לדלג לתוכן

הוסרים פולניים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

הוסרים פולניים או הוסרים מכונפיםפולנית: skrzydlata husaria) היו יחידות פרשים כבדים שפעלו בממלכת פולין והאיחוד הפולני-ליטאי בין 1503 לפירוקם ב-1776.

לבוש ההוסרים היה ראוותני וכלל שריון גוף (בין היתר קיראס) מעוטר בקישוטי זהב, קסדת בורגון או קסדת זיזאק, כמו גם כלי נשק רב-תכליתיים כגון חניתות, חרבות ארוכות, אקדחים, קרבינים, אלות, גרזנים, פטישי מלחמה ומכשי פרשים (נדזיאק). ההוסרים נהגו לעטות כנפיים שהורכבו באופן מסורתי מנוצות של עופות דורסים, אשר חוברו לשריון או לאוכף במראה של כנפי מלאך[1].

ההוסרים המוקדמים היו יחידות פרשים קלות של לוחמים סרבים גולים שהגיעו לפולין מהונגריה כשכירי חרב בתחילת המאה ה-16. בעקבות הרפורמות של המלך סטפאן באטורי, הצבא הפולני אימץ רשמית את היחידה והפך אותה ליחידת פרשים כבדים, כאשר חיילים רבים גויסו מהאצולה הפולנית. ההוסרים הפולנים נבדלו מההוסרים הקלים והלא-משוריינים שהתפתחו במקביל מחוץ לפולין והפכו לנפוצים ברחבי אירופה. ההוסרים לקחו חלק במערכות הפולניות השונות של המאה ה-17 בין היתר כנגד העות'מאנים והשוודים, יכולתם הצבאית הגיעה לשיא במצור על וינה בשנת 1683, כאשר הם השתתפו בהסתערות הפרשים הגדולה ביותר בהיסטוריה והדפו בהצלחה את ההתקפה העות'מאנית. מהקרב האחרון בו השתתפו בשנת 1702 (במהלך המלחמה הצפונית הגדולה) ועד לפירוקם הרשמי בשנת 1776, ההוסרים המיושנים הועברו בעיקר לתפקידים טקסיים[2][1].

ציוד ופריטי לבוש

חליפת הוסר מכונף מהמאה ה-17, מוזיאון הצבא הפולני.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הוסרים פולניים בוויקישיתוף

הערות שוליים

הוסרים פולניים42122818Q1155518