הותרה הרצועה
הותרה הרצועה - הוא ביטוי חז"לי, לדבר שהיה נחשב לאסור ונעשה מותר. וכאילו פותחים את הקשירה של הרצועות איתם מלקים את המתחייב מלקות, ופוטרים אותו מעונש.
מקור הביטוי
- התלמוד ירושלמי[1] מביא שמתי שחצו בני ישראל את הירדן, קיבלו עליהם להיות ערבים זה לזה להיענש גם על חטאים שנעשים בסתר, אמנם מציינת הגמרא בשם רבי לוי שביבנה לאחר החורבן, 'הותרה הרצועה' שלא להיענש על חטאי יחידים הנעשים בסתר.
- במקום אחר מסופר בירושלמי[2] על כהן שנשא בת גרים ורבי אבהו כפת אותו כדי להלקותו, שנהגו שכהן לא נושא בת גרים, והעיר לו רב ביבי שלא מלקים על מנהג, וחזר בו רבי אבהו מלהלקותו, אמר אותו כהן כיון 'שהותרה הרצועה' איני צריך לגרשה.
במשמעות שלילית
במקום אחר בחז"ל משמש הביטוי 'הותרה הרצועה' על מצב שלא מענשים וכל אחד עושה מה שרוצה כאילו אין רצועה להלקות איתה.
אמר רבי בנימין בן לוי בקשו לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטים לצד מינות..משה אמר 'ולא תתור אחרי לבבכם אחרי עיניכם' ושלמה אמר 'והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך' אלא הותרה רצועה לית דין ולית דיין?!
גם בספרות התורנית משמש הביטוי כמחאה על דברים שיגרמו או שנעשו להפקר, וכך כותב למשל בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג, תכ"ג על בתי דינים המבטלים תקנות של מקבילהם ”היאך יכולים שום בית-דין לנתקה ולהתירה?! הרי הותרה הרצועה! אם כן יפקיע כל אחד עצמו מן המס ומכל תקנות בית-דין, שאין יכולין לכוף את הרשעים בזמן הזה אלא בחרם וקנס, והמבטלן מרבה פריצות בישראל”
וכך למשל כותב הפלא יועץ ערך הכאה על האיסור להכות יתר על המידה את בניו ותלמידיו ”בודאי אפילו לבניו הקטנים ותלמידיו לא הותרה הרצועה להכותם שלא כדין”.
קישורים חיצוניים
- הרב יונתן בוכינגר, פעלים לתורה - יח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)