה היה קשור לפונטוס וכתב חיבור על ההיסטוריה של האזור, שככל הנראה נעשה בו שימוש על ידי סטראבון. סטראבון הזכיר את היפסיקראטס מספר פעמים בחיבורו "גאוגרפיקה". את אחד הקטעים ציטט יוסף בן מתתיהו בחיבורו "קדמוניות היהודים"[1] - קטע העוסק בסיועם של אנטיפטרוס האדומי והורקנוס השני להצלת יוליוס קיסר באלכסנדריה בשנת 47 לפנה"ס.[2]

ייתכן והוא אותו היפסיקראטס ששירת כעבד אצל יוליוס קיסר ושוחרר על ידו בשנת 47 לפנה"ס.

הערות שוליים

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 14, פרק ח, פסקה ג, סעיף 139.
  2. ^ M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I, XXXIX. Hypsicrates, pp. 220-221
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29574975היפסיקראטס