הזארפן אהמט צ'לבי

הזארפן אהמט צ'לבי (טורקית: Hezarfen Ahmet Çelebi;‏ 1609, איסטנבול - 1640 אלג'יריה) היה מדען בן האימפריה העות'מאנית של ראשית המאה ה-17, אשר המסורת הטורקית מספרת כי הקדים את האחים מונגולפייה ורייט בחקר התעופה, והצליח באמצעות כנפיים מלאכותיות, שהכין מכנפי נשר, לבצע מעוף ארוך טווח באמצעות כוח שריריו בלבד, ומבלי להיעזר במנוע.

סיפורו של ה' א' צ'לבי נרשם על ידי ההיסטוריון והנוסע אווליה צ'לבי בספרו סיאחת נאמה. מקובל להתייחס בספקנות לתיאוריו של אווליה צ'לבי בספרו אשר נהג להגזים בהם, ואף לרשום פרטים שאין להם בסיס עובדתי; אך הטורקים רואים בסיפור עובדה קיימת, וקראו לשדה התעופה הזארפן שבאיסטנבול על שמו.^[1]

בשנת 1638, בתקופת כהונתו של הסולטאן מוראט הרביעי, טיפס ה' א' צ'לבי לראשו של מגדל גלאטה הניצב ליד מצר הבוספורוס וגובהו 183 מטר. הוא קפץ מן המגדל, ובעזרת הכנפיים שבנה, ריחף מעל קרן הזהב ונחת בהצלחה באוסקודר שבצִדו השני של המצר.

הסולטאן, שצפה במעופו של ה' א' צ'לבי, היה שבע רצון, ואף שילם לו סכום נכבד במטבעות זהב; אך זמן קצר לאחר מכן, בהשפעת אנשי דת שינה הסולטאן את טעמו, והגלה את צ'לבי לאלגיריה. צ'לבי מת בגלות באלג'יריה בשנת 1640, בגיל 31.