הוצאת דיבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הוצאת דיבה היא פרסום של דבר שקר הפוגע בשמו הטוב של אדם. הוצאת דיבה נחשבת לעוולה אזרחית, ולעיתים גם לעבירה פלילית, בהתאם לחוק ולנסיבות. מטרת האיסור על הוצאת דיבה היא להגן על כבוד האדם ושמו הטוב, שהם זכויות אדם בסיסיות במדינות רבות.

המשפט במדינות שונות מתייחס להוצאת דיבה בדרכים מגוונות. במדינות רבות, ובהן הממלכה המאוחדת, קנדה ואוסטרליה, הוצאת דיבה היא עוולה נזיקית שבגינה ניתן לתבוע פיצויים אזרחיים. בארצות הברית, זוכה חופש הביטוי להגנה נרחבת מכוח התיקון הראשון לחוקה, ולכן תביעות בגין דיבה דורשות, במקרים רבים, הוכחת כוונה לפגוע או התרשלות חמורה, במיוחד כאשר מדובר בדמות ציבורית. לעומת זאת, במספר מדינות אירופאיות, כמו גרמניה וצרפת, הוצאת דיבה עשויה להיחשב גם כעבירה פלילית, לצד האפשרות לתביעה אזרחית.

בישראל מוסדרת הוצאת דיבה בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, המבחין בין לשון הרע באופן כללי ובין פרסום דיבה שיש בו שקר או כוונה לפגוע. החוק קובע סנקציות אזרחיות ולעיתים גם פליליות על מפרסם דבר דיבה, ומכיר בקיומן של הגנות שונות, כגון אמת בפרסום ותום לב.

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הוצאת דיבה41645408