היהודים הקבצנים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היהודים הקבצניםגרמנית: Betteljuden) היה כינויה של האוכלוסייה היהודית נטולת-המעמד בארצות גרמניה במאות ה-17 וה-18.

ליהודים בארצות גרמניה, היה מעמד רשמי של יהודי חסות. במהלך המאה ה-17. בעקבות מרד חמלניצקי וגזירות ת"ח-ת"ט, נעו מערבה פליטים רבים מיהודי פולין וחלקם הגיע לארצות גרמניה. נוספו עליהם יהודים מקומיים, שהתרוששו במהלך מלחמת שלושים השנים ולא יכלו עוד לעמוד בתשלום דמי החסות.

בהיעדר רשות ישיבה בעיר קבועה כלשהי, נאלצו יהודים אלו לנדוד עם משפחותיהם ומטלטליהם בין ערי גרמניה, ולכן דבק בהם התואר "היהודים הקבצנים" או הקבצנים הנודדים.

מטבע הדברים אין רישום מסודר של יהודים אלו בפנקסי הקהילות והם לא נכללו במפקדי אוכלוסין רשמיים, אך קיימת הערכה שלפיה מנו בין 10,000 ל-15,000 נפשות בראשית המאה ה-18, כ-10 אחוזים מיהודי הרייך הראשון כולו. בערים הגדולות היו מקומות שבהם עלה מנין היהודים הנודדים על מנינם של יהודי החסות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23065149היהודים הקבצנים